e-ירוק

לכבוד יום העצמאות הכנו לכם טפטים מדליקים להורדה לדסקטופ ולסלולר, אירועים מיוחדים, דפדוף בספר דיגיטלי ועוד.. היכנסו למיניסייט

כשהילדה המשועממת שישבה על גדת הנחל עקבה אחרי הארנב הנרגן עד למחילתו, היא מצאה את עצמה לפתע צוללת אל מעמקי בור עמוק. כך החלו ההרפתקאות של עליסה בארץ הפלאות, העלילה הווירטואלית המרתקת שכובשת את לבם של ילדים ומבוגרים גם יחד יותר ממאה שנה.

בימינו אין צורך לצנוח לתוך מחילות ארוכות וחשוכות כדי להגיע לעולמות וירטואליים. די להיכנס לאתר האינטרנט של קק”ל ובמקום לעקוב אחרי הארנב – ללחוץ עם העכבר במסגרת האומרת סלקק”ל. לחצתם? הגעתם לחנות הווירטואלית של קק”ל. אנחנו ממליצים לכם לשוטט באתר הזה ולגלות בו כל מיני הפתעות מרנינות ומרגשות.
לפניכם כמה דוגמאות:

פינת הנוסטלגיה
הקטגוריה “כרזות” תישא אתכם אל “פינת הנוסטלגיה”. אנחנו לא מכירים כאלה שנשארים אדישים מול סדרת הכרזות (פוסטרים) ההיסטוריות, אלה מימי השחור-לבן, עם החקלאים בשדות. תמיד רצינו שתמונה כזו תפאר את אחד מקירות הבית או המשרד. עכשיו התמונות נמצאות בהישג יד, בדיוק כמו הכרזות הצבעוניות משנות החמישים, שמציפות אותנו ברגשות שקשה להסבירם.

נוסטלגית לא פחות היא הקטגוריה “קופסה כחולה”. הסמל הבלתי מעורער של הציונות יכול לעטר את שולחן העבודה שלכם, של הילדים או של מישהו שחשוב לכם בחו”ל. למה לא? ומה עם בול “מדינת היהודים” עם גבולות החלוקה, שהנפיקה קק”ל בשנת 1948? אפשר להשיג אותו ובמחיר סביר ביותר של 25 ₪.

תוסס ועדכני
התחלנו בנוסטלגיה, כי כאלה אנחנו, אבל שלא תהיה לכם טעות. סלקק”ל הוא עניין תוסס ומעודכן לגמרי. יש בו ציורי אמנים ועטים מעוצבים, משחקי קופסה וספרים, סמלי יום העצמאות, נטיעת עצים וירטואלית הכוללת תעודה, והצעות מיוחדות ליום העצמאות הזה ולכל מועד אחר שיגיע.
יש גם ספרים, ובהם “קרן קימת ומצלמת” – אלבום מרהיב המסכם מאה שנות צילום (שוב, בלי שהתכוונו, חזרנו לנוסטלגיה).

סלקק”ל מתפתח. תוכלו לשריין לעצמכם מקום בכנס ירושלים שיתקיים ביוני, ובעתיד הקרוב בכל האירועים שקק”ל מארגנת – מימי סיור מודרכים ועד אירועים אמנותיים בטבע.
בקיצור, כדאי מדי פעם לפתוח את סלקק”ל ולהציץ בו, כי תמיד יש בו הפתעות.

מידע שימושי

• המכירות בסלקק”ל נעשות למטרות הסברה ולא למטרות רווח.

• ידידי קק”ל זוכים בהנחה בת 10% על המוצרים הנמכרים (ניתן להירשם לחוג ידידי קק”ל תוך כדי הרכישה).

• משלוחים בדואר רשום או בדואר שליחים על כל קנייה מעל 30 ₪, ללא תוספת מחיר.

• בסלקק”ל ישמחו לשלוח את המוצרים שרכשתם לבני המשפחה שלכם ולחבריכם בחו”ל. גדול, לא?

