
הנגב הוא אזור רגוע ושלו שאינו מסגיר את ההיסטוריה הסוערת שעברה עליו. בקיץ 1948 החליט המטה הכללי של צה”ל להעביר את המאמץ העיקרי של מלחמת העצמאות לשחרור הנגב הנצור. אנו נטייל בציר שבין פארק “עד הלום” בדרומה של העיר אשדוד אל קיבוץ יד מרדכי.
כיצד מגיעים?
נוסעים בכביש מס’ 4 (אשקלון-אשדוד) לכניסה הדרומית של העיר אשדוד, חוצים את מסילת הרכבת, וברמזור הראשון פונים ימינה ושוב ימינה לפי השילוט אל פארק “עד הלום” לכיוון גדות נחל לכיש. מחנים את הרכב ברחבה שלפני האנדרטה המצרית וממשיכים ברגל כ-500 מטר לכיוון אנדרטת הזיכרון לחיילי גבעתי וגשר הרכבת (הישן והחדש).
המסלול
ראשית נבקר בפארק “עד הלום” המספר את סיפור הגבורה והעוז של לוחמי חטיבת גבעתי בימי מלחמת השחרור. נפקוד את הרחבה המרוצפת בשושנת הרוחות. ניגש אל הפילבוקס – מצדית עגולה נקובת כדורים שהייתה עמדת שמירה מימי השלטון הבריטי והֵגֵנה על גשרים ומסילות ברזל. למולה – לוח זיכרון ללוחמי חטיבת גבעתי שנפלו בקרבות באזור. כדאי להביט על גדות הנחל ששוקם ע”י קק”ל במסגרת פרויקט שיקום נחלים.
בקצה הפארק ובסמוך לגשר הישן נמצא אמפיתאטרון. הגשר נבנה ע”י עות’מאנים בסוף המאה ה-19 על יסודות גשר מהתקופה הרומית. שמו הערבי של הגשר היה ג’סר איסדוד (גשר אשדוד) וג’סר סוכריר (נחל לכיש תחתון). הגשר הנוכחי (החדש) נבנה בשנת 1949 על שרידי הגשר שפוצץ במלחמת העצמאות, והיום עובר עליו
כביש מס’ 4.
נחזור אל הרכב אל כביש מס’ 4 וניסע לאורכו עד צומת אשכולות. שימו לב לכבישים המנדטוריים. בצומת נפנה שמאלה (דרום מזרח) ונמשיך עד לפנייה הראשונה שמאלה (מזרחה) אל גבעה 69. כשמה כן היא – גבעה שגובהה 69 מטר מעל פני הים. הגבעה ניכרת בשלושת מגדלי הבטון שעליה. הגבעה הייתה משלט חשוב במלחמת העצמאות, וכיום יש בה אנדרטה לחיילי גדוד 51 של חטיבת גבעתי שנפלו בקרבות תש”ח מול הצבא המצרי.
מגבעה 69 נחזור אל הכביש המקשר את צומת אשכולות לצומת הודיה (כביש 232). נפנה בכביש זה דרומה (שמאלה-מזרחה). כדאי להיכנס לחניון קק”ל ובו באר ג’וליס, מבנה קבר שיח’ משולב בבאר. לצד הקבר שביל בוטאני ובו עצי בוסתן ופינת ישיבה ואתר הנצחה לחיילי גבעתי (שילוט הסבר במקום). החוקר הצרפתי ויקטור גרן סייר בארץ ישראל שמונה פעמים וכתב על הביקור שערך בכפר ג’וליס בספרו “תיאור ארץ ישראל” 1868: “בשעה שש וחמש עשר דקות הגענו אל גני ג’וליס. בין גן לגן חוצצות משוכות צבר. בשעה שש ועשרים וחמש דקות עלינו אל הכפר בשם זה. הוא יושב על גבעה ובו אולי חמש מאות תושב. בתוך “ואלי” מוקדש לשיח מחמד ראיתי אבני גזית שעשו רושם של עתיקות. כמה ניצבים של עמודי שיש מונחים על פי הבאר וסביב רהטים”. גרן הפליא לתאר את מה שעינינו רואות. מבנה קבר שיח’ מוחמד משולב בבאר. מסביב לבור הקבר ישנם רהט, שבר אבן רכב ועמודי שיש על פי הבאר.
כאן עומדות שתי אפשרויות: האחת – מחניון קק”ל בהודיה לפנות דרומה בכביש 232 אל גבעה מס’ 113 – היא גבעת ארנון (כחצי קילומטר מצפון לצומת גבעתי). אפשרות שנייה היא לפנות שמאלה (מזרחה) בצומת הודיה אל נגבה. אנו נפרט את שתי האפשרויות.
גבעת ארנון (גבעה 113) – אתר הנצחה של גדוד 51 וסיפורו של יעקב ארנון. בסמוך לאתר גת ביזנטית (מאות 5–7 לספירה), ממנה נצפה אל מצודת יואב (משטרת עיראק סואידן), שבה שוכן מוזיאון מורשת גבעתי. הגת נתגלתה בחפירות שערכו רשות העתיקות וקק”ל. הגת קלטה כמות גדולה של ענבים. עדות לכך הם חמישה תאים מרוצפי פסיפס מסביב למשטח הדריכה המרכזי. לתאים גג דמוי קמרון חבית שמעליו משטח דריכה נוסף. בכל משטח הותקנו שני נקבים, שדרכם זרם התירוש היישר לרצפת התא. כדי למנוע פגיעה באבני הפסיפס נקבעו שתי מרצפות אבן שספגו את עצמת הנוזל. בתאים תסס התירוש.
