e-ירוק

חניון הזיתים, צילום: כליל אדר

קיץ, חם בחוץ, אבל יש כאלה שהמילים טיול, טבע ואזור הגליל ממלאים אותם מרץ. הפעם נצא לטייל בפארק גורן בין סבכי חורש ועצי אלון עבותים ומצלים, מעל לערוצו הקניוני של נחל כזיב, למול שרידיו המרשימים של מבצר המונפור. בפארק מסלולי טיול מגוונים, תצפיות נוף ופינות שקטות וחבויות.

מי שיתמזל מזלו ויפקוד את הפארק בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחרי הצהריים המאוחרות, עשוי לפגוש ביחמור המקראי (או הפרסי) – אייל שחי באזור בתקופת המקרא ונעלם בתחילת המאה ה-20. הוא הושב לטבע על ידי רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים.

כיצד מגיעים?

ציר הגישה עיקרי – מסתעף מכביש הצפון (כביש 899), בין סימני ק”מ 11–12. נוסעים משלומי לכיוון מושב גורן, חולפים על פני קיבוץ איילון ופונים ימינה (דרומה), היישר לתוך הפארק.

צירי גישה נוספים – דרך גישה מזרחית – גם היא בכביש הצפון בצומת גרנות מזרחית למושב גורן; דרך גישה מערבית – דרך הכביש הנופי הצר שבין עבדון ליערה; דרך לרכבי שטח (4X4) מאבירים – דרך עפר (מסומנת באדום) המתאימה רק לרכבי שטח, דרך הר הגלילי.

המסלול:

פארק גורן משתרע על פני כ-2,000 דונם ונמצא בין שמורות הטבע של נחל בצת ונחל כזיב. נביא לפניכם כמה מסלולי טיול מומלצים ברכב וברגל:

דרך נופית (8 ק”מ) ושביל הבולענים (500 מ’) – דרך הנוף עוברת בין נופי החורש של מצוקי נחל כזיב. תחילתה בכניסה אל הפארק בתחנת המידע, בק”מ ה-11 של כביש הצפון (כביש 899), בין קיבוץ איילון למושב גורן. כאן ניצבת תחנת מידע (פתוחה בחגי ישראל בלבד!) ולידה שלט עץ עם מפת מסלולי הטיול המוצעים בפארק. המעוניינים יכולים להחנות את הרכב ולצאת ברגל אל שביל מעגלי קצר, שביל הבולענים. אורכו 500 מ’ ובו מקבץ בורות ניקוז טבעיים, שנוצרו בעקבות המסת הסלעים על ידי מי הגשמים.

שביל הליכה חוצה פארק, כ-1.5 ק”מ (מסומן באדום) – תחילתו ברחבת חניה משולטת כ- 500 מ’ דרומית לכניסה הראשית (אפשר להגיע אליו גם בהליכה רגלית משביל הבולענים). שביל הטיול מוביל אל מצוקי נחל כזיב ואל מבצר המונפור. היציאה מחניון המצפור.
השביל עובר בלב חורש מפותח, הודות לפעולות גיזום, דילול ורעייה עונתית של צאן ובקר. בסיומו נגיע לחניון המצפור, שהוא החניון המרכזי בפארק ובו שולחנות לפיקניק, ברזי מים ושירותים (גם לנכים). בחניון אפשר גם לשהות בלינת לילה בתיאום מראש. על מנת להשלים את המעגל ולחזור אל הרכבים יש לבחור בדרך הנוף הראשית, כ-1.4 ק”מ.

