e-ירוק

רוכבים על אופניים, צילום: פלאש 90

לכבוד יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל קרן קימת לישראל מגישה למדינה ולתושביה מתנה סביבתית - פארק ביוספרי בחבל עדולם בשפלת יהודה. אמנם לא תמצאו בפארק זה מפלי מים או מעיינות נסתרים וגם לא צוקים תלולים הנישאים אל-על, אבל כן תמצאו במקום יופי אמיתי של גבעות עגולות, גאיות רדודים שעובדו מאות בשנים, ובעיקר שרידי יישובים עתיקים. פארק עדולם מבחינה זו נמנה עם אותם מקומות נדירים שבהם הטבע והאדם חיים בהרמוניה ומכבדים זה את זה.

בעקבות הסכנות המאיימות על המשך קיומם של משאבי הטבע באזור זה והשאיפה לשמור על אופיו, קיבלה קק”ל על עצמה את הטיפול בפארק, שנותר מוזנח ומופקר במשך שנים רבות. בד בבד, מפתחת קק”ל במקום תשתית טיילות, מסמנת ומשלטת שבילים לטיולים ברגל, באופניים וברכב, יוזמת חפירות ארכיאולוגיות ומטפחת את ערכי הטבע, הנוף והחקלאות המיוחדים של הפארק. פעילות זו נעשית בעצה אחת ובשיתוף עם תושבי האזור, המועצה האזורית מטה יהודה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. אתם - המטיילים - מוזמנים לבקר!

כיצד מגיעים?
הגעה לפארק - ממחלף שער הגיא-בית שמש (כביש 38) נוסעים דרומה לכיוון צומת עמק האלה. בצומת שריגים-גבעת ישעיהו פונים שמאלה, לאחר כ-100 מטר יש פניה ימינה לפארק עדולם על דרך סלולה באספלט. מכאן מתחיל ציר הפארק הראשי המסומן בצבע ירוק.

לחורבת עתרי - ממשיכים לנוע על ציר התנועה הראשי של הפארק המסומן בירוק עד לפנייה שמאלה על פי השילוט למסלול המסומן בצבע כחול.

לחורבת בורגין - ממשיכם לנוע על פי השילוט וחולפים על פני צומת שבמרכזו עץ חרוב גדול. פונים לדרך המסומנת בכחול עד למגרש החנייה של האתר.

המסלול:

סיור ממצה באתרי פארק עדולם נמשך יום שלם לפחות. במרחבי הפארק נסללו דרכי רכב ויש בהם גם דרכים לרכב 4X4, שבילי אופניים ושבילים להולכים ברגל. ציר התנועה הראשי יוצא מצומת גבעת ישעיהו ועובר באתרים כגון חורבת עתרי, חורבת בורגין, תל עדולם וחורבת מדרס. בעתיד יתווספו מסלולים וכניסות נוספות לפארק. אנו נצא לטייל באתרי הפארק המרכזיים:

חורבת עדולם - חורבת עדולם (ח’ירבת א-שיח’ מד’כור) מזוהה עם עדולם המקראית, שנמנתה עם 36 מלכי כנען שהיכה יהושע. שמה הערבי של החורבה הנמצאת למרגלות התל הוא עיד אל-מא, שם שמשמר את צליל השם המקראי. עדולם שכנה סמוך לארץ פלשתים ולכן דוד, כאשר נמלט מפני המלך שאול, מצא מקלט במערת עדולם. עדולם חולשת על הדרך החשובה שעוברת בנחל האלה. בתקופה הביזנטית שכן באתר יישוב נוצרי. קו שביתת הנשק בין ירדן לישראל עבר עד מלחמת ששת הימים למרגלות חורבת עדולם. גדר ההפרדה עוברת במרחק של כמה מאות מטרים מהאתר.
משך הסיור בחורבה: שעה עד שעה וחצי.