קיבוץ נגבה – בצומת הודיה נפנה שמאלה (מזרחה) בכביש 232 (מזרחה) ואחר כך ימינה לכיוון הקיבוץ. ניכנס אל הקיבוץ ונחנה במגרש החנייה שמשמאל לכביש. במלחמת העצמאות הותקף הקיבוץ תכופות על ידי הצבא המצרי ונהרס כליל, אך מגניו החזיקו מעמד, ועמידת המופת שלהם הפכה לסמל ההגנה המרחבית. בקיבוץ המשוקם נמצאים מגדל המים הפגוע ובית העלמין הצבאי, ובו אנדרטה מברונזה לזכר המגנים והנופלים, פרי יצירתו של הפסל והאמן נתן רפופורט. כדאי לבקר בדגם המשוחזר של יישוב חומה ומגדל הנמצא מצפון לבית העלמין הצבאי.
נחצה את קיבוץ נגבה ברכב, נעבור ליד מגדל המים המנוקב ונמשיך דרומה בכביש המוביל אל מצודת יואב, היא משטרת עיראק א-סואידן. נחנה את רכבנו בחנייה, ממערב לבניין המצודה. זהו מבנה משטרה בריטי שנבנה בשנת 1938, והיה אחד מאתרי הקרבות הקשים נגד כוחות הצבא המצריים במלחמת העצמאות. המצודה נקראת על שם יצחק דובנו, מפקד נגבה, שכינויו ב”הגנה” היה יואב. הוא נהרג בהפצצה מצרית על הקיבוץ. במצודת המשטרה נחנך ב-1990 בית חטיבת “גבעתי”, הכולל מוזאון המתאר את קורות החטיבה, חדר הנצחה, תצוגת נשק ומרכז חינוך (הכניסה בתשלום!).
נשוב אל כביש 232. לאחר נסיעה של 5 ק”מ דרומה מצומת גבעתי נגיע אל משלטי חוליקאת. במלחמת השחרור התבצר כאן הצבא המצרי וניתק את יישובי הנגב ממרכז הארץ. המשלטים נכבשו במבצע יואב בקרב קשה תוך מאבק פנים אל פנים בחפירות.
מכאן נמשיך לקיבוץ יד מרדכי. ניסע בכביש מס’ 35 מערבה, לעבר אשקלון, עד לצומת ברכיה. בצומת זה נפנה שמאלה (דרומה) לכביש מס’ 4. ניסע על פי השילוט עד לרחבת חנייה לצד אתר שיחזור הקרב. נעלה אל אתר השיחזור וכאן נסיים את הטיול.
כתיבה: חוה בראון
מידע: באדיבות טלילה ליבשיץ
צילומים: ארכיון הצילומים של קק”ל
פורסם ב 6/10/2008












חוה שלום ומה שלומך ?
מה יהיה חוה, מה יהיה ?
זה למעלה משנתיים שאין כמעט דיוור שבועי אשר אין בו טעויות.
מפאת קוצר זמן משווע, הפסקתי בינתיים עם ההגהות אותן נהגתי לשלוח אליכם.
בין לבין, אני מוצאת זמן להתייחס לפי שעה אך ורק לנושא המפות אותן את מצרפת.
במקרים רבים מאד אין המפה תואמת את המסלול עליו את כותבת. דיוור אחרון זה הינו דוגמא טובה לכוונתי זו.
צירפת מפה (צרופת PDF) שמתארת מסלול קרבות אחר לגמרי.
המסלול שלפנינו מתחיל ב “עד הלום” ומסתיים ב”יואב”. איך שהוא ובקושי, בקצה הצפוני של המפה נראים ג’וליס, גבעת ארנון, נגבה ומצודת יואב כאשר האתרים הפותחים את המסלול אינם כלולים במפה המצורפת (עד הלום, גבעה 69 ועוד), מה גם שכאמור, המסלול שכן מסומן במפה זו “מדבר” על נתיב קרבות אחר ודרומי יותר לזה המוצע כאן.
חוה, כפי שכתבתי, זוהי דוגמא החוזרת ונשנית מאז “ירוק-E” שינה פורמאט ומתכונת.
כשמגיע אל “מתמצאים” כמוני, ניחא, אבל התדריכים נועדו לכולם. בעיקר לכאלה שפחות מתמצאים ובהם יש להתחשב בראש וראשונה.
לא הספקתי לקרוא המסלול הנוכחי ולכן אין לי הערות לגביו (מקווה ומאמינה שהכל נהיר ונכון בו הפעם).
בעוד זמן לא רב, אתפנה יותר מעיסוקיי ואשמח לשוב ולהגיה המסלולים כמקודם.
חוה יקרה,
אני מקווה שאינך לוקחת אישית את דבריי. העקרון הוא להמשיך ולהסתמך על אנשי מקצוע (יענקלה שקולניק למשל) ולהביא דברים מדוייקים בשם אומרם וכותבם וכן להתייעץ באשר למפות ובעיקר באשר להכוונות אל היעדים ששגויות הן ו/או לוקות בחסר לעיתים קרובות למדי……
לשרותכם ככל שיתאפשר.
חג שמייח ופורייח,
ד”ש לכולם,
דיתי