דרך בורמה נפרצה במלחמת העצמאות, במהלך הקרבות על ירושלים הנצורה. הדרך עולה מהשפלה להרי ירושלים תוך כדי עקיפת לטרון, שהייתה בשליטת הצבא הירדני. הנתיב נקרא “דרך בורמה” על שם דרך הררית קשה שסללו הסינים במהלך מלחמת סין-יפן השנייה במטרה לעקוף נתיב אספקה שהיה בידי היפנים, וששימשה את בנות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. יום העצמאות הוא הזדמנות נהדרת לנסוע בדרך ולהיזכר בימים עברו.

כיצד מגיעים
נקודת המוצא לטיול היא מצפה הראל. הגישה למצפה מכביש צומת נחשון-צומת שמשון (כביש מס’ 44), ממזרח לקיבוץ הראל, בין סימני ק”מ 6-5. דרך עפר קצרה מסתעפת צפונה ומגיעה לרחבת החניה של המצפה.

המסלול
מצפה הראל הוא מקום טוב להתחיל בו את הסיור בדרך בורמה, בזכותו של התבליט הענק שהציבה קק”ל. התבליט מתאר את הדרך ואת אתריה. מגדל התצפית, הניצב בסמוך למבנה ישן, שימש בעבר את תצפיתני קק”ל להתרעות מפני שרפות יער. הבית שליד המגדל היה בית הספר של הכפר בית ג’יז. במקום יש חניון פיקניק.
ממצפה הראל ניסע מזרחה. נחלוף על פני צלליות ברזל המתארות את הלוחמים שבגבעה 314 וניסע במורד הדרך לעין סוסין. קק”ל שיקמה את אזור המעיין, הניכר בעצי התמר והאיקליפטוס הגדולים המצלים על חניון דרך. זה היה מעיין הכפר בית סוסין, שנכבש ב-28 במאי 1948. במקום זה נפגשו בלילה שבין 29 ו-30 במאי שני הג’יפים הראשונים של חטיבת “הראל”, שיצאו זה מירושלים וזה מהשפלה כדי לעמוד על עבירותה של דרך בורמה לרכב.
בית המשאבות שבעין סוסין שאב את מי קו השילוח – צינור מים שהונח במהירות כדי לספק מים לירושלים הנצורה אחרי שפוצצו הירדנים את הקו הראשי, שעבר דרך לטרון. המים החלו לזרום בצינור ב-12 באוגוסט 1948, יום אחד בלבד לאחר הפיצוץ בלטרון.
נמשיך בנסיעה בדרך בורמה עוד כקילומטר ונגיע למעלה התאנים, שמשני צדדיו אכן צומחים עצי תאנה. לפני השלמת דרך בורמה לתנועת משאיות הועברה האספקה בקטע זה, שהיה משובש מאוד, על גבי ג’יפים, בהמות משא ומאות סבלים מתנדבים. בצדו השני של המעלה הועמסה האספקה על משאיות שהגיעו מירושלים. צלליות ג’יפים ומשאיות מברזל ממחישות את מה שהתרחש כאן באותם ימים.

להמשך קריאת ‘שיירות פרצו בדרך אל העיר – דרך בורמה’

חורבת דנעילה היא מהמקומות שתמיד מצמידים להם את התואר המחייב “קסום”. בלב חורש סבוך נחבאים שרידיו של כפר קדום, שתושביו גידלו כרמי זיתים וייצרו מיבולם שמן זית. חפירות ארכאולוגיות חשפו את בתי הבד של הכפר. אם תמהרו, תספיקו לראות גם את קצהו של גל הפריחה האביבית

כיצד מגיעים
נוסעים בכביש הצפון משלומי מזרחה (כביש 899), חולפים על פני הכניסה לפארק גורן, וכ-100 מ’ ממזרח ליישוב גרנות הגליל (בין סימני ק”מ
14-13) פונים צפונה בעקבות השילוט לנחל שרך. לאחר כקילומטר מגיעים לרחבת חניה גדולה ושם חונים.

