e-ירוק

איסוף תפוחי אדמה, צילום: ארכיון צילומי קק''ל

מתי בפעם האחרונה התרגשתם מריחות, מטעמים, מצבעים, מאדמה וממשאיות ענק עמוסות גזר ותפוחי אדמה? אם ילדיכם חושבים שמקור הירקות והפירות הוא רשתות השיווק, אל תתעצלו וקחו אותם לחוויה תיירותית-חקלאית בנתיב “דרך השדות” בבשור, אזור המוגדר כאסם התבואה של מדינת ישראל.

כיצד מגיעים?

לבאים מאופקים ומבאר שבע: נוסעים בכביש 241, פונים בצומת אורים דרומה לצומת צאלים בכביש 234, ומשם ממשיכים לצומת הכניסה לצאלים בכביש 222. מסלולנו יתחיל בכניסה לקיבוץ צאלים (בהתאם לשילוט הכתום). אפשר גם מהכיוון ההפוך.

המסלול:

מאז ומעולם מיעט האדם להתיישב במדבר. הצחיחות והשמש הקופחת הרתיעו רבים מלבוא בגבולו. במהלך ההיסטוריה אכלסו את הנגב שבטי נוודים למחצה שחיו על מקנה, שוד, מסחר-תיווך וחקלאות מדברית. רק כשהיה במרכז הארץ שלטון חזק, שהשקיע בפריפריה, מתוך מחשבה על שמירת הגבולות והכלכלה, פרח האזור והופיעו בו יישובי קבע. גם היום נשמעת הקריאה ליישב את הנגב ולעבות את יישובי הפריפריה. היום חבל הבשור הוא פסיפס מרהיב של נופים, מרחבים פתוחים, התיישבות וחקלאות. אלפי דונמים של פרדסים וגידולי שדה צובעים את המדבר בירוק. המושג “דחיקת המדבר” לובש כאן דמות וצורה ממשיים. כל זה לא היה קורה כאן אלמלא שלושה מאגרי המים שהקימה קק”ל בצדי נחל בשור, מים שהפכו את מישורי הצייה לארץ פורחת. לפיתוח הדרך שותפים קק”ל, החברה הממשלתית לתיירות (חמ”ת), משרד התיירות, המועצה האזורית אשכול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וחברת מקורות. החממות, הפרדסים, השדות החקלאיים וכל היופי שמסביב הם מקורות פרנסה לחקלאים.

דרך השדות משתרעת לאורך כ-20 ק”מ. היא מתחילה בכניסה לקיבוץ צאלים, נמשכת מערבה למצפה גבולות ומשם למושבי חבל בשור עד לכביש 232 (שער חבל שלום). המסלול מסומן בצבע כתום. ניתן לנוע לאורך הציר במכונית פרטית.

נתחיל את מסלולנו בשער הכניסה לקיבוץ צאלים (1) ונפנה מערבה (ימינה) בדרך לכיוון גבולות. נעבור בין פרדסים ושדות חקלאיים רבים. שורות ישרות זרועות בוטנים ועגלות עמוסות גזר כתום בוהק – מכל עבר נראים סימניה של החקלאות. דרך השדות עוברת במרחבים פתוחים של שדות פלחה ושלחין: תפוחי אדמה, בטטות, גזר, בוטנים, חיטה, חמניות, פרדסי פרי הדר, פרחים ועוד. כשמתקרבים למושבים משתנה הנוף החקלאי לחממות, לבתי צמיחה (גידולים המכוסים ברשת) ולחלקות גידול קטנות יותר של ירקות, פרחים וצמחי תבלין, כל עונה והגידולים החקלאיים האופייניים לה.

נחלוף על פני אתר פריחות של אירוס הנגב (2), שבסביבות חודש מרס תוכלו לפגוש בו. צבעו סגול-כחלחל, צבע השערות בבסיס מנהרת האבקה שחור, והוא גדל אך ורק בנגב המערבי והצפוני. השנה בגלל מיעוט הגשמים הפריחה מעטה!

קצת לפני הכניסה למצפה גבולות נעלה למצפור נוף (3), ונמשיך כ-1.5 ק”מ מדרום לקיבוץ גבולות אל מצפה גבולות (4), שבו שכנו מייסדי היישוב.

