
ראש פינה היא מושבה עם ניחוח כפרי שקסם מיוחד עוטף אותה. בתי אבן מוקפים ירק ופריחות וציוץ ציפורים. בתי המושבה הישנה ורחובותיה המרוצפים באבן נשמרו בצורתם המקורית והפכו לחוויה תיירותית. נסייר בסמטאותיה הציוריות של המושבה ונספר את סיפורי הבתים ההיסטוריים. צעד אחר צעד נחשף סיפורם המופלא של חבורת אברכים מצפת שעזבו את מקום מושבם המוכר וירדו לנסות את כוחם בחקלאות. בקלות ניתן לדמיין את נשות המושבה צועדות בשמלותיהן הארוכות לצד הגברים החובשים מגבעות, או את אלה החוזרים מעמל יומם בשדות, מיוזעים, מוכי קדחת, אך חדורי תקווה. לאלה המעוניינים לטייל במרחב הפתוח נציע גם מסלול טיול בוואדי הקסום והפסטורלי של נחל ראש פינה היורד מצפת וניכנס אל המושבה.
כיצד מגיעים?
לסיור במושבה: יורדים מכביש 90 (טבריה-קריית שמונה) בצומת ראש פינה ומגיעים לתחנת המשטרה במושבה. מפה יוצאים לטייל במושבה.
לנחל ראש פינה: תחילת המסלול בשכונת קריית שרה בהר כנען שבצפת, אליו מגיעים מהכביש העולה לצפת
(8900), מעט לפני הפנייה לרחוב הגדוד השלישי. כדאי להשאיר רכב אחד ברחבת החנייה של אתר השחזור בראש פינה.
המסלול:
המושבה ראש פינה שוכנת על המורדות הצפוניים-מזרחיים של הר כנען וצופה אל הגולן ואל עמק החולה. היא הוכרזה כאתר לשימור במסגרת פרויקט שיקום 50 אתרי מורשת ותקומה, לה שותפים קרן קימת לישראל, משרד המדע, התרבות והספורט והמועצה לשימור מבנים ואתרים. בין הפרויקטים ששומרו ושוקמו: בית מר, גן הברון, רחוב החלוצים, בין האכסניה לראש פינה הישנה ורחבת הבולוואר – הרחבה המחברת בין רח’ החלוצים לבית מר. הרחוב כונה כך על ידי איכרי המושבה הראשונים משום שהוא שימש כטיילת. (כיום במקום גלריות ומסעדות).
את הסיור נתחיל במשטרת המקום הניצבת על כביש מס’ 90 (טבריה-קריית שמונה). המשטרה הוקמה על ידי הבריטים בדגם של מצודת “טיגרט” בתקופת המאורעות (1939-1936). סמוך למשטרה פעלה תחנת מכס עם מחסום שהיוותה מכשול גדול בפני העולים הבלתי לגאליים בשנים שלפני קום המדינה. במלחמת העצמאות במבצע “יפתח” ניכנסו כוחות הפלמ”ח למבנה והפכוהו למטה החטיבה. הם השתלטו על המחנה הצבאי ומכאן הבקיעו את הדרך לצפת.
ממבנה המשטרה נפנה ימינה אל רחוב רמת גן (מעלה גיא-אוני) ברחוב השני נפנה שמאלה אל רחוב דוד שוב ולאחר מכן ימינה אל בניין המועצה המקומית. בסמוך ניצב גם בניין בית העם. בניין ששימש בראשית ימיו כמטוויית משי, שנבנתה על ידי פקידי הברון דה-רוטשילד. כאן טוו את חוטי המשי לאחר שפקעות המשי נשטפו, יובשו ונפרמו. בסמוך למטווייה נבנה גם מבנה למגורים של הפועלים שבאו מחוץ למושבה. המפעל הפסיק את פעולתו בשנת 1905, כעשר שנים לאחר שנחנך מאחר ושווקי אירופה הוצפו במשי זול יותר שהגיע מיפן.
מכאן נעלה במעלה הרחוב אל רחוב החלוצים. סמוך לצומת הרחובות החלוצים ורמת גן, מצידו השמאלי של הרחוב ישנו מבנה נוסף ששימש כבית ספר עברי, שחינך בקנאות להגיית העברית הגלילית. עד היום נותר המשפט המפורסם שילדי ראש פינה נהגו לומר: “שבעים ושבעה זבובים מסתובבים סביב כד החלב הלבן”.
רחוב החלוצים שוקם ושומר על פי תוכניות שהוכנו ע”י האדריכל קלמן כץ עבור קרן קימת לישראל, החברה הממשלתית לתיירות (חמ”ת) והמועצה המקומית ראש פינה. הרחוב שוקם על פי מראהו ההיסטורי בחלק שבין האכסניה לאזור הישן, וכן רחבת הבולוואר, המחברת בין רחוב החלוצים לבית מר. הדרך המקורית הייתה מרוצפת אבן אשר במשך השנים כוסתה באספלט. האספלט הוסר והדרך נבנתה מחדש. הוצבה תאורה חדשה ברחוב והדרך הונגשה למוגבלים בתנועה.
מכאן נמשיך להתקדם ברחוב החלוצים כמעט עד סופו ונגיע אל בית הפקידות (בית פיק”א). בית אשר שימש את מגורי פקיד הברון ובני משפחתו, אשר נבנה בשנת 1885. הפקיד היה למעשה המנהל האדמיניסטרטיבי של המושבה. זה שחילק את כספי הברון, הטיל איסורים וקנסות, קצב הלוואות ומענקים והיה הפוסק האחרון בענייני המושבה. כיום שוכנת במקום מדרשה לתולדות ראשית ההתיישבות בגליל ובה גם חזיון אור קולי על תולדות המושבה