e-ירוק

יער דבירה הוא נקודת חן בדרום השפלה בואכה נגב. באתר מתקני משחק ופיקניק ושביל טיול רגלי קצר לאתר ארכאולוגי – חורבת מגדלית. חניון חברת התרופות “טבע” הוכשר לאחרונה על ידי קק”ל ורשות העתיקות בתרומת החברה לרווחת הציבור בישראל, והוא משרת בין השאר את ההולכים ב”שביל ישראל” כמקום עצירה והתרעננות.

כיצד מגיעים?

ניסע דרומה מצומת בית קמה לכיוון באר שבע (כביש מס’ 40), כ-2.5 ק”מ מדרום לצומת בית קמה מסתעף כביש הגישה לקיבוצים דביר ולהב (כביש מס’ 325). ניסע כ-2 ק”מ ונפנה שמאלה (צפונה) מעט אחרי קיבוץ דביר, וניכנס אל יער דבירה, כ-7 ק”מ ממזרח לרהט.

המסלול

חניון יער “טבע” נמצא בתוך יער דבירה, שהוא חלק מיער להב צפון. שטחו של היער הוא כ-17 אלף דונם והוא ניטע בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת. ביער עצי מחט, עצים רחבי עלים ועצי בוסתן.

החברה הישראלית לייצור תרופות “טבע”, ההנהלה, העובדים ובני משפחותיהם סייעו בהקמת חניון הנופש והאתר הארכאולוגי על שטח של 1,000 דונם. ביער שולחנות לפיקניק (חלקם גם נגישים לנכים), מתקני משחק בצל העצים ושביל הליכה קצר המוביל לאתר ארכאולוגי – חורבת מגדלית. בחניון ברז מים, והוא עתיד להיות בסיס היציאה לטיולים, לאחר שתוכשר דרך נופית חדשה – “דרך נחל שקמה”, באורך של 60 ק”מ. הדרך תתחיל ביער “טבע” ותעבור לאורכו של נחל שקמה כולו עד
חוף זיקים.

לאחרונה נטעו במקום עובדי החברה עצים נוספים, בעיקר רחבי עלים, המותאמים לנטיעה בנגב בשיטות גידול מיוחדות לייעור באזורים צחיחים. כך הם גם תרמו למאבק הגלובלי בהתחממות כדור הארץ, שכן כפי
שידוע – עצים מקבעים בגזעם פחמן דו–חמצני, ובכך מסייעים להפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספרה. העצים שניטעו: חרובים, אלות ואיקליפטוסים. בנטיעות העצים נטלו חלק גם ילדי בית הספר “יסודות”, בית ספר לחינוך מיוחד בבאר שבע, המאומצים על ידי חברת “טבע” כחלק מפעילותם לטובת הקהילה.

חורבת מגדלית (ח’רבת טבח’אנה) –  באתר מערת מגורים
מהתקופה הביזנטית.
נמצאו בה יסודות של מבנים, מערות, בור מים ואבנים שהובאו לשימוש משני. המערה שימשה למגורים לצורך קבוע או עונתי בתקופת המרעה.
מכלול מערת המגורים נחלק לאגף מגורים לבני אדם, אגף לבעלי חיים ואגף לציוד ולכלי עבודה והסקה. באתר חצר המוקפת גדר אבנים, שבה התכנס הצאן ובה גם נעשו מלאכות הבית כמו אפייה וכביסה. עוד באתר בור מטויח לאגירת מי גשמים.

כתיבה: חוה בראון
מידע: באדיבות טלילה ליבשיץ
צילומים: גד חגאי ודוד גרינשפיין – ארכיון צילומי קק”ל

פורסם ב 25.2.09

נרחיק להרי הנגב הצפוני להכיר חורשות ירוקות ומקווה מים מלאכותי באמצע המדבר.
לאחר עשור שנים של הזנחה הוצב בפאתי העיר ירוחם מתקן לטיהור מי שפכים שמשיב לאגם חיים, ואתם מוזמנים לרדת דרומה ולבקר במקום.