קרן קימת לישראל יזמה את הקמת שלושת המצפים בנגב (גבולות, רביבים ובית אשל) באזורים בעלי סוגי קרקע שונים. כך הם שימשו לא רק כעוד נקודות אחיזה יהודיות בנגב, אלא גם כתחנות ללימוד תנאי הקרקע, המים והאקלים, ולבחינת סוגי הגידולים שהקרקע יכולה להצמיח בכל אזור. “מכיוון שתנאי החקלאות בנגב, טיב אקלימו ומהות מימיו, לא היו ידועים במידה מספקת כדי לתכנן תוכניות משקיות”, רשם בזיכרונותיו יוסף וייץ, האיש שיזם את הקמת המצפים, “הציעה קק”ל להקים מצפות בנגב, שיושביהן יהיו לומדים את גורמי הטבע ומעמיקים חקר בקרקע ובאקלים, בצומח ובמים”.

בשנת 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התקבלה במוסדות היישוב העברי בארץ ההחלטה להקים שלוש נקודות מצפה על אדמות קק”ל בנגב, כהתרסה נגד מדיניות הספר הלבן וכדי לבחון היתכנות התיישבות חקלאית בנגב על סוגי קרקעות שונים. מזרחית לבאר שבע הוקמו רביבים, גבולות ובית אשל. מרגע שעלו על הקרקע, שימשו שלוש הנקודות גם כתחנות יציאה לאכלוסו של הנגב, חרף הקשיים, היתושים, החום הבלתי נסבל בימים והקור המקפיא בלילות. המתיישבים נאחזו בקרקע וניסו בכל דרך אפשרית לעבד את האדמה. רבים התייאשו ועזבו. המצפים נבנו בתבנית אחידה – חצר מרובעת מוקפת חומה, מגדל תצפית, מבנה מגורים ומבנה לשירות.

מצפה גבולות הוא הראשון שהוקם מבין המצפים. שם המקום סמלי, על שום קרבתו לגבול מצרים-ישראל. המקום הוקם על ידי חברי השומר הצעיר. הוא הוחזק תחילה בידי פלוגות מתחלפות של “קיבוץ ג’”, ובשנת 1946 התיישבו בו אנשי גרעין אלמגור, חברי השומר הצעיר. במלחמת העצמאות ישבה במקום מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת פלמ”ח הנגב, ועם תום המלחמה עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי ושמו הוסב לגבולות. לפני שנים אחדות שיפצו קק”ל והמועצה לשימור אתרי מורשת את האתר ושוחזרו מבני הבוץ, מגדל התצפית ובור המים.

ניתן לקבל הסבר ולהתנסות בפעילות חינוכית-ערכית ובסדנה להכנת לבני בוץ. בימות השבוע יש לתאם מראש. בימי שבת בשעה 11:00 מתחילה פעילות מודרכת במקום ובשעה 13:00 יציאה לסיור חקלאי חווייתי מודרך בשדות. באתר תערוכה ניידת של כלים חקלאיים מאמצע המאה ה-20, כלים לעיבוד קרקע שנגררו על ידי בהמות עבודה בחסות קק”ל, מבני בוץ ייחודיים, מאגר המים הראשון בנגב ועוד.

מכאן עומדות לפנינו אפשרויות אחדות: אפשר לסיים את המסלול ולצאת חזרה לכביש הראשי (כביש 222) ולהמשיך בטיול באזור, או להמשיך בנסיעה ב”דרך השדות” אל בית הביטחון מבטחים (5) הנטוש. המעוניינים בהמשך המסלול יכולים להמשיך לחבל שלום: תלמי יוסף, פריגן, שדי אברהם, דקל, אבשלום, יבול ויתד, מסלול “בנתיב הגרגרנית” (מסומן בכחול), נתיב הנקרא על שם פרח הבר “הגרגרנית הערבית”, המכסה בפריחתה הלבנה את מרחבי הלס של הנגב בחודשי פברואר-מרס. המסלול מתחיל בחורשת השלום (6) ומסתיים בקירות ימית (7).

כתיבה: חוה בראון
מידע באדיבות: ליבנת גינזבורג וטלילה ליבשיץ
צילומים: ליבנת גינזבורג וארכיון צילומי קק”ל

פורסם ב- 18.3.09