שביל הליכה מהמצפור אל מבצר מונפור (מסומן באדום, כשעה לכל כיוון) – יורדים ממרפסת התצפית אל אפיק נחל כזיב ומטפסים בדרך עפר תלולה המובילה היישר אל המבצר (החזרה באותו הנתיב!). שימו לב, העלייה למבצר מעט קשה. בדרך נפגוש בשרידי טחנת קמח מהמאה ה-12, שמעליה בנה המסדר הטבטוני מבנה גותי מפואר ששימש כנראה כאכסנייה. בגדה הצפונית, מול המבנה, ניתן להבחין בשרידי קיר. זהו שריד לסכר צלבני שאגם את מי הנחל. (למעוניינים: אפשר לתאם רכב לאיסוף בצדו האחר של הנחל ולהמשיך בשביל האדום על גבי השלוחה לדרך הנוף “הילה-מנות”).
מבצר המונפור, הנמצא בתחום גן לאומי מונפור, הוא מהמבצרים הצלבניים המרשימים ביותר שנותרו בישראל. את המבצר בנו במאה ה-13 (1226) אבירי המסדר הטבטוני (הגרמני), ככל הנראה על בסיס שרידים מבוצרים מהתקופה הרומית. מתוך החורש צצים שרידי החומות ומגדלי השמירה. למבצר הייתה חומה חיצונית וחומה פנימית. בולטים ביותר המגדל הצפון-מערבי והאזור הגבוה במזרח – “הדון ג’ון”. מזרחית לו מצויים שני חפירים שמטרתם הייתה לעכב גישה מגב השלוחה. בניגוד לרוב מבצרי הצלבנים בארץ ישראל, המבצר אינו מבצר גבול ואינו מצוי על דרך ראשית. הקמתו כאן קשורה לסיטואציה פוליטית-גאוגרפית ולרצון הטבטונים להתבודד ולעזוב את בירת הצלבנים בימים ההם – עכו. כאן הם שמרו את אוצרותיהם ואת ארכיונם. ההשקעה הגדולה בבניית המבצר הייתה קצרת מועד. ב-1266 צר בייברס, הסולטן הממלוכי, על המבצר ואיים להחריבו אך ללא הצלחה. חמש שנים מאוחר יותר ב-1271 הוא שב ומימש את איומיו. בהסכם הכניעה עמו יצאו הצלבנים עם אוצרותיהם והצילו את נפשם, אך מבצרם נהרס ולא יושב עוד.

מחניון הזיתים (בקצה המזרחי של פארק גורן) אל מצד עין טמיר (נתיב קצר המסומן בכחול) – חניון קטן ויפה הממוקם מעל צוקיו של נחל כזיב בלב עצי זית. בחניון שולחנות פיקניק. בשוליו המזרחיים של החניון נסתרים שרידיו של  ארמון מבוצר מתקופת הברונזה התיכונה (מאות 18–17 לפני הספירה). המקום נקרא מצד עין טמיר. חניון זה הוא נקודת היציאה המועדפת לטיול רגלי מעגלי בנחל כזיב. מסלול הטיול מתחיל מהחניון, מכאן יורד שביל רגלי (מסומן בצבע כחול) היישר לעין טמיר שבאפיק נחל כזיב. כאן אפשר ליהנות ממי המעיין, הבוקעים מתוך נקבה טבעית בסלע, ומעצי הדולב הגדולים המעטרים את הסביבה (כדאי להצטייד בפנס!). מי שמסתפק בכך יכול לשוב כלעומת שבא. משך הטיול כשעה וחצי.

סובב פארק גורן ברכב – דרך הנוף החד-סטרית ממשיכה מזרחה. כ-500 מ’ מזרחית לחניון החרוב כביש האספלט פונה צפונה אל כביש הצפון. באפשרותנו לפנות כאן ולצאת מהפארק, אך מומלץ יותר להמשיך מזרחה בדרך כורכר נוחה. הדרך חולפת בסמוך לגדר הביטחון של מושב גורן. דרומית נפרשים נופי נחל כזיב, הר זיו ומצפה הילה – ירוק כהה מלוא העין ומלוא האופק. בדרך נגלית לנו מצפון חורבת גליל (”קסטרא ד’גלילי”), המוזכרת בברייתת התחומין (המציינת את גבולותיה ההלכתיים של ארץ ישראל). החורבה יפה אך הנגישות אליה קשה.

כתיבה: כליל אדר
עריכת טקסט: חוה בראון
צילומים: כליל אדר, ניב בראון וארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב- 29.7.09