כיצד מגיעים?

לבאים מכביש 40 (באר שבע-שדה בוקר), בצומת הנגב פונים מזרחה בכביש 224 אל ירוחם. לבאים מכביש 25 (דימונה-ערבה), בצומת דימונה פונים מערבה ודרומה לכביש 204.

המסלול:

ירוחם הוקמה ב-1951 בהר הנגב הצפוני כמעברה. מקור השם – “ערד לבית ירחם”, אתר בנגב שנזכר בכתובת פרעה שישק מן המאה ה-10 לפנה”ס (925 לפנה”ס). נקרא בתחילה תל ירוחם ואחר כך כפר ירוחם.
תושבי המקום הראשונים היו עולים חדשים מרומניה. ב-1959 ניתן לירוחם מעמד של מועצה מקומית והובאו אליה עולים ממרוקו ומהודו. במשך שנים רבות סבלה העיירה ממחסור במקורות תעסוקה, מבעיות חברתיות ומהגירה שלילית. בשנות השבעים של המאה שעברה נעשה מאמץ להקים בירוחם מפעלים שיספקו תעסוקה לתושביה. גם היום נמנה היישוב עם העניים ביישובים היהודיים בארץ.
במערב היישוב נמצא פארק ירוחם. בשנות החמישים של המאה הקודמת, מיד לאחר הקמת “כפר ירוחם”, השתלבה קק”ל במפעל ההתיישבות ונטעה בו עצים. בשנות השמונים של המאה הקודמת היא הרחיבה את הנטיעות מסביב לאגם והכשירה כרי דשא רחבים וגן הרפתקאות. בפארק נטועים עצי אורן, ברוש, איקליפטוס, אלות, אשלים, תמרים, זיתים ועצי שיזף (דומים).
במרכז הפארק נמצא אגם ירוחם, אגם מלאכותי באפיק נחל רביבים. הסכר היוצר את האגם הוקם כבר בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת כדי לנצל את מי השיטפונות של נחל רביבים לצורכי חקלאות ולהוות מוקד משיכה בזכות אטרקציות כמו שיט, דיג צפרות ועוד. נוף אגם המים על רקע אדמת המדבר וירוק העצים מהווה נוף ייחודי של נווה מדבר. עם כישלון תוכנית ניצול המים לחקלאות הפך האתר לבריכת קולחים של העיירה מאחר שמי הביוב גלשו מבריכות החמצון הסמוכות. גם לפני חדירת הביוב חדרו מים מזוהמים לאגם בזרימה תת-קרקעית. בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת הוכשר כאן שוב פארק.
מתקן הטיהור שנחנך לא מזמן יפיק מדי שנה 800 אלף מ”ק של מים המיועדים לשיקום האגם, להשקיית שטחי הפארק וגינות ציבוריות ברחבי היישוב. כתוצאה מכך יהיה האזור כמערכת סגורה שלמעשה הופכת את השפכים למקור חיוני ומועיל, שממנו ייהנו התושבים עצמם.

המטרה העתידית היא להפוך את פארק ירוחם לפארק עירוני מרכזי לציבור המבקרים בנגב.  הפארק יחשוף את העיר לציבור הישראלי, יעודד תדמית חיובית וייצור בצמוד לו מערך עסקי של נופש מלונאות, מוסדות ספורט ומוסדות חינוך בהקשר סביבה מדברית. הפארק יאפשר גם הקמת שכונות מגורים איכותיות שיתרמו אף הן לאיכות היישוב.