המסלול
מסביב לרחבת החניה משתרע יער הילד היהודי. קרן קימת לישראל נטעה את היער בגדות נחל שרך במסגרת מבצע חינוכי שנערך בשנים 1978–1979. היער, המוקדש לזכרם של יותר ממיליון הילדים שנספו בשואה, ניטע כולו בידי ילדים. כל ילד שהשתתף במבצע נטע שני עצים: אחד עבורו, והשני לזכרו של ילד שנספה בשואה.
האזור מקסים. היער ניטע בלב לבו של הגליל המערבי, במדרונות שלוחה שנמצאת מול נופיהם הפראיים של נחל שרך ונחל גליל. עצי היער הנטועים משתלבים בעצי החורש הים תיכוני, ויחד יוצרים חגיגה בירוק.
הטיול שלנו לוקח אותנו אל שרידי כפר שהתקיים כאן בתקופות הרומית והביזנטית ובימי הביניים, בין בתי מגורים, בתי בד ובורות מים. האתר מוכר כיום בשם חורבת דנעילה.

להמשך קריאת ‘שמן ישן נושן - חורבת דנעילה בגליל המערבי’

בלב הארץ זורם לו נחל איתן, מוקף מרחבים פתוחים. צמחיית גדות, עופות מים ומפגש בטוח עם הצב הרך – מין “מפלצת” שקטה וחביבה, הם ערובה לטיול חמוד, שאפשר לסיימו בפיקניק באחד החניונים שהקימה קק”ל במקום.

כיצד מגיעים?
לפארק צבי המים ולשביל הנחל מגיעים מכביש הגישה לכפר ויתקין, המסתעף מכביש החוף הישן (כביש מס’ 4). בצומת חפר פונים מערבה לכפר ויתקין (כביש מס’ 5720), וכ-500 מ’ אחרי שחוצים את גשר נחל אלכסנדר פונים צפונה (ימינה) בדרך סלולה שנמצאת ממש לפני מסילת הרכבת. ממשיכים לנסוע עוד כקילומטר ומגיעים לפארק.
גישה לקטע נחל לדוגמה: נוסעים בכביש חדרה-צומת השרון (כביש מס’ 4) ופונים לדרך הגישה לקיבוצים משמר השרון ומעברות. רחבת החנייה נמצאת כ-500 מ’ מצפון לקיבוץ מעברות, ממזרח לדרך הגישה

המסלול מקטע נחל לדוגמה
בסמוך לרחבת החניה ניצבים חמישה פסלי מתכת המייצגים עצים, מעשה תלמידי בית הספר רמות חפר מקיבוץ מעברות וחטיבת הביניים אבן סינא מקלנסווה.
נרד לגדת הנחל ונעבור מתחת לגשר כביש הגישה המוליך לקיבוץ מעברות. שימו לב לסרגל המדידה הקבוע בצדו המזרחי של הגשר. ניתן להעריך בעזרת הסרגל את גובה המים בנחל בעת שמתחוללים בו שיטפונות.
קטע נחל לדוגמה נמצא מעבר לגשר. הפעולות הרבות שנעשו בו הפכו את המקום לפינת חמד. יש כאן שבילי הליכה וגדות מטופחות המגיעות למים, יש פינות ישיבה, מדשאה רחבת ידיים וגן פורח. בטיפוח המקום שתלו כאן יותר מ-35 אלף שתילים, וביניהם מיקמו שולחנות פיקניק, שירותים (ליד החנייה), פחי אשפה ושילוט מאיר עיניים. ליד סכרוני האבן הקטנים, המערבלים את המים שזורמים דרכם, מצטופפים שפמנונים ומיני דגים אחרים, כמו גם עופות מים הנהנים מהחמצן הרב יחסית של המים המעורבלים. הפארק שבמקום נקרא גם “פארק איטליה”, לציון תרומתה של קהילת ידידי קק”ל איטליה לפרויקט.
בקטע הנחל לדוגמה נמצאים שני גשרים. הראשון שבהם הוא גשר הפרות – גשר בטון ששימש את אנשי קיבוץ מעברות להעברת עדרי הבקר שלהם לשטחי המרעה. הגשר חסום והמעבר בו אסור. מעט הלאה, במורד הנחל, נמצא הגשר התלוי. זה גשר פלדה שהוצב בנחל בשנת 2001. המטיילים מוזמנים לעלות על הגשר ולצפות בנחל. בגדה הדרומית של הנחל, בתחום קיבוץ מעברות, פועל בסופי השבוע בית קפה.
כ-500 מ’ מצפון לנו, מול קטע הנחל לדוגמה, מתנשאת גבעה. זהו תל חפר. הארכאולוגים ניסו לזהות אותו עם העיר המקראית חפר, אך התחרטו. בחפירות התגלו ממצאים המוכיחים כי המקום היה מיושב מהאלף הרביעי לפני הספירה ועד התקופה הערבית הקדומה (המאה השמינית). כיום שוכנים במורדות התל בתי העלמין של היישובים מעברות ואלישיב.

