e-ירוק

משתלת גילת, צילום: דוד גרינשפיין

“פרוח תפרח ותגל הארץ…”

נבקר במשתלת קק”ל בגילת, הצובעת בירוק את המעשה הציוני-חלוצי במרחבי הנגב. נפקוד את מרכז קק”ל על שם דוד נחמיאס, ונחזה בתערוכת הקופסה הכחולה. בתערוכה מוצגות קופסאות ענקיות שעיצבו מיטב אמני ישראל, לצד קופסאות כחולות מקוריות מתקופות היסטוריות שונות. נבקר גם בגן אקלום ובו מגוון עצים שנבחנו כמתאימים להינטע בנגב.
הביקור במתחם משתלת גילת ובתערוכת הקופסה הכחולה מודרך. יש לתאם את מועד הביקור במוקד “קו ליער”: 1-800-350-550.

כיצד מגיעים?

משתלת גילת נמצאת במתחם משרדי קק”ל על כביש 25, כ-300 מ’ מצומת גילת. יש להיכנס למתחם ולהחנות את הרכב במגרש החנייה.

המסלול

ביקורנו במתחם משרדי קק”ל בגילת יתחיל במרכז קק”ל על שם דוד נחמיאס. זהו מבנה מקומר של האנגר בריטי, ששימש בשנות השישים המוקדמות של המאה הקודמת, במסגרת יצירת מקומות עבודה בנגב, כמפעל לייצור סיבי חבלים (סיזל) מצמח האגבה (Agavaceae). עם הופעת הסיב הסינתטי ב-1966 הושבת המפעל. המבנה, שצורתו גליל וגגו עשוי פח גלי מגלוון, נבנה על פי דגם צבאי המכונה “בקתת ניסן”, על שם פיטר נורמן ניסן, מהנדס קנדי ששירת כקצין בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. בשנים האחרונות שוקם המבנה והוקדש לזכרו של דוד נחמיאס ז”ל, אחד מאבות ההתיישבות החדשה בנגב, שבין תפקידיו הציבוריים שימש גם מנהל מרחב דרום בקק”ל ומנהל מינהל הפיתוח שלה. בימים אלה מוצבת במקום תערוכת הקופסה הכחולה. תערוכה מרשימה זו, שהוצבה בשנה האחרונה בחוצות העיר תל אביב: בשדרות רוטשילד ובנמל, מציגה אוסף של קופסאות כחולות מקוריות מתקופות היסטוריות שונות לצד מיצג אמנותי מודרני של קופסאות ענק שעיצבו מיטב אמני ישראל. בין האמנים: הצלם זיו קורן, המאייר אורי פינק, האמן ציבי גבע ואחרים. גובה כל קופסה כמטר וחצי, רוחבה כ-1.5 מטר ועומקה כ-50 ס”מ.

לפני שנבקר במשתלה מומלץ לסור לגן האקלום שנטעה מחלקת הייעור בקק”ל בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת, כדי לבחון את מידת התאמתם של עצים שונים לקרקע הנגב. בגן 150 מיני עצים שונים.

משתלת גילת – במשתלה מגדלים מבחר עצי יער וצמחי נוי לנטיעה ביערות ובפארקים, לייעור משקי, למרעה לדבורים, לטיפוח צדי דרכים ולמטרות גינון ציבורי ביישובים ובמחנות צה”ל. כאן במשתלה אפשר לחזות בתהליך הכנת השתילים, שנועד לענות על כל צורכי הגידול –משלב איסוף הזרע ועד לשלב שתילתו של הצמח והתבססותו בקרקע. במשתלה מגדלים כל שנה כ-800 אלף שתילים במגוון מינים. כ-80 מיני צמחי יער ועד כ-150 מיני צמחי נוי חסכני מים. רוב השתילים מיועדים לשתילה במרחב דרום, מאשדוד ועד אילת, ומקצתם למרחבים אחרים. שטח המשתלה כ-200 דונם, הכוללים כ-40 דונם חלקות אם ואקלום שגדלים בהן יותר מ-1,000 מיני צמחים, חלקם אף חדשים בנוף הארץ. על שטח של 50 דונם גדלים במשך כמה שנים עצי זית ותמר מצוי לצורך העתקתם למיזמים מיוחדים. בקיץ 2005 הועתקו במבצע הצלה כ-1,000 עצים מיישובי גוש קטיף.

תהליך ריבוי – את מרבית צמחי היער מרבים על ידי הנבטת זרעים ואת מרבית צמחי הנוי על ידי השרשת ייחורים. הזרעים נאספים מעצים ומשיחים מובחרים הגדלים ביערות ובחלקות האם שבמשתלה. הזרעים של חלק ממיני הצמחים מטופלים באמצעות קירור, השרייה במים או בחומצה ובאמצעים מכניים שונים. טיפול זה מבטיח הגדלת אחוזי הנביטה ואחידות במועד הנביטה.
הנבטה נעשית במכולה בתנאי לחות וטמפרטורה המבוקרים על ידי מחשב. הזרעים עוברים חיטוי ונזרעים על מצע ורמיקוליט במגשי הנבטה. לאחר ההנבטה (תהליך שאורך יומיים עד שבועות אחדים, בהתאם למין הצמח) הם מוצאים לחממה על גבי שולחנות מרושתי מתכת ומושקים עד שמסתיים תהליך ההנבטה וההקשחה. רוב הייחורים נלקחים מחלקות אם במשתלה ומושרשים על גבי שולחנות מחוממים עד לקבלת מערכת שורשים, הליך שלוקח בין שבוע לכמה שבועות, לפי מין הצמח. נבטים וייחורים מושרשים מועתקים כשניתן לאחוז בהם אל מכלי גידול העומדים תחת רשת הצללה.

מכלי הגידול ובהם שתילים מוצבים על משטח מוגבה ברחבת בטון מחופה רשת צל. השתילים מושקים ומדושנים בהמטרה ובטפטוף לפי נפח כלי הגידול. מהנבטת הצמח ועד ליציאתו מהמשתלה חולפים שישה עד עשרה חודשים. כשנסיים את ביקורנו במשתלה נפגוש את אחיהם הבוגרים של השתילים הרכים בכל רחבי הנגב.

עריכת טקסט: חוה בראון
מידע באדיבות: טלילה ליבשיץ, פבלו צ’רקסקי ואיציק משה

פורסם ב- 15.7.09