אתרים נוספים:
באר ירוחם – מכונה גם באר הגר (ביר רח’מה) – באר עתיקה ששימשה כנראה מקור מים למצודה שמדרום-מערב לה. בתקופת המנדט הכשירו הבריטים את הבאר לשימוש הבדואים באזור, ובעת מבצע עובדה במרס 1949 שימשה הבאר נקודת התכנסות לכוחות חטיבת גולני בדרכם לכיבוש הנגב הדרומי ואילת. באר ירוחם נמצאת במזרח פארק ירוחם.
מצד ירוחם – האתר הקדום נמצא כקילומטר אחד מדרום-מערב למסעף הכניסה לירוחם בהר הנגב הצפוני. על הגדה הדרומית של נחל שועלים, כקילומטר אחד מדרום למסעף הכניסה לירוחם. המצד נמצא בתל רח’מה, שאחד הפירושים הוא תל רחם (שם עוף דורס). המצודה היא נבטית-רומית שהגנה על הדרך העתיקה מעבדת לממשית. השלטים בצד האתר המשוחזר מספרים את סיפור המצודה ומערכת הדרכים הקדומות באזור. בחפירות הארכאולוגיות שהתגלו במקום התגלו כלי חרס ואוסטרקונים כתובים ביוונית, ונחשפו שרידי יישוב הכוללים רחובות, מבנים, חומה ומגדל של מצודה. המצד שוחזר רק בחלקו.

פרחים ופריחות:
בתחילת הסתיו בחודשים אוקטובר-נובמבר פורחות החלמוניות בשמורת ירוחם, וצבען צהוב-כתום. השמורה נמצאת כקילומטר מדרום לאגם ירוחם. אל השמורה מגיעים בדרך עפר המסתעפת מערבה מכביש 204 (מירוחם לשדה בוקר). בחודשים פברואר-מרס פורח אירוס ירוחם. ריכוז מרשים של אירוסים אפשר למצוא כשלושה ק”מ מצפון-מזרח לירוחם. הכניסה לאתר מכביש 204 (ירוחם-דימונה) העובר בסמוך לשמורה ממערב. ניתן לברר את מועד הפריחה במוקד “קו ליער”:
1-800-350-550

כתיבה: חוה בראון
צילומים: ארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב 18.2.09

לכבוד החג חשיפה ראשונה: יצורים נדירים שחיים רק ביערות קק”ל!
הם שובבים, ביישנים, מפיצי אור ובעיקר ממיסי לב
היכנסו ליער והקליקו כדי לגלות אותם. ואם תפעילו את הרמקולים והמיקרופון - תוכלו גם לתקשר אתם.

נוף ירוק וקסום, רכסי הרים, נחלים ועמקים, אוויר צלול, אתרי מורשת, קברי צדיקים, כרמים ויקבי יין. כל זה מחכה לכם בשבילי האופניים בתוואי דרכי יערות ביריה וברעם במרום הגליל. המסלולים המוצעים מתאימים לרוכבים מנוסים.
תוואי מסלול האופניים במרום הגליל עובר בתוואי דרכי יער ודרכים חקלאיות קיימות. השבילים הוכשרו ושולטו ע”י קק”ל בסיוע החברה הממשלתית לתיירות (חמ”ת), מועצה אזורית מרום הגליל, מועצה מקומית גוש חלב ורשות שמורות הטבע ונבנו על פי דרגות הקושי של הרכיבה בהם. מבין האפשרויות הרבות הקיימות בחרנו עבורכם מסלולי רכיבה בדרגות קושי ובינונית וקשה לרוכבים מיומנים.

כיצד מגיעים?

