e-ירוק

פארק רמות מנשה, צילום: אבי הירשפילד

”לסיים עוד עלייה, למלא את הריאות באוויר הרים ולהתפעל מנוף הארץ…”, כך כתב רמי יפה ז”ל בהשראת טיולי אופניים שנהג לעשות בלב נופי שבילי הארץ הזו. לזכרו הכשירה קק”ל בפארק רמת מנשה, מהאזורים היפים של הארץ, מסלול לרוכבי אופניים, “בטבע של רמי”. מסלול האופניים הינו מעגלי ואורכו כ-28 ק”מ.

כיצד מגיעים?

לנקודת המוצא - נוסעים בכביש משמר העמק-עין השופט (כביש מס’ 6953). כ-100 מטרים ממערב לג’וערה פונים דרומה בדרך פארק רמת מנשה. נוסעים בדרך 3.9 ק”מ (תחנה 3), פונים שמאלה וממשיכים עוד 2.2 ק”מ בדרך טובה, המגיעה לנקודת המוצא.

המסלול:

מסלול הרכיבה עובר בלב רמת מנשה. האזור נקרא על שמו של שבט מנשה, שהתנחל באזור. הרמה בנויה סלעי קירטון רכים ולבנים, הנענים בקלות לכוחות הבליה. התוצאה היא נוף של גבעות עגולות ונמוכות, שאינן עולות ברומן בדרך כלל על 300 מטרים מעל פני הים, המצטרפות יחד לרמה פתוחה. פה ושם מציצות גם גבעות בזלת, כגון גבעת אשמר שמדרום למשמר העמק וגבעת קיפוד - ממערב למשמר העמק. עיבוד חקלאי ולחץ רעייה חזק השמידו את רוב הצמחייה הטבעית ברמת מנשה. מרבית השטח מכוסה ביערות נטע אדם, בשיחים ובעשבייה. השטחים הפתוחים מצטיינים באביב בפריחה מרשימה. לעומת זאת, בפלגים הזורמים צומחים עצי ערבה, שיחי פטל וצמחי גדות אחרים. מין עץ מיוחד, הצומח בעיקר בנחל השופט ובנחל גחר הוא אולמוס שעיר - עץ בר נדיר בישראל המאופיין בעלים בעלי שוליים משוננים, בלתי סימטריים הנושרים בחורף.

הפארק הוכרז כפארק ביוספרי, שיש להתנהל בו על פי כללים מיוחדים בכל הנוגע לתכנון, לבנייה ולפיתוח. הרעיון הוא לשמור על האופי הכפרי של המקום ולקיים פעילויות של פיתוח נדל”ני, תיירות ומורשת, השעונות אקולוגית על תפיסה זו. מערך כזה דורש ידע והבנה במערכות כלכליות ואקולוגיות, ובשילוב ביניהן. לעיתים קרובות יש צורך לגשר בין גורמים בעלי אינטרסים שונים ומנוגדים כדי לאזן בין שימור משאבי הטבע ופיתוח האזור מבחינה כלכלית.

אתרים נבחרים לאורך המסלול בהתאם למסלול הרכיבה:

יער הקיבוצים - אתר הנצחה מרכזי לבני קיבוצים וחברי קיבוצים שנפלו על הגנת המולדת מאז ראשית ההתיישבות בארץ ישראל. קק”ל הכשירה את המקום כאתר לפעילות תנועות נוער.

חורבת בית ראש - חורבה בראש גבעה שבה נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הרומית. במלחמת העצמאות שימשה הגבעה מוצב של “צבא ההצלה” של קאוקג’י, שניסה לכבוש את משמר העמק. מראש הגבעה יש תצפית נפלאה על עמק יזרעאל, התבור, הרי נצרת וגבעת המורה מצד אחד, ונופי הכרמל, מפרץ חיפה וארובות תחנת הכוח בחדרה, מצד שני. ביום חורף בהיר רואים מכאן גם את שלג החרמון.

נחל משמר העמק - נחל באורך 5 ק”מ שיורד מאזור חורבת בית ראש לנחל קישון שבעמק יזרעאל. מסלול הרכיבה יורד בנחל ויוצא ממנו לכביש משמר העמק-עין השופט, חוצה את הכביש ועובר לנחל גחר.

