e-ירוק

מצפה הראל. צילום: יעקב שקולניק

דרך בורמה נפרצה במלחמת העצמאות, במהלך הקרבות על ירושלים הנצורה. הדרך עולה מהשפלה להרי ירושלים תוך כדי עקיפת לטרון, שהייתה בשליטת הצבא הירדני. הנתיב נקרא “דרך בורמה” על שם דרך הררית קשה שסללו הסינים במהלך מלחמת סין-יפן השנייה במטרה לעקוף נתיב אספקה שהיה בידי היפנים, וששימשה את בנות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. יום העצמאות הוא הזדמנות נהדרת לנסוע בדרך ולהיזכר בימים עברו.

כיצד מגיעים
נקודת המוצא לטיול היא מצפה הראל. הגישה למצפה מכביש צומת נחשון-צומת שמשון (כביש מס’ 44), ממזרח לקיבוץ הראל, בין סימני ק”מ 6-5. דרך עפר קצרה מסתעפת צפונה ומגיעה לרחבת החניה של המצפה.

המסלול
מצפה הראל הוא מקום טוב להתחיל בו את הסיור בדרך בורמה, בזכותו של התבליט הענק שהציבה קק”ל. התבליט מתאר את הדרך ואת אתריה. מגדל התצפית, הניצב בסמוך למבנה ישן, שימש בעבר את תצפיתני קק”ל להתרעות מפני שרפות יער. הבית שליד המגדל היה בית הספר של הכפר בית ג’יז. במקום יש חניון פיקניק.
ממצפה הראל ניסע מזרחה. נחלוף על פני צלליות ברזל המתארות את הלוחמים שבגבעה 314 וניסע במורד הדרך לעין סוסין. קק”ל שיקמה את אזור המעיין, הניכר בעצי התמר והאיקליפטוס הגדולים המצלים על חניון דרך. זה היה מעיין הכפר בית סוסין, שנכבש ב-28 במאי 1948. במקום זה נפגשו בלילה שבין 29 ו-30 במאי שני הג’יפים הראשונים של חטיבת “הראל”, שיצאו זה מירושלים וזה מהשפלה כדי לעמוד על עבירותה של דרך בורמה לרכב.
בית המשאבות שבעין סוסין שאב את מי קו השילוח – צינור מים שהונח במהירות כדי לספק מים לירושלים הנצורה אחרי שפוצצו הירדנים את הקו הראשי, שעבר דרך לטרון. המים החלו לזרום בצינור ב-12 באוגוסט 1948, יום אחד בלבד לאחר הפיצוץ בלטרון.
נמשיך בנסיעה בדרך בורמה עוד כקילומטר ונגיע למעלה התאנים, שמשני צדדיו אכן צומחים עצי תאנה. לפני השלמת דרך בורמה לתנועת משאיות הועברה האספקה בקטע זה, שהיה משובש מאוד, על גבי ג’יפים, בהמות משא ומאות סבלים מתנדבים. בצדו השני של המעלה הועמסה האספקה על משאיות שהגיעו מירושלים. צלליות ג’יפים ומשאיות מברזל ממחישות את מה שהתרחש כאן באותם ימים.

דרך בורמה ממשיכה היישר לפנים בכיוון מזרח (סימון אדום), ומגיעה לראשו של מורד תלול ומתעקל שאינו מומלץ לנסיעת רכב. המקום ידוע בשם הסרפנטינות (העיקולים). ניסע עוד כ-400 מ’ עד לצומת דרכי עפר, שממנו יורדת דרך נוחה. נמשיך עוד כ-700 מ’ בדרך בורמה ונגיע למרגלות הסרפנטינות. כאן נרד מהרכב ונתרשם מקטע צינור המים הישן של קו השילוח, המוצב פה כאנדרטה.
נמשיך בדרך בורמה בעקבות הסימון האדום לנקודה תצפית שהקימה קק”ל בחניון החרוב. מהחניון רואים את שמורת “המסרק”, היעד הסופי של דרך בורמה, שנמצא מחוץ לטווח הירדנים.
התחנה הבאה שלנו היא עין חילה, מעיין קטן הנובע בצד הדרך ובו חניון לפיקניק. כאן נפגשה דרך בורמה עם דרך האיילות – נתיב עוקף לטרון שקדם לדרך בורמה ושבו נסעו בעיקר משורייני חטיבת גבעתי, שכונו אז “איילות”. במקום הציבה קק”ל ספסלי עץ. מי שמבקש להתרגע לקול פכפוך הפלג הדק שזורם כאן, מוזמן לשעה קלה של התרגעות.
דרך בורמה ממשיכה בעקבות הסימון האדום ומגיעה לעין מסילה. זהו מעיין מדופן באבנים שיוצרות צורות באר. מולו, חניון נופש פעיל (חניון המשוריין) ובו שפע של שולחנות פיקניק ומתקני משחק לילדים. מעט הלאה מכאן נמצא כביש שער הגיא-בית שמש (כביש מס’ 38).
בעלי רכב 4X4 יוכלו לחצות את הכביש ולנסוע במעלה דרך הג’יפים לשמורת המסרק. אנחנו, בעלי הרכב הפרטי, ניסע כ-300 מ’ לכיוון הכביש. ממש לפני הכביש נפנה שמאלה בדרך עפר, על פי השילוט המכוון למצפור שער הגיא. ניסע בדרך כ-400 מ’ עד לחצר ובה חוות לולים מבוקרים. נעקוף את החצר באיגוף שמאלי (ממערב) ונמשיך על פי הנחיות השילוט עוד כ-250 מ’, במעלה הדרך. רחבת החניה מציינת את מקומה של חורבת חתולה ואת המצפור, השוכן במרומי סוללת עפר ישנה שנוצרה במהלך סלילת כביש עוקף שער הגיא.
לוחמי חטיבת פלמ”ח הראל תפסו את המקום האסטרטגי הזה קודם להפוגה הראשונה, שהחלה ב-11 ביוני 1948. המצפור, המשמש גם אתר הנצחה לגדוד החמישי של הפלמ”ח וללוחמים מחו”ל (גדוד שער הגיא), מעניק תצפית מרהיבה על אזור שער הגיא ועל משלטיו. השילוט שהציבה קק”ל מספר את סיפור הקרבות שהתנהלו כאן בימי מלחמת העצמאות. בתום הביקור נחזור בדרך שבאנו לדרך בורמה ומשם לכביש 38.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק

פורסם ב- 26.4.09