
בחלקה הצפון-מזרחי של קדימה נטעה קק”ל יער-פארק. במרכז היער חניון נופש פעיל ולצדו, חלקת יער של עצי אלוני תבור - שריד מיערות השרון שכיסו את האזור בטרם הבנייה המסיבית. בעונת החורף המקום עשיר במרבדי אירוס הארגמן ובאביב - בפריחת בן החצב היקינתוני.
כיצד מגיעים?
אל היער והחניון המרכזי: מהכביש המוביל ליישוב הקהילתי צורן (652), עוברים את הכניסה לאזור התעשייה של קדימה, ואחרי בית הקברות יש שלט שמאלה לכיוון היער. הדרך הופכת סלולה, ממשיכים שמאלה על האספלט עד החניון המרכזי של היער.
לשמורת אלוני קדימה: ניתן להגיע מצפון-מזרח לחניון בשביל עפר היוצא מהחניון וכן מתוך המושבה. מתוך המושבה יש לנסוע ברחוב הרצל, עד הכיכר שבסופו. מימין לכיכר בית המועצה, משמאלה אנדרטה לנופלים ובמרכזה פסל סביבתי בדמות חמור ועגלה. פנו שמאלה בכיכר, הכביש יתעקל אחרי זמן מה ימינה לרחוב ויצמן. סעו ברחוב ויצמן, המוצל בעצי פיקוס גדולים עד לרחוב חנקין, ופנו שמאלה. המשיכו ברחוב, מימינכם תראו מכלי מים גדולים. המשיכו ישר. הכביש הופך לדרך עפר מיד אחרי הפניה ימינה לכיוון היער. סעו עוד 100 מטר והשמורה משמאלכם.
המסלול:
יער קדימה הנו יער-פארק היושב על מופע של חולות ובמרכזו חניון נופש פעיל, שניטע ע”י קק”ל בשנות ה- 50 של המאה הקודמת. ייעור השטח החל בשנת 1942 על ידי הממשל הבריטי כחלק מתכנון כולל לנטיעת יערות לשימוש הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. לאחר קום המדינה נמשכה מלאכת הנטיעה על ידי קק”ל. האדמות החוליות לא נוצלו בעבר להתיישבות בעיקר מחוסר ידע ויכולת לעבד את אדמות החול. ההתיישבות במקום, השבחת החולות והעשרתם בזבלים אורגאניים, הפכו אותן לפוריות, בעיקר לגידול הדרים. כיום שטחו של היער הוא כ-250 דונם והוא משמש כאתר נופש פעיל לתושבי קדימה, צורן ואזור השרון.
היער נטוע באזור של גבעות חול אדום (חמרה), המתנשאות לגובה של 90-60 מטרים. לפני הנטיעה לא בוצעו עבודות ליישור הקרקע לפיכך נשתמרו הגבעות והבקעות האופייניות לנוף הדיונות שהיה לפני ייצוב החולות. היער מוקף בפרדסים ושדות חקלאיים, בעיקר של תפוחי אדמה ותותי שדה.
דרך עפר היקפית הסובבת את החניון באורך של 1 ק”מ, מאפשרת לנו המטיילים, לטייל בצל העצים, לחזות בנוף שדות חקלאיים של “בולבוסים” (תפוחי אדמה) וגם, לרכוב על אופניים עם ילדים קטנים. בקצה שדות תפוחי האדמה קיים בית אריזה פעיל הנקרא “רגב”.
אל הפריחות: כבר עם הכניסה אל היער נוכל לפגוש בצד ימין קבוצה קטנה של אירוס הארגמן ובן חצב יקינתוני (בתפרחת כחולה וזקופה) ביינות עצי האורן והאיקליפטוסים. נמשיך ישר עד שנראה ממולנו צריף קטן של שירותים, נחנה את הרכב, נלך ישר לגדר (מאחורי הצריף) ונגיע לנקודת פריחה נוספת של אירוסים. בכוונת קק”ל לחסום בבולי עץ את האפשרות לדרוס את מקבצי הפריחה שנותרו ביער על מנת להצילם. בעונת האביב, בחלקו הדרומי של החניון, בסמוך לדיונת חול קטנה (מרחק של 200 מטר דרומית לחניון) ישנו ריכוז של בן חצב יקינתוני ובחלקו הצפוני-מזרחי – צבעונים.
באזור יער קדימה, שבו מופיעה תשתית חרסיתית, קיים מפלס גבוה של מי תהום והשטח מאופיין בצמחיית לענה חד זרעית, רותם המדבר, אזוביון דגול, לוטם שעיר, שיחי צבר ועוד.
בתכניות הפיתוח העתידיות משולב יער קדימה במכלול שטחי יער שיצרו רצף מיוער עד יער אילנות. החיבור בין היערות יהווה גם שלב ראשון בפרויקט קהילתי אזורי לפיתוח מסלולי אופניים, שבילי הליכה ובניית מוקדי נופש וטיילות משותפים לאזור כולו.