חורשת האיקליפטוסים, שבצלה שוכן חניון גדול לפיקניקים, מציינת את קצהו של קטע הנחל לדוגמה.
מהחורשה מתחיל את דרכו שביל הנחל. זהו שביל סלול באורך של 2.7 ק”מ, המקשר בין קטע הנחל לדוגמה לפארק צבי הנחל. בצד השביל יש פינות ישיבה ומתקני משחק לילדים. אם נצעד בשקט נוכל להבחין מסביב בשפע של ציפורים ובמים בצבי ביצות ובנוטריות. מפעם לפעם נחלוף על פני מטעי פקאן ופרדסים מטופחים.
תוך כדי הליכה בשביל כדאי לשים לב למפגש עם נחל אביחיל הבא מדרום, מאזור התעשייה של העיר נתניה. בנחל אביחיל זורמים מים שעברו תהליך טיהור.
בקצה השביל נמצאים פארק צבי הנחל וגשר הצבים. כאן חיה אוכלוסיית הצב הרך הגדולה ביותר בישראל. במסגרת הפארק טופחו גדות הנחל, הוקמה מרפסת תצפית לצפייה על הנחל, ונבנו אמפיתאטרון קטן, פינות ישיבה ומתקני משחק לילדים. ממגדל התצפית שבמקום ניתן לצפות על עמק חפר כולו.
גשר הצבים הוקם בשנות השלושים של המאה ה-20 על ידי ראשוני כפר ויתקין. זה היה גשר מרשים, בנוי מבולי עץ עבים. הוא נהרס בשיטפון גדול שהתחולל בשנת 1991, ועתה מחליף אותו גשר חדש.
מכאן יש לחזור באותה דרך לנקודת המוצא שלנו.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב- 12.4.09

קק”ל מאחלת לכם חג אביבי, צבעוני ומלא בשמחה!

היכנסו למיניסייט פסח וגלו:

מסלולי טיול מותאמים לחג
טפטים משוחררים שמחכים רק להורדה
ושלל אירועים למלא את החופשה

שפלת יהודה “מנוקבת” באלפי מערות ומחילות. במשך אלפי שנים שימשו המערות למגורים, לגידול יונים לבורות מים ועוד כיוצא באלה. מסלול הטיול בשביל הבארות ובורות המים יעניק לכם הזדמנות ליהנות מכל אלה

כיצד להגיע?
נכנסים בשער הצפוני של פארק בריטניה, כקילומטר ממערב לצומת זכריה (כביש מס’ 383, ליד סימן ק”מ 17). נוסעים בדרך הסלולה דרומה כ-2 ק”מ עד לצומת דרכים שממנו עולה דרך סלולה שמאלה, לתל עזקה. בנקודה זו פונים ימינה בדרך עפר רחבה ומחנים מיד את הרכב, מול חניון בור המים. מסלול ההליכה מתחיל בחניון.

