e-ירוק

נחל הקיבוצים, צילום: מיכאל חורי

שמש לוהטת, אדמה רותחת, לחות מעיקה ומשבר מים – זהו קיץ ישראלי. אנו נבקר בעמק בית שאן הלוהט, שעליו אמר הרב ריש לקיש: “גן עדן, אם בארץ ישראל הוא – בית שאן פיתחו” (בבלי עירובין יט עא), ונשתכשך במים צלולים של נחל הקיבוצים, עין שוקק ועין מודע – כל זאת ללא תשלום.

אנו מאחלים לכם חופשת קיץ נעימה וקרירה ואל תשכחו לנקות אחריכם!
זכרו כי אין באתרי קק”ל שירותי הצלה. הרחצה היא על אחריות המטיילים בלבד!

כיצד מגיעים?

נחל הקיבוצים: במערב בקעת בית שאן, בסמוך לגדר המערבית של קיבוץ ניר דוד.
הכניסה לנחל הקיבוצים מסתעפת מכביש ניר דוד-רשפים, כביש 669. שילוט מוביל אל חניון עצי הדקל.

עין שוקק: דרך עפר עבירה לכל סוגי הרכב מסתעפת מערבה בסמוך לקיבוץ ניר דוד, בצומת הכבישים 6667 ו-669 לבית שאן-רשפים. הדרך מסומנת בשחור. היא חולפת על פני הברכה וחורשת האיקליפטוס של נחל קיבוצים, פונה דרומה, חולפת על פני תל שוכה, ולאחר כקילומטר וחצי פוגשת דרך עפר חקלאית העולה ימינה אל סוללה של ברכות דגים. נוסעים בדרך זו עוד קילומטר. מצד ימין למטה נמצא את עין שוקק.

עין מודע: נוסעים מבית שאן מערבה לכיוון קיבוץ רשפים (בכביש מס’ 669). בפינת הגדר של הקיבוץ פונים בעקבות השילוט אל דרך עפר ההולכת מערבה לכיוון הרי הגלבוע, ומסומנת בכחול. נוסעים עד מטע דקלים ובסופו פונים ימינה. זהו עין מודע. לאחר כשני ק”מ הדרך פונה צפונה, חולפת על פני מאגר המים ומגיעה לאחר כקילומטר אל הברכה.

המסלול:

ממערב לעמק בית שאן, בסמוך לקיבוץ ניר דוד, יש מעיינות אחדים שזורמים בהם מים בכל ימות השנה: עין עמל (גן השלושה – הסחנה), עין חומה, עין מגדל ועין שוקק. יש המכנים את מקבץ המעיינות כמשולש המעיינות, או יותר נכון ארבעת המעיינות. חלקו המערבי של נחל הקיבוצים הוא שמורת טבע וחלקו המזרחי הוא שטח פתוח ללא תשלום למטיילים.

נחל הקיבוצים ועין שוקק – נחל הקיבוצים זכה לשמו כפי הנראה בשל היותו מוקד משיכה לבני הקיבוצים השכנים המאיישים את עמק חרוד ואת עמק בית שאן, ואולי משום ששמו בערבית היה ואדי אלג’מאעין, כלומר הנחל של שתי הקבוצות.

בנחל ברכת שכשוך בצל עצי איקליפטוס. אפשר לטייל ברגל לאורך הנחל במסלול מעגלי שכולו מים והנאה. יוצאים מקצהו המערבי של חניון קק”ל מערבה אל הנחל, וחוצים אותו על גשר צינורות. מיד לאחר מכן פונים שמאלה לדרך מישורית על גדתו הצפונית של הנחל, אל עבר עצי דקל. נכנסים למים והולכים עם כיוון הזרם. לאחר כ-20 דקות מגיעים לגשר הצינורות. ניתן לעלות ולרדת במדרגות שבצדו הימני חזרה אל הנחל, או לחלופין לגלוש במים שזורמים בתוך הצינור ולצאת בצדו השני. מכאן ממשיכים בהליכה בתוך המים עד לגשר צינורות נוסף. המים רדודים למדי בקטע זה, ואפשר לעלות במדרגות ולחזור לחניון. כדאי לשים לב לצמחיית המים האופיינית בגדות הנחל: פטל קדוש, שיחי קנה וסמר, מיני גומא, ערברבה שעירה, שנית, עצי דקל ואיקליפטוס, שיזף מצוי ועוד.

עין שוקק – הדרך חולפת על פני הברכה וחורשת האיקליפטוס של נחל קיבוצים, פונה דרומה, חולפת על פני תל שוכה ולאחר כקילומטר וחצי פוגשת דרך עפר חקלאית העולה ימינה אל סוללה של ברכות דגים. נוסעים בדרך זו עוד קילומטר אחד הלאה משם. מצד ימין ולמטה עין שוקק. בצד המעיין נותרו שרידיה של טחנת קמח עתיקה, שהעניקה למקום את שמו הערבי אל ג’וסק (מעיין הארמון). גם כיום, במצבה הרעוע, אפשר לזהות בה את שלוש הארובות שדרכן נפלו המים מהאמה והפעילו שלושה זוגות של אבני ריחיים. סלעי נטף הנחלים (טרוורטין), שנוצרים כתוצאה משקיעת הגיר שבמים, מעידים על שימוש רב שנים בטחנה. צינורות הבטון הצבועים כחול מסמנים את נקודות התפיסה של מי המעיין. כיום נתפסים כמחצית ממי עין שוקק עוד לפני שהם פורצים אל פני האדמה.

עין מודע – טרם נגיע אל שדרת העצים שבהם נחבאת ברכת השכשוך, נחלוף בדרך עפר עם הרכב על דופן מאגר מים גדול, מאגר רשפים, שבנייתו התאפשרה בתרומת ידידי קק”ל קנדה. המאגר בנפח של 2.5 מלמ”ק מים משמש לגידול דגים. בתום הצפייה נשוב לאחור כ-200 מ’ בשביל העפר. נפנה שמאלה (לכיוון צפון-מזרח) לחורשת האיקליפטוס, מרחק של כקילומטר מהמאגר. בין העצים נחבאת הברכה. המעיין, שטמפרטורת המים שלו 24 מעלות צלזיוס, קשור למעיינות שוקק ולגן השלושה (הסחנה). מקור השם בשפה הערבית – “אל-מוודוע”. מי המעיין זורמים לברכה עמוקה עטורת עצים וצמחים חובבי מים. מכאן זורמים המים באפיק נחל מודע אל ברכות הדגים של קיבוץ שלוחות. הטורקים בנו ברכת אבן סביב נביעת המעיין. הבריטים שיפרו את הדיפון. יחידות רוכבים של המשטרה המנדטורית עשו את המקום לתחנה בנתיב הסיורים הכפריים שלהם. הברכה מוקפת באיקליפטוסים, בקזוארינות, בברושים וכמובן בדקלים, שאחד מהם מתעקל ממש על פני חלקת המים. הברכה, שדופנותיה היו בתהליך התפוררות מתקדם, תוחמה בשביל חצץ למניעת הכנסת בוץ לתחומיה, ושוליה נבנו מחדש, ומעל תעלת המוצא שלה הוצב גשרון קטן המאפשר חצייתה. ליד עין מודע נראים שרידי בית חווה מהתקופה הרומית, ולידם שרידי אמה שהובילה את מי המעיין אל בית שאן.

כתיבה: חוה בראון
צילומים: ניב בראון, מיכאל חורי וארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב- 26.8.09