שמורת אלוני קדימה – שמורת טבע קטנה, בת עשרה דונם, הנמצאת בפאתי חניון קק”ל והמושבה במרחק של כ-1 ק”מ מזרחית מהחניון המרכזי. בשמורה חורשה נטועה, ריכוז קטן של עצי אלון התבור, שריד ליער אלון התבור שכיסה בעבר את אזור השרון ואתר פריחה של אירוס הארגמן. זו אחת מ”שמורות העציץ” הקטנות שבשרון, שהועשרה באירוסים שהועתקו אליה בזמן הבניה בקדימה. מיד בכניסה תראו מימינכם שדה אירוסים. המשיכו בשביל, התקדמו עד עץ האלון העתיק והגדול. לידו תראו שיחי קידה שעירה, תורמוסים, פרחי אלקנת הצבעים, שום ואירוסים נוספים. השביל ממשיך עד קצה השמורה – בסך הכל 100 מטר של שמורה יפה, מרוכזת, לא מוכרת וקרובה כל כך למוקדי האוכלוסייה. בחודש אוקטובר השנה, ארעה שריפה בשמורה. אך מסתמן דווקא כי היא לא עשויה להשפיע על מצעי האירוסים במקום. התאוששותם של עצי אלון התבור היא בדרך כלל מהירה למדי. ככל שנעמיק בשביל המרכזי של השמורה, בין עצי האלון העתיקים, נגלה עוד ועוד אירוסים, לצד מינים נוספים של צמחים, כגון תורמוס ארצישראלי, שום תל-אביבי וחצב יקינתוני.
כתיבה: חוה בראון.
מידע באדיבותו של: אוהד דגן – יערן קק”ל - גוש השרון.
צילומים: חוה בראון וארכיון צילומי קק”ל.
פורסם ב 20/2/2008
| x סגור חלון | מתוך האנציקלופדיה | אינדקס המונחים |
השרון כיום הוא שם נרדף לפוריות ושפע חקלאי וכלכלי. בעבר, האזור היה מיוער, עשיר בביצות ומיושב בדלילות. עדות ליער האלונים הגדול שכיסה את האזור, מצויה בשמו של השרון. מקור השם במילה הבבלית אש-שרנו שפרושה יער עבות. גם תרגום השבעים מביא את המילה שרון, המופיעה בספר ישעיהו מ"ה פסוק 10: "והיה השרון לנווה צאן…", בצורת השם היווני דרימוס שפירושו יער.
על קיומו של יער השרון מספרות עדויות רבות שנכתבו בספרי תיירות בתקופות מאוחרות יותר. כתוצאה ממסעות מלחמה וכריתה של עצים לצורכי פחם ולצרכים חקלאיים, נעלם היער. בחורשות קדימה מצויים עצי אלון בודדים ומרשימים. הם נמצאים בהליכי שיקום ומהווים עדות ליער שהיה ואיננו.
| x סגור חלון | מתוך האנציקלופדיה | אינדקס המונחים |
בכל ארצות הים התיכון, קוראים להם איריסים, ורק בעברית הם אירוסים. כך החליטה האקדמיה ללשון עברית מפני שבפעם היחידה שהם נזכרים בתלמוד הם אירוסים. אירוס - ביוונית פירושו הקשת בענן. זהו גם השם שנתנו לפרחים המדהימים שכאשר הם מתחילים לפרוח רואים את האביב בקצה החורף.
ניתן לזהות את הצמח על פי העלים הזקופים, דמויי החרמש, הבוקעים מן האדמה בראשית החורף. בזכות הריבוי האל-מיני היעיל שלו, מוצאים את אירוס הארגמן בקבוצות גדולות, שיוצרות פריחה מרשימה. אירוס הארגמן הוא הזריז שבאירוסים. הוא עומד בשיא הפריחה כבר בעונת החורף, בחודש פברואר ועד אמצע חודש אפריל, הזמן המומלץ ביותר לצפות בפריחתו. צבע הפרחים ארגמן כהה, נוטה לשחור, אך לעיתים נדירות מאוד אפשר למצוא גם פרחים צהובים.
| x סגור חלון | מתוך האנציקלופדיה | אינדקס המונחים |
החצב שייך למשפחת השושניים, המונה כ- 100 מינים. שניים מהם גדלים בישראל: החצב המצוי, ששכיח בכל חלקי הארץ וחצב גלוני, מין קטן ומדברי. עמוד התפרחת שלו נישא לגובה של 1 מטר, והוא בולט בנוף ומוכר כמבשר הסתיו.
הבצל שלו הוא הגדול בבצלי הצמחים הגדלים בארץ וקוטרו מגיע עד 20 ס"מ. הוא פורח משלהי הקיץ (חודש אוגוסט) ועד חודש אוקטובר. משך חייו של כל פרח בתפרחת הוא כ- 24 שעות בלבד.













