e-ירוק

עץ הרימון, צילום: מיכאל חורי

תל חדיד הוא כיום חלק מיער בן שמן - אי ירוק השוכן ליד עורק תחבורה עמוס, מהיר וקולני בסמוך למחלף בן שמן הענק על כביש ירושלים תל אביב. מהגבעה המבודדת, אפשר להשקיף באופק אל מבני רבי הקומות של גוש דן, וקרוב יותר אל עבר הערים רמלה, לוד שוהם ומורדותיו הציוריים של דרום השומרון, וגם - ללמוד פרקים מההיסטוריה הארץ ישראלית. כדאי לבקר כאן בשעות אחר הצהריים המאוחרות ועד לשקיעת השמש. לצד הנוף מגיעה גם בריזה נעימה ממערב. מי שמשוטט בשדות בודאי יריח את ריחות הבוסתנים: סברס, רימון וחרוב. רק להושיט יד ולאכול ישר מן העץ.

כיצד מגיעים?

נוסעים בכביש תל-אביב- ירושלים (מס’ 1) מזרחה, עד למחלף בן שמן. פונים מהכביש הראשי בפנייה לכיוון בן שמן ובצומת ה- T המרומזר פונים שמאלה (כביש 443). בפנייה הראשונה פונים שמאלה (רמזור), אל כביש מס’ 444 לכיוון צפון, לעבר שוהם, אלעד וראש העין. כעבור כ- 2 ק”מ- פונים ימינה (שילוט חום אל אנדרטת חיל התחזוקה ואל תל חדיד). נסיעה בכביש צר ההופך לדרך עפר בהמשך ולצידו סימון שחור, תוביל אותנו אל חלקו המזרחי של התל ואל מגרש חנייה. מכאן נצא לטייל.
לבאים מכיוון ירושלים על כביש מס’ 1 יש לרדת במחלף בן-שמן לכיוון שוהם, להתחבר לכביש מס’ 444 לכיוון צפון ובהתאם לשילוט לפנות ימינה לתל חדיד. לבאים מכביש 443 מכיוון מודיעין, יש לרדת במזלג הנמצא ליד מצפה מודיעין ימינה לכיוון ראש העין ולפנות ברמזור ימינה לכביש 444.

המסלול:

תל חדיד הוא תל ארכיאולוגי על הגדה המערבית של נחל נטוף, כ- 1.5 ק”מ מצפון-מזרח למחלף בן שמן. התל מזוהה עם חדיד הקדומה על סמך שימור השם, המיקום והממצאים הארכיאולוגיים. על התל רשת ענפה של שבילים המקיפים אותו טבעות. אנו נצא לטייל בין השבילים ונלמד על ההיסטוריה של המקום, מאחר והוא שער בעבור מי שבא מהים במערב אל תוך הארץ. שימו לב למשוכות שיחי הצבר (הסברס) שנותנים פרי טעים ומשובח. מומלץ להגיע אל רחבת התצפית ולשבת על גבי הספסל הנמצא בצילו של עץ שיזף גדול. הנוף מכאן מרהיב עין. אפשר לזהות מכאן את המגדלים הגבוהים של תל אביב. השיזף הוא עץ קוצני ממוצא טרופי, פריו הוא כדורים קטנים שטעמם מקומח. על פי המסורת הנוצרית, זר הקוצים שהונח על ראשו של ישו טרם צליבתו, הוא מקוצי העץ הזה. אולי זה העניק לעץ מימד של קדושה, שגם בני דתות אחרות אימצו ולכן לא פגעו בו.

בתל חדיד, בגובה של 147 מטר, ישנם שרידי מחצבות עתיקות, שומרות, בורות מים, מערות, גת לדריכת ענבים ובתי בד. בשנת 1955 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות ונמצאה ריצפת פסיפס כנראה מהמאה השישית לספירה, בה מתוארת ספינה שטה על הנילוס, החי והצומח על גדות הנהר וכתובת “איגיפטוס” (מצרים). ריצפת הפסיפס הוצאה מהאתר ומוצגת כיום במוזיאון הימי בחיפה.

הממצאים הארכיאולוגיים הקרמיים מלמדים כי המקום היה יישוב מתקופת הברונזה התיכונה, ולאורך התקופות הכנענית והתנחלות בני ישראל. מאז ימי יהושע בן נון ישבו כאן עבריים, אולם השם חדיד מוכר עוד מתקופת מסעות תחותמס ה- 3 ומשיבת ציון, בימי עזרא ונחמיה (עזרא ב’/ל”ג, נחמיה ז/ל”ז). שמעון החשמונאי, ביצר את העיר בשנת 143 לפנה”ס, נפגש למרגלות חדיד למערכה עם צבאו של המצביא הסלוקי טריפון (חשמונאים א, יב’ 38). יוסף בן מתתיהו מספר כי אספסיאנוס לכד את חדיד בעת המרד הגדול ברומא. בתקופת המשנה ישבו בחדיד חכמים אחדים ובהם התנא ר’ יקים איש חדיד. חדיד נזכרת גם באונומסטיקון של אוסביוס ומופיעה במפת מידבא. על התל קם לימים הכפר הערבי ח’דיתה, שמנה בשנת 1944 כ- 750 תושבים. בתחילת מלחמת העצמאות השתתפו תושבים מהכפר בהתקפות על בן שמן. קיבוץ בשם חדיד הוקם ב- 1949 על אדמות הכפר והתפרק בתוך זמן קצר. המושב הנוכחי חדיד, הנמצא בסמוך לתל, הוקם ב- 1950 בידי עולים מתימן וכעבור זמן הצטרפו אליו עולים מרומניה.

בתל שפע של כרמי עצי זית מרשימים ביופיים וטרסות. בנוסף ניתן לראות גם עצי פרי נוספים: רימון, גפן והחרוב, שפירותיו מבשילים זה עתה. אפשר לקטוף ולאכול ממנו! אך בזהירות לא לפגוע בעצים.

כתיבה: חוה בראון
צילומים: ארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב 27/09/2006