e-ירוק

שילוט לשביל האופניים, צילום: יעקב שקולניק

פארק אשכול הוא נווה מדבר ירוק. יש בו משטחי דשא גדולים, עצי דקל, זית ושיטה ופלגי מים הזורמים ביניהם, המזמינים את המטיילים לשכשך רגליהם. הפארק שוכן בגדה הדרומית של נחל הבשור ונובעים בו עיינות הבשור - מעיינות שופעים היוצרים פלג קטן. אתם מוזמנים לצאת להנאתכם אל מסלולי הטיולים המסומנים של הפארק, באופניים וברגל, לטבול בבריכות השכשוך, וגם - לדוג דגים.
הכניסה בתשלום!

כיצד מגיעים? נוסעים בכביש 241 (צומת גילת- אופקים-צומת מעון). פארק אשכול נמצא בין סימני ק”מ 5-4.

המסלול: חלק גדול של נופי נחל הבשור, מן המקום שנחל באר שבע נשפך אליו, הוא שמורת טבע.
בלב השמורה נמצא גן לאומי אשכול, הידוע גם בשם גן נחל הבשור. האתר נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל בשנות ה-60 של המאה הקודמת. הפארק מוחזק במשותף על ידי רשות הטבע והגנים וקרן קימת לישראל.

עין הבשור הנובע בגן הוא המוקד שסביבו נוצר הגן, וכידוע – מים הם נקודת מוצא ראשונית לאתר בילוי. יש בגן קטע של נחל זורם, עם סלעים וגשרים, ובריכת שחייה גדולה. המים בבריכה שומרים על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות במשך כל השנה.

הפארק חובר עם דרך הבשור בעזרת גשר אירי ציורי ובסמוך שוחזר קטע מגשר הרכבת הישן יחד עם קרון המסמל את מעבר המסילה התורכית העתיקה.

רוכבים על אופניים

“דרך המצפור” (2.2 ק”מ, מסומן בירוק), דרגת קושי קלה. משך הרכיבה כ-1 שעה.
נתיב הרכיבה: נקודת יציאה וחזרה מהסככות שעל יד המעיינות. רכיבה אל חלקו הצפוני של הפארק אל חורבת שאללה שמראשה תצפית נאה על הסביבה, ערוץ הנחל ו”שדרת האוהבים”.

נצא לרכוב למרגלות המצפור היושב על שרידי כנסייה ביזנטית. המקום נקרא ח’רבת שאללה. מהכנסייה נותר רק בור מים מטויח ומרשים. רצפת הפסיפס של הכנסייה נלקחה על ידי חיילי אנז”ק שלחמו כאן במלחמת העולם הראשונה והיא מוצגת ביד לחייל האלמוני בעיר קנברה שבאוסטרליה. מראש הגבעה יש תצפית יפה על הסביבה.
אנו נעיף מבט אל עצי השיטה והינבוטים שניטעו על ידי האדם, מראה המזכיר את ה”סוואנה האפריקאית”. הדרך יורדת מכאן אל ערוץ קטן המתחתר בין מצוקי הלס. במצוק נקבים המרמזים על קינון של שרקרקים המקננים כאן בחודשי הקיץ. בעלי חיים רבים מוצאים כאן את ביתם: חוגלות, קרוונים, ארנבות שדה, שועלים ועוד. בתחתית הערוץ בולט עץ ינבוט בודד. השביל מוליך אל “שדרת האוהבים”, שדרה מוצלת ויפה, ומשם אנו שבים בחזרה אל נקודת המוצא.

“דרך המסילה” (7.5 ק”מ, מסומן בלבן), דרגת קושי קלה עד בינונית, משך הרכיבה כ- 1.5-1 שעות. נקודת יציאה וחזרה מהסככות שעל יד המעיינות. רכיבה בחלקו הדרומי של הפארק במקביל לערוץ נחל הבשור, גשר המסילה, בתרונות הלס, הקפת חניון ללינת לילה בכביש אספלט וחזרה אל נקודת היציאה.

רושם עז מותירים עשרות עצי הדקל הנטועים כאן. נקודה לעצירה - גשר המסילה שנבנה על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. המסילה הגיעה מעזה ותכליתה העברת תחמושת וציוד אל הכוחות הבריטיים שלחמו בתורכים על השליטה בארץ ישראל. גשר הרכבת והקרון שלצדו שוחזרו ושופצו על ידי צוות האתר על פי תמונה שנמצאה בארכיון באוסטרליה. מהגשר נצפה אל אפיק נחל הבשור ודרך הבשור. בחורף, לאחר שיטפונות, זורמים כאן מים רבים. לאחר עצירה קלה נמשיך עם השביל המתעקל בין בתרונות הלס אל עיינות הבשור. המעיין נובע בשפיעה של חצי מיליון מ”ק בשנה. טמפרטורת המים כ-20 מעלות צלזיוס ומליחותם גבוהה. בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1917, נתפסו מי המעיינות על ידי הבריטים בתוך מבנים נמוכים דמויי כיפה ושימשו את צבאם לשתייה ולהפעלת רכבות קיטור. כיום נשאבים מי המעיין ומשמשים להשקיית הגן.

מכאן נמשיך עם השביל המתעקל לאורך גדת נחל הבשור, שבערוצו צומחים שיחים רבים של מלוח קיפח, צמח המאפיין ערוצים מדבריים. ניתן להתרשם ממרחבי אדמת הלס של צפון הנגב. קרקע זו נשטפת בקלות ודי בזרימה המדברית כדי לחתור בה וליצור תבליט נוף ירח, הנקרא “נוף בתרונות”. בין בתרונות הלס, נקיף את חניון לינת הלילה ונפגש עם כביש אספלט המחזיר אותנו אל נקודת הזינוק.

“דרך הכלניות” (18 ק”מ, מסומן בכחול), דרגת קושי בינונית, משך הרכיבה כ-2 שעות. נקודת יציאה מהסככות שעל יד המעיינות. עוקבים אחר מסלול מספר 2 עד לנקודת הפיצול בין הסימון הכחול ללבן. השביל עובר בנוף הבתרונות, ממשיך בצמוד לשדות החיטה של קיבוץ אורים ומושבי הנגב. עוברים בדרך הנטיעות של הפארק בנוף הפתוח עד לנקודת הסיום בכביש הגישה לפארק.

כתיבה: חוה בראון ויעקב שקולניק.
צילומים: יעקב שקולניק וארכיון צילומי קק”ל

פורסם ב 11/06/2008