המסלול
נחצה את חניון בור המים, שזכה לשמו בזכות בור מים חצוב בסלע. השביל מטפס מכאן בצד טרסה משוחזרת, בלב יער נטוע מעורב בעצי חורש. נחצה גדר בקר בפתח מוסדר, נחלוף על פני מערה קטנה, וננחת בחניון השוכן בצל עצי אורן ליד “הצומת המרובע”. מי שהספיק לו, יכול לחזור בדרך העפר הרחבה היורדת שמאלה, ולהגיע לרכב תוך חמש דקות (המסלול הקצר). אנחנו נמשיך בדרכנו.
לפני שנמשיך בשביל הבארות, נסטה מעט מהשביל כדי לבקר במערה מעניינת. נצעד לכיוון החרוב הגדול שממערב לחניון, ונמשיך עוד כ-150 מ’ בדרך העפר הרחבה שמעבר לו. מימיננו נמצאת ח’רבת א-רסם. פתחה של המערה נחבא בין ענפי אלת מסטיק. המערה, כמו שאר מערות השפלה, נחצבה בידי אדם. תקרתה נשענת על שלושה “עמודים”, שהם חלקים מסלע האם שלא נחצבו. באחד מכותלי המערה נראים כוכי קולומבריה. ההנחה המקובלת היא שבכוכים האלה גידלו בימי קדם יונים.

מהחניון השביל יורד ל”צומת המרובע” ומטפס במדרון שממול, דרך שתי מדרגות עץ, אל חורבת שקלון. חולפים על פני גת חצובה בסלע ומעפילים לראש חורבת שקלון. בחורבה נותרו שרידי מבנים ועמוד אבן מסותת היטב, כנראה חלק מכנסייה ביזנטית. התצפית חושפת את עמק האלה, את גבעות השפלה הגבוהה, את הרי חברון ואת גוש עציון.

השביל יורד במורד הגבעה דרך פתח בטרסה. נחלוף על פני בור מים גדול וגת נוספת, המתפארת בשלוש גומחות מקושרות ביניהן, צמודות למשטח הדריכה, ששימשו כנראה להנחת הענבים לפני הדריכה.
השביל עובר לאורך טרסה משוחזרת. למרגלותינו – גיא רחב ידיים ובו בוסתנים נטושים, שאליהם אנו צועדים. לאחר כ-200 מ’ מהגת ננטוש את השביל המרכזי הרחב, הממשיך ישר, ונרד ימינה בשביל המסומן, דרך ארבע מדרגות היורדות מפתח בטרסה. השביל יוביל אותנו לחניון האלון, שנמצא מתחת לעץ אלון מצוי גדול. מתחת לאלון יש גל אבנים, המסמן כנראה קבר שיח’ חרב. להמשך קריאת ‘שביל הבארות ובורות המים בפארק בריטניה’

כ-6 ק”מ ממערב לבאר שבע, בסמוך לקיבוץ חצרים, הפכה קרן קימת לישראל פינה במרחב צחיח לנווה מדבר קטן. המדרונות היבשים ניטעו במגוון עצי יער, עמידים לתנאי האקלים והקרקע. בין הגבעות פרצה קק”ל דרך שאורכה כ-2.5 ק”מ. בצדי הדרך הציבו אמנים יצירות המביעות כל אחת אמירה אמנותית המתייחסת לסביבה

כיצד להגיע
נוסעים מבאר שבע מערבה בשדרות טוביהו ופונים דרומה (שמאלה), בשדרות יגאל ידין. ברחוב ג’ו אלון פונים מערבה (ימינה) לכביש 2357 המוליך לקיבוץ חצרים ולמוזאון חיל האוויר. לאחר כ-5 ק”מ הכביש מגיע לתחילת דרך הפסלים.
נקודת המוצא לסיור נמצאת כ-500 מ’ ממזרח לכביש הגישה לקיבוץ חצרים. המסלול מסתיים ליד כביש הגישה למוזאון חיל האוויר (ניתן לנסוע גם בכיוון ההפוך)