חורבת עתרי - חורבת עתרי שוכנת על גבעה הנישאת לגובה של 406 מטר מעל פני הים. המקום מעניק תצפית ושליטה על הסביבה הקרובה. בימי בית שני שכן במקום כפר. ד”ר בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות חשפו את הכפר ומצאו בו מקוואות רבים ומבנה ציבורי גדול, ששימש כנראה כבית תפילה לפני חורבן בית שני. ריבוי הגתות מלמד על הענף הכלכלי החשוב של התקופה ההיא - גידול גפנים ליין במדרונות ובעמקים שמסביב. ממצאי האתר חושפים מקורות פרנסה נוספים: מתקן קולומבריום לגידול יונים ולהפקת דשן, טוויה ואריזה.
באתר התגלה חרס שנשא את השם “עתרי”. החרס הינו חלק מתעודה ששימשה כקבלה ליצוא חקלאי. השם תואם לאיזכור היישוב כפר “איתרא” שנהרס ונשרף על ידי הלגיון הרומאי החמישי.
משך הסיור בחורבת עתרי: שעה עד שעתיים. לביקור במחילות המסתור ובמערות יש להצטייד בפנס.

חורבת בורגין - הארכיאולוגים ד”ר בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות זיהו את בורגין עם כפר ביש, יישוב שנזכר ב”מלחמות היהודים”, ספרו של יוסף בן מתתיהו. כפר ביש, עיירה גדולה ומבוצרת, נכנעה ללגיון הרומאי החמישי בעת מסעו באזור. בשנת 2008 ניהל אמיר גנור חפירה ארכיאולוגית בחורבה וגילה בה שרידי ביצורים, חללים תת קרקעיים ששימשו כמערכות מסתור, מערות קבורה, חללי אחסון, בורות מים, מתקנים חקלאיים ושרידים של מבני מגורים.
מסיירים באתר - מרחבת החניה עולה שביל לדרום-מזרח בין טרסות חקלאיות ושבילים עתיקים. השביל עובר בחורבת פטום (1), דרך מבנה בעל שתי קשתות וממשיך במעלה המדרון ל”מערת העמוד” (2). מעבר צר ובו מדרגות מוביל לתוך מערת קבורה מרשימה, חצובה בסלע. בדפנות המערה חצובים מקמרים, ובכל אחד מהם חצובה שוקת שכוסתה בלוחות אבן, שלא נמצאו. במרכז החדר ניצבים שני עמודים חצובים בסגנון יוני. שודדי עתיקות פגעו באחד מהם, והוא זכה לשיקום. חזית הכותרות מעוטרת במדליונים שבכל אחד מהם חרוט צלב. על פי אופי המערה ועיטוריה ניתן לשייכה לתקופה הביזנטית.

מעט מערבה נמצאת מערת קבורה מימי בית שני (3) “בית המספד”. זוהי מערה גדולה, הכוללת גרם מדרגות רחב, חצר, חדר מבוא שתקרתו קרסה וחדר קבורה. בצדו הדרומי של גרם המדרגות ישנה בריכת אגירה קטנה, המזוהה כמקווה טהרה. בדפנות חדר הקבורה חצובים כוכי קבורה, שנסגרו בלוחות אבן. בצדו הצפוני של הפתח חצוב בור מעוגל ששימש לליקוט העצמות.

