e-ירוק

יער רוחמה צובע ירוק בחורף, צילום: דוד גרינשפיין, ארכיון הצילומים קק''ל

נבקר בגבעות הכורכר המכוסות באדמת לס בנוף “בתרונות”, סמוך לקיבוץ רוחמה.
מי הגשמים חרצו ערוצים עמוקים המבתרים את הנוף, ומכאן שם תצורת הנוף. נפקוד את חורבת ג’ממה ואת מגדל התצפית ביער רוחמה, נספר את סיפורו של קו המים לנגב, נבקר באתר ראשונים בקיבוץ ובשמורת נוף בתרונות רוחמה.

כיצד מגיעים?
למגיעים מצפון – נוסעים על כביש 40 לכיוון העיר באר שבע. בצומת בית קמה פונים מערבה (הבאים מצפון פונים ימינה, הבאים מדרום שמאלה) לכביש 293. עוברים את הכיכר הראשונה וממשיכים מערבה (ישר), ונוסעים כשני ק”מ נוספים עד לצומת שדה צבי. פונים צפונה (ימינה) לכביש 334 (”דרך ארץ הבתרונות”) ומגיעים לרוחמה. בפתח הקיבוץ, מעט לפני השער, נראה שלט וסימון שבילים. מכאן השביל מתפתל בין גבעות רוחמה.

המסלול
רוחמה נוסדה ב-1911 על ידי אגודת “שארית ישראל” ממוסקווה כיישוב היהודי הראשון בנגב בעת החדשה. תחילה נקרא היישוב ג’ממה, שמו שונה לרוחמה על פי הפסוק מספר הושע: וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה (הושע ב, כה).
במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות עזים שגרמו להרס המשק ולנטישתו. בתום המלחמה חזרו התושבים, שיקמו את המשק, אך נאלצו לנטוש אותו שנית במאורעות 1929 (תרפ”ט). במאורעות 1936–1939 נעשה ניסיון נוסף ליישב את המקום, אולם שוב נהרסו בתי היישוב.
משנת 1940 החלה קק”ל לרכוש את אדמות המקום, וכעבור כארבע שנים הוקם היישוב רוחמה בידי גרעין “עמל” של השומר הצעיר מפולין ומרומניה. הידע שנלמד בנטיעת עצים באזור זה נוצל בעת הנטיעה הגדולה בנגב שנים לאחר מכן. מאז ועד היום קק”ל מבצעת באזור עבודות הכשרת קרקע ופיתוח, נוטעת עצים למניעת סחף ומסייעת לפיתוח אתרי תיירות. בימים אלה קק”ל מכשירה מסלולי רכיבה על אופניים כחלק מפיתוח דרך נוף נחל שקמה. יער רוחמה אומץ לאחרונה כיער תנועות הנוער הציוניות העולמיות.
תחילה נבקר בקיבוץ, שאליו נגיע מכביש 334. נבקר בבית הביטחון המשופץ ובו מוזאון לתולדות ההתיישבות היהודית בנגב (אתר הראשונים). באתר מופע אור-קולי וצילומים, כלי נשק וכלים חקלאיים. כדאי לתאם את הביקור במזכירות הקיבוץ בטלפונים: 08-6807111, 08-6807715.
ליד מבנה בית הביטחון נמצאת באר מים שחפרו ראשוני המתיישבים כבר ב-1913, והיא השריד האחרון שנותר מחוות רוחמה ההיסטורית. לפני כן נאלצו ראשוני המתיישבים לקנות מים ממשפחת איסע מהכפר ג’ממה. ליד הבאר נבנה בית אבן להגנת המנוע והמשאבה. במאורעות 1936 הרסו הפורעים את הבאר והיא נבזזה ונסתמה. ב-1946 נוקתה הבאר ושבה לספק מים, עד שנהרסה שוב על ידי חיילים בריטים זועמים. במהרה נחפרה באר חדשה והוקם מעליה מבנה בטון ששימש את המגנים במלחמת העצמאות.
בתוך הקיבוץ, סמוך לכניסה, תוכלו לפגוש גם בשרידי צינור קו המים הראשון לנגב שהניחה חברת “מקורות” בשנת 1947. קו מים זה היה עורק החיים של יישובי הנגב, שעלו על הקרקע בתש”ז (1947). תחילה הונח קו מקידוחי דורות השכנה ואחר כך, כשהושלם הצינור חוברה רוחמה אל ניר עם. אל רוחמה הובלו המים בשני צינורות מקבילים, כל אחד מהם בקוטר של שישה אינצ’ים.
נצא מקיבוץ רוחמה דרך השער הראשי ונפנה מיד ימינה בדרך עפר טובה לעבר יער רוחמה. לאחר כ-900 מטרים נגיע לסכר עפר שהקימו ראשוני רוחמה. הסכר נטוי על נחל רוחמה ובעבר יצלו את המים שנאגרו באגם שמאחוריו להשקיית מטעים.  בחורף גשום נוצר אגם גם בימינו. נחנה את הרכב בקצה הצפוני של הסכר, במקום שממנו יוצאת שמאלה דרך עפר מסומנת כחול. הדרך יורדת לערוץ נחל רוחמה ולמדרון שבו נותרו שרידי הכפר ג’ממה, שהתיישב על יישוב מהתקופההביזנטית. מבתי הכפר שנבנו ברובם מלבני בוץ ואבנים לא נותר הרבה, אך במקום נותר מרתף בנוי היטב מהתקופה הביזנטית (לפני 1,500 שנה).
נשוב לרכב ונצעד במעלה הדרך כ-150 מטרים. בראש הגבעה הנמוכה נמצאים שרידי כנסייה ביזנטית ובה רצפת פסיפס נאה. בחורף האזור מכוסה כולו בפריחה נאה.
נשוב אל הרכב ונמשיך בנסיעה במעלה שביל העפר אל מגדל תצפית האש של יערני קק”ל. אמנם המגדל סגור למטיילים, אך מהגבעה נשקף נוף מרהיב עין.
מעט מצפון למגדל מסתעפת דרך מערבה המגיעה לאחר כקילומטר אל גבעת הברֵיכה. מרחוק נבחין בברכת מים עגולה הניצבת בראשה. במקום זה עבר קו המים המזרחי שיצא מקידוחי ניר-עם והגיע עד חצרים. חברת מקורות הכשירה את המקום לטובת המבקרים ואף הציבה שילוט הסבר.

כתיבה: חוה בראון
צילומים: חוה בראון, דוד גרינשפיין ארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב-3.2.2010