אל מסלולי האופניים אפשר להגיע מיער ביריה – חניון עין זיתים (כביש 886), חניון הוזים או חניון רבין ביער ברעם (כביש 8967). ממושב כרם בן זמרה (כביש 886 ) ומגוש חלב (כביש 89).
שביל ירוק מספר 1 (רמת קושי בינונית) – מסלול מעגלי באורך 5 ק”מ. נקודת מוצא וסיום בחניון עין זיתים ביער ביריה. שימו לב לכיוון הרכיבה המומלץ ומסומן במפה בחיצים.
שביל ירוק מספר 3 (רמת קושי בינונית) – מסלול מעגלי באורך 3.5 ק”מ. נקודת מוצא וסיום בחניון רבין ביער ברעם. מתאים לרכיבה משני הכיוונים.
שביל כחול מספר 2 (רמת קושי קשה, מתאים לרוכבים בעלי מיומנות רכיבת שטח) – מסלול מעגלי באורך 17 ק”מ. נקודת מוצא וסיום במושב כרם בן זמרה.
שביל אדום מספר 4 (רמת קושי - קשה מאוד, מתאים לרוכבים בעלי מיומנות רכיבה גבוהה וכושר גופני) – נקודת ההתחלה לשביל זה אפשרית מכמה מקומות: חניון רבין ביער ברעם, מושב כרם בן זמרה או גוש חלב (ג’יש). אלה המגיעים מכיוון יער ביריה יכולים להתחיל בחניון עין זיתים או בחניון באר הוזים. המסלול אפשרי כמסלול מעגלי באורך כ-20 ק”מ או כ”שמינייה” באורך 36 ק”מ, אם רוכבים את שביל סובב חוות מתתיהו. לאלה המתחילים בחניון עין זיתים או באר הוזים יש קטע רכיבה נוסף הלוך ושוב באורך כ-20 ק”מ.

פירוט חלק מהמסלולים:

שביל כחול מספר 2 – מדובר ברמת קושי בינונית המתאימה לרוכבים בעלי מיומנות רכיבת שטח. השביל, באורך 17 ק”מ, מתחיל ומסתיים במושב כרם בן זמרה.
יוצאים מהכניסה למושב ופונים דרומה (שמאלה) בכביש אספלט, לכיוון מבני הלולים של המושב. חוצים שער ברזל ונכנסים לשביל עפר היורד לעין עלווה. רוכבים עד לנקודת החיבור של השביל עם נחל גוש חלב, חוצים את הנחל ופונים צפונה בירידה קצרה ותלולה. מומלץ לרדת בהליכה מפני שהשביל בנקודה זו רטוב ומחליק. ממשיכים לרכוב בשביל לאורך נחל גוש חלב עד למפגש הנחלים גוש חלב-דישון. במפגש נפנה צפונה על תוואי שביל ישראל. בנקודה זו נפנה לשביל המזרחי המתעקל בחדות צפונה ומטפס אל יער ברעם. נחזה בחלון הנפתח אל גבולה הצפוני של הארץ. ממשיכים לרכוב עם השביל עד לפנייה חדה מזרחה ובנקודה זו מתחילים לרדת לכיוון צפון מזרח. ממשיכים לרכוב בשביל דרומה ומטפסים לכיוון מטעי המושב כרם בן זמרה עד להתחברות עם הכביש ההיקפי של היישוב. מכאן פונים צפונה ורוכבים לאורך הכביש ההיקפי עד שמתחברים לנקודה שיצאנו ממנה.
שביל אדום מספר 4 – שביל רכיבה ברמת קושי גבוהה מאוד, המתאימה לרוכבים בעלי מיומנות רכיבה גבוהה ובעלי כושר גופני גבוה. נקודת המוצא לשביל זה אפשרית מכמה מקומות: חניון רבין ביער ברעם,  הכניסה למושב כרם בן זמרה, גוש חלב (ג’יש), והמגיעים מכיוון יער ביריה יכולים להתחיל בחניון עין זיתים או בחניון באר הוזים. המסלול מעגלי ואורכו כ-20 ק”מ, או מסלול בצורת “שמינייה” הסובב את חוות מתתיהו ואורכו 36 ק”מ. לאלה המתחילים בחניון עין זיתים או בחניון באר הוזים יש קטע רכיבה נוסף הלוך ושוב באורך כולל של כ-20 ק”מ.

כתיבה: כמי זריהן-הלר, החברה הממשלתית לתיירות
כתיבת מבוא ועריכת טקסט: חוה בראון
מידע באדיבות: ירון לוי, רכז קהילה ויער גליל מרכזי-גולן
מפה: נוגה מזרחי
צילומים: ארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב 11.2.09

במסגרת פרויקט “עץ לכל תושב” המתבצע בשיתוף מועצות מקומיות ועיריות, עתידה קק”ל לטעת במהלך העשור הקרוב 7 מיליון עצים, בחזקת עץ לכל תושב. מטרת הנטיעה לייער שטחים ציבוריים פתוחים מסביב ליישובים למען שיפור איכות החיים בהם, וכחלק מהמאבק בהתחממות כדור הארץ. עצים כאמור סופחים פחמן דו-חמצני ומקטינים את אפקט החממה. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה בהווה יותר עצים משהיו בה בעבר. במשך 108 שנות פעילותה נטעה קק”ל כ-240 מיליון עצים.