השביל חולף על פני “בור הקאקים”, שבו מקננת להקה גדולה של קאקים - ציפורים שחורות ורעשניות, קרובות משפחה של העורב. אחר כך חולף השביל על פני מערות פעמון, שמכל אחת מהן מציץ עץ תאנה. מערות מטיפוס זה אופייניות לשפלה. השביל מוביל מכאן למערה ובה בית בד (4) ומשם מטפס לראש הגבעה (5), המעניקה תצפית יפה על מרחבי פארק עדולם ושיפולי הר חברון. החורבות שבמקום הן שריד לכפר הערבי הקטן אום אל-בורג’. מכאן השביל יורד במדרון מזרחה ומגיע לפתחה של מערכת מסתור (6) גדולה. גרם מדרגות חצוב מתחת לשרידי מבנה מגורים ומוביל לחללים ששימשו בור מים וחדרי אחסון. מהדופן המערבית נפרצה מחילת מסתור. ניתן לזהות במערה מתקן נעילה באבן ו”בקבוקונים” - בורות אחסון קטנים דמויי פעמון, שקוטרם כ-1.5 מטרים, שפתחיהם כוסו במכסי אבן עגולים. אופי מערכת המסתור והממצאים המעטים שנמצאו בה מרמזים כי הייתה בשימוש בימי מרד בר כוכבא. ייתכן שחוצבי מחילות המסתור ניצלו מתקנים קדומים יותר במרתפי הבתים. השביל יורד במורד הגבעה צפונה, בחזרה למגרש החניה. בדרך מוצגת לראווה גת לדריכת ענבים.
משך הסיור: כשעתיים. חובה להצטייד בפנס ולהיכנס אך ורק לאתרים המסומנים. הסיור במחילת המסתור מחייב זחילה. הערה: לכו רק בשביל המסומן. היזהרו מבורות פתוחים.

שמורת חורש עדולם - שמורת חורש עדולם משתרעת על פני כ-5,000 דונם. בשמורה נשמר החורש הים-תיכוני במיטבו ושולטים בו עצי אשחר ארצישראלי, אלון מצוי, חרוב מצוי, קטלב מצוי, עוזרר קוצני ואלת המסטיק, שני מיני הלוטם ואזוב מצוי.

בתחום השמורה נכללים אתרי עתיקות שהבולט שבהם הוא חורבת מדרס. בחורבה (ח’ירבת דורסיה) נמצאים שרידי יישוב קדום בשטח העולה על 250 דונם. בשטח התגלו יותר מ-50 מערות ובורות מים תת-קרקעיים. היישוב באתר התקיים מהתקופה ההלניסטית (מאה 2 לפנה”ס) עד התקופה הביזנטית (מאות 6-5 לספירה). רשות הטבע והגנים הכשירה באתר שביל מסומן (סימון כחול) העובר בין אתרי החורבה החשובים: מערכת מסתור, מצבה ייחודית בדמות פירמידה קטומה שגובהה כיום 3.5 מטרים, מערות קבורה ומערת קולומבריום.

רוכבים על אופניים - השבילים המסומנים בפארק עדולם הופכים אותו לאזור נפלא לרוכבי אופניים. הנסיעה נוחה ובטוחה, אך יש להיזהר מכלי רכב כאשר נוסעים בדרכים הסלולות. קק”ל פיתחה עבור רוכבי האופניים והולכי הרגל שביל החוצה את הפארק מצפון לדרום. השביל משלב דרכי רכב 4X4 ושביל צר (סינגל). הרכיבה בשביל זה דורשת מיומנות מסוימת, אך הוא תוכנן כך שיתאים לרוב רמות הרכיבה. השביל מתחיל בתחנת דלק “האלה”.
“מסלול שוכה” (13 ק”מ) - מתחנת הדלק רוכבים להר שוכה וממשיכים בסינגל נוח לנחל שוכה. חוזרים לתחנת הדלק בנחל שוכה.
“מסלול בורגין” (23 ק”מ) - מנחל שוכה ממשיכים דרומה במערכת סינגלים מהנה לחורבת עתרי ומשם דרומה לחורבת בורגין. דרך סלולה מחזירה את הרוכבים לנקודת ההתחלה דרך נחל חכליל, שהוא ציר התנועה הראשי בפארק.
בקרוב יושלם השביל עד צומת בית גוברין. בשל אורכו, כ-28 ק”מ בכיוון אחד, השביל יסומן בכמה צבעים של סימון שבילים, אך שלטי קק”ל ישמרו על הכיוון והרצף.

כתיבה: גידי בשן - קק”ל, חגית נויגבורן - רשות העתיקות.
עריכת טקסטים: יעקב שקולניק וחוה בראון.
ייעוץ מקצועי: אמיר גנור- רשות העתיקות.
צילומים: גידי בשן, מיכל קטורזה, ארכיון רשות העתיקות וארכיון הצילומים של קק”ל.

פורסם ב04/05/2008