e-ירוק

יין מהיקב, צילום: ארכיון צילומי קק''ל

כבר אפשר לחוש באוויר את הסתיו. הלילות קרירים, העצים מתחילים להשיל את עליהם,  החצב פורח והכרמים שמסביב כבר התרוקנו מענבים.

אנו נטייל במושבת היין הקסומה זיכרון יעקב, אחת מהמושבות הראשונות שהקימו אנשי העלייה הראשונה (1882). המושבה נלקחה מאוחר יותר תחת חסותו של הברון אדמונד דה רוטשילד. בלב המושבה מדרחוב ציורי ומטופח, מרוצף אבן ובו פנסי רחוב מסוגננים ברוח ימים עברו. במדרחוב נמצאים רוב אתריה ההיסטוריים של המושבה וכן של בתי קפה, גלריות אמנות, חנויות בוטיק, מסעדות לרוב ויקב “כרמל מזרחי” הפועל עד היום.

כיצד מגיעים?

ניסע בכביש חיפה-תל אביב הישן, כביש מס’ 4. בצומת בנימינה נפנה מזרחה לכביש מס’ 653 וניכנס אל המושבה בנימינה. נחלוף על פני מסילת הברזל, אל כביש 652, ואל המושבה זיכרון יעקב. נחנה ברציפי החנייה המוסדרים ברח’ המייסדים, שבסמוך ל”יד המייסדים” בקצה הכניסה ל”דרך היין”.

המסלול:

בשנת 1882 עלתה קבוצת חלוצים מרומניה והתיישבה בגבעת זמארין, היא זיכרון יעקב של היום. קשיים כלכליים ומחלות גרמו לחלק מהמתיישבים לנטוש את המקום. הברון אדמונד דה רוטשילד נרתם לסייע להם ולפיכך לקח את המושבה תחת חסותו וייצב את פרנסתם ע”י ביסוס ענף הגפנים לייצור יין. במרכז המושבה הוקם יקב, ובטנטורה הסמוכה נבנה בית חרושת לבקבוקים עבור היקב.

בלב המושבה, ברח’ המייסדים, נמצאים אתריה ההיסטוריים וגם שפע של בתי קפה, גלריות אמנות, חנויות בוטיק ומסעדות לרוב. בשנות התשעים של המאה שעברה בוצעה תכנית פיתוח תיירותית למקום; התכנית כונתה “דרך היין”, וכללה את רחובות המייסדים והנדיב – מבית העלמין ההיסטורי למרכז המושבה, ומגן המושבה עד ליקב.

את הסיור במושבה כדאי להתחיל מ“יד למייסדים”, מקום ששימש בעבר הגורן של המושבה. כיום נמצא במקום מוזאון וארכיון המתעד את ההיסטוריה של המקום ואפשר לקבל מידע על אפשרויות הטיול במושבה.

מכאן נצעד בהמשכו של רחוב המייסדים אל בית אהרונסון (הכניסה בתשלום!). משפחת אהרונסון קנתה את מקומה בהיסטוריה הציונית בזכות פועלו של אהרון בתחום המחקר הבוטני (אם החיטה) ובזכות הדרמה של רשת המודיעין הראשונה ביישוב העברי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה החליט אהרון, ובעקבותיו אלכסנדר אחיו ואחותם שרה, להקים ארגון מחתרתי – ניל”י (נצח ישראל לא ישקר). הארגון נאבק בטורקים במטרה לגרשם מהארץ לטובת בואם של האנגלים. אפשר לבקר בבית המשפחה שנשמר במקוריותו. שרה אהרונסון, גיבורת ניל”י, שמה קץ לחייה בירייה בחדר האמבטיה בעקבות תפיסתה ע”י שירותי המודיעין הטורקיים. סיפור גבורתה מסופר בספרה של הסופרת דבורה עומר: שרה גיבורת ניל”י. מבית אהרונסון נמשיך לברכת בנימין, ברכת מים שנבנתה בשנת 1891, והובילה מים לברכת אגירה שאליה הגיעו תושבי המושבה כדי לקחת מים בכלים לבתיהם.

מכאן נמשיך אל מפגש רחוב המייסדים עם רחוב הנדיב, שהיה רחוב הפקידים, ונפקוד את בית המרקחת הראשון שניהל בזמנו ד”ר הלל יפה, שעל שמו נקרא בית החולים בחדרה. נבקר גם  בבית הכנסת “אוהל יעקב”. בית הכנסת הוקם על ידי הטמפלרים בשנת 1886 ונמסר לאחר מכן לבני המושבה. בחזיתו שעון באותיות האל”ף-בי”ת. כדאי להיכנס פנימה ולהתרשם מעיצובו: כתריסר עמודים ניצבים בו, כמניין שבטי ישראל.

ברחוב הנדיב נמצאים גם גן רוטשילד – גן שבו נהגו פקידי הברון ותושבי המקום לטייל וליהנות מן הרוח הבאה מן הים, ובית פקידות הברון – מבנה ציבורי גדול ונאה בעל שתי קומות ובחזיתו מרפסת ששימשה את פקידי הברון. בקומה הראשונה שכן בית הספר הראשון של המושבה ובקומה השנייה ההנהלה. מבית הפקידות נצא אל רחוב הרצל ונבקר בבית הקברות של המושבה, שקבורים בו בני משפחת אהרונסון, ד”ר הלל יפה ורעייתו רבקה, דוד רמז, מי שהיה שר התחבורה הראשון בממשלת ישראל ובני המקום.

ביקור ביקב – יקב “כרמל מזרחי” הוא היקב השני בגודלו בארץ לאחר יקב ראשון לציון. הוא הוקם בשנת 1891 ואפשר לעקוב בו אחר תהליך ייצור היין (הביקור המודרך כרוך בתשלום!).

כתיבה: חוה בראון
צילומים: חוה בראון, מיכאל חורי וארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב 22/9/2008