עין שולמית - מעיין שמימיו נשאבים ומוזרמים למשמר העמק. עודפי המים נאספים בבריכת בטון סמוכה לנביעה.

נחל גחר ועין שכר - נחל באורך 10 ק”מ, מיובלי נחל קישון. פירוש המילה גחר הוא מערה, או נקיק סלע. בנחל עוברת מנהרת מנשה של המוביל הארצי ומכאן נגזר שמו. מסלול הרכיבה עובר בנחל, חולף על פני עין שכר וחניון קק”ל שלידו ואז מטפס על הר גחר ויורד לאגן הניקוז של נחל השופט.

הר גחר - גבעה במתית גדולה המתנשאת לגובה של 230 מטרים מעל פני הים. בגבעה הקימה קק”ל חניוני דרך.

נחל השופט - נחל השופט מנקז את המדרונות המזרחיים של רמת מנשה. הנחל, שאורכו שבעה ק”מ, מתחיל את מהלכו בין מושב עין העמק וקיבוץ רמת השופט. בין שני היישובים נובע עין ריחנייה, המעיין החשוב בנחל. הנחל זורם בנוף של גבעות מעוגלות, חוצה את קיבוץ הזורע ויוצא לנוף הפתוח של עמק יזרעאל. מעיינות הנחל יוצרים פלג איתן, הזורם כל השנה. בגדותיו צומחים עצי ערבה מחודדת ובפינות אחדות גם עצי אולמוס שעיר, עץ בר נדיר בישראל. במורד נחל השופט הכשירה קק”ל מסלול טיול מותאם לנכים המרותקים לכיסא גלגלים.

עין פארור וחוות עמק השלום - מסלול הרכיבה עובר ליד עין פארור, הנובע בגדת נחל השופט. מי המעיין נשאבים לצורך חוות עמק השלום הסמוכה. מצפון למעיין, בלב שדה פתוח, צומחים שני ברושים זקופים ומבודדים. הם ניטעו לזכרם של השומרים יואש זולר ויצחק קליצ’בסקי, שנפלו במקום הזה בשנת 1936. חוות עמק השלום נוסדה בשנת 1960 על ידי טייס גרמני. בשנת 1964 התיישב במקום הרמן בצנר - חוקר תנ”ך גרמני. מאוחר יותר הצטרף אליו יוסף אלישע מצ’כיה, שהפך לתלמידו. יחד הם גידלו בחווה פירות, ירקות ודגניים. הרמן ואלישע, נוצרים אדוקים, היו חדורי אהבה לעם ישראל והם קיבלו אורחים בסבר פנים יפות. השניים הלכו לעולמם מעט לפני שנת 2000. הרמן היה אז בן 99 במותו. הרמן ואלישע הורישו את החווה לטובת עם ישראל והיא עתה פתוחה לביקורים.

דרך סולינג (”הדרך הרומית”) - דרך אבנונית שנסללה בתקופת המנדט וחיברה בין ג’וערה ליקנעם.

ג’וערה (גבעת נוח) - במבנה הישן בן שתי הקומות, השוכן בראש הגבעה, ישבו ראשוני קיבוץ עין השופט, לפני שעברו למקום הקבע שלהם. לאחר עזיבתם המקום הפך לבסיס אימונים של ה”הגנה” והפלמ”ח. המקום זכור במיוחד בזכות הקורסים למפקדי מחלקות (מ”מ) שהתנהלו כאן והיו בית היוצר למפקדי ה”הגנה” ולצה”ל בראשית דרכו. כאן צייר משה בר-תקווה (מונדק פסטרנק) את סמל החרב וענף הזית, שהפך לסיכת מ”מ המוענקת עד היום למסיימי קורס קצינים של צה”ל. בגבעת ג’וערה שוכן כיום בסיס גדנ”ע. במקום פועל מוזיאון הפתוח לביקורים בימים א’-ה’ בשעות 16:00-8:00 ובימי שישי עד 14:00. הסיורים מתנהלים בהדרכת מדריך מצוות האתר. גבעת ג’וערה נקראת כיום על שמו של נוח לילנדהיים, מחברי עין השופט, שנספה בתאונת מטוס.

תחנות דרך להתמצאות:

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק.
עריכת טקסט: חוה בראון.
צילומים: רוני יפה, יעקב שקולניק, חוה בראון וארכיון הצילומים של קק”ל.

פורסם ב06/08/2008