על האזור
דרך הפסלים שוכנת בשפלת הנגב – המרחב שממערב לבאר שבע ומדרומה. בדרך כלל מתנשאות גבעות שפלת הנגב לרום 400-200 מ’ מעל פני הים. האקלים צחיח, לא יותר מ-200 מ”מ גשם בשנה בממוצע. בתנאים כאלה צומחים כאן בר רק שיחי מדבר, שמותירים את המרחבים הגדולים חשופים למרחוק.
קק”ל החלה בפעולות הייעור באזור בראשית שנות החמישים. רוב העצים הנטועים היו מיני אשל, איקליפטוס ומיני שיטה מאוסטרליה. בשנים האחרונות נוספו עצי שיטה סלילנית, שיטת הנגב, שיזף, חרוב, ינבוט לבן ועצי בוסתן.
במלחמת העולם הראשונה (1914–1917) נודעה לגבעות שמסביב לחצרים חשיבות אסטרטגית רבה. בגבעות חצרים התבצרו הלוחמים הטורקים בחפירות והקימו קו הגנה נגד מתקפות הצבא הבריטי. היה זה לאחר שהמתקפה הבריטית על עזה, בראשותו של גנרל מוריי, נכשלה כישלון חרוץ. הפיקוד העליון הבריטי החליט להחליפו בגנרל אלנבי.
אלנבי, בהמלצת גנרל מוריי, העביר את גזרת הלחימה לאזור באר שבע. ב-31 באוקטובר 1917 פתחו הבריטים בהפתעה במתקפה על באר שבע וכבשו את העיר. עד היום נותרו כאן שרידי תעלות, עמדות חפורות ורסיסי ברזל גדולים (חלקים של פגזי תותחים), המעידים על המערכה הגדולה.

המסלול
הגאוגרפיה של דרך הפסלים פשוטה. הדרך אוגפת את קיבוץ חצרים מדרום, במקום שתפקד בעבר כאתר להשלכת פסולת ועתה הוא דרך נוף יפה. למאמץ של קק”ל חברו האמנית מרגה פישטיין, האוצרת האמנותית והיוזמת של הדרך ובעלה ישראל מקיבוץ חצרים.
כדאי לשים לב למטעי החוחובה הגדלים סמוך לתחילת המסלול. זהו צמח מדברי שמוצאו בקליפורניה. מהחוחובה מפיקים שמנים המשמשים בתעשיית הקוסמטיקה.
הפסלים רבים ומגוונים, ובהם “שותקת עם האדמה” (4), פסלי ה”נמלים”
(6) הענקיות והמרשימות ו”יחדיו” (9). לצערנו, הפסלים “חלון חצרים” (2) ו”שבעה כתמי צבע במדבר” (8)  נגנבו וזו ההזדמנות לזעוק את זעקתה של האמנות. לאחר כתריסר פסלים נגיע לחניון באר חצרים, השוכן ליד באר עלי אבו יחיה.
זוהי אחת משתי הבארות שהיו ברשותה של חמולת אבו יחיה – חמולה גדולה של בדווים שהתגוררה באזור עד מלחמת העצמאות. הבאר נחפרה בשנות העשרים של המאה ה-20. עומקה עולה על 30 מ’ ומימיה נשאבו במנוע אל ברכת אגירה סמוכה. ראשוני קיבוץ חצרים רכשו בשנים הראשונות לעלייתם על הקרקע מים מהבארות של חמולת אבו יחיה. מסביב לבאר היה בוסתן גדול. אחדים מעצי הבוסתן שרדו עד היום, וקק”ל ממשיכה לטפח אותם ואף הוסיפה נטיעות משלה.
דרך הנוף עוברת דרך פסלים נוספים, ובהם “שמש” (14), “הפסנתר”
(18) - פסל פסנתר כנף גדול ו”באר מקדש” (23). כדאי לסור מעט מן הדרך אל גבעת הרדאר. כאן שכנה יחידה צבאית קטנה בימי הכוננות שקדמו למלחמת ששת הימים (מאי-יוני 1967). היחידה, שחייליה התגוררו באוהלים, תפעלה תחנת רדאר לאיתור ולזיהוי מטוסי אויב. במהלך מלחמת ששת הימים נמצאו באל עריש פקודות מצריות שהורו להפציץ את הגבעה. שרידי עמודים ובסיסי בטון הם כל אשר נותר מעברו זה של המקום. פסל סביבתי מאבן מנציח את הדבר.
נשוב אל הדרך ונביט בפסלים הנותרים.
נסיים את הסיור בחניון מוזאון חיל האוויר, מקום נוסף שבו אפשר לבלות בחיק הטבע.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעל אילן, ארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב-1.4.09