לכבוד ט”ו בשבט נצא לטייל בעקבות עצים מרשימים במרחב שפלת יהודה. נפקוד את עץ השיזף העתיק בתל חדיד שביער בן שמן, עצי האורן במנזר הבנדיקטי בעין רפא בסמוך לאבו גוש, ולבסוף נפקוד את עץ האלון ועץ הזית העתיקים בקיבוץ צובה. בעודכם אוחזים שתיל ביד אחת ומנסים לארגן לו גומה ראויה בקרקע, זכרו כי יום יבוא ושתיל זה יהפוך לעץ, שלימים יספר את הסיפור שלכם ושל המקום שנטעתם בו אותו, וכן יתרום להקטנת התחממות כדור הארץ.

כיצד מגיעים?

נוסעים בכביש 444, בין מושב בית נחמיה ליער בן שמן (בכיוון דרום), ופונים מזרחה (שמאלה) לאנדרטת הזיכרון של חיל התחזוקה. יש שם שילוט המכוון לעבר הכניסה ליער בן שמן ודרך כורכר המובילה אל העץ, מסומנת בירוק. נחנה בראש התל או בקרבתו במרחק שלוש דקות הליכה ברגל, ונגיע אל עץ השיזף, הוא תחנתנו הראשונה.

המסלול:

לעצים השפעה מכרעת על הסביבה והנוף. הם אינם רק מעניקים יופי אלא גם מקטינים את זיהום האוויר, מגנים מפני קרינה, שומרים על הקרקע מפני סחף וסופגים עודפי פחמן דו-חמצני המגביר את אפקט החממה. אך עצים רגישים לפגעי הזמן והסביבה. הבינוי הרב, סלילת כבישים, פגיעה במשק המים – כל אלה פוגעים בעצים ואף מביאים להשמדתם. תחילה נסייר בין המתקנים החקלאיים העתיקים שנבנו בתל חדיד בתקופת הברונזה (1200-1500 לפנה”ס), וניהנה מהבוסתנים הרבים של עצי הזית, החרוב, השיזפים ושיחי הצבר. בחורף פורחים כאן מרבדים של כלניות, רקפות ואירוסים. נפגוש בעץ שיזף מצוי מן העתיקים והגדולים בארץ, הנמצא ליד ברכת המים של היישוב הקדום חדיד. גילו של העץ מוערך ב-300-250 שנה, היקף גזעו למעלה מ-4 מ’, היקף נופו קרוב ל-20 מ’ וגובהו כ-10 מ’. נדרשים שלושה אנשים כדי להקיף אותו. העץ ניצל בשעתו מאיומי הפיתוח של כביש חוצה ישראל ומחלף בן שמן. השיזף הוא עץ קוצני ממוצא טרופי. פריו, פרי הדומים, הוא בעל כדורים קטנים שטעמם מקומח. על פי המסורת הנוצרית, זר הקוצים שהונח על ראשו של ישו טרם צליבתו היה מקוצי עץ זה. מסורת זו העניקה לעץ את שמו הלטיני – קוצי המשיח (Spina Christi). וכן ממד של קדושה שאימצו גם בני דתות אחרות ולא פגעו בו. מתחת לעץ צומח מרבד של סרפדים, חלמיות וחרציות שמתחרים על הקרקע, ומדי פעם גובר צמח אחר על רעהו. מרבד זה ניזון מהפרשות של בעלי חיים, שכן במרחק לא רב שכן פעם בית חווה. להמשך קריאת ‘“עץ לכל תושב” - בעקבות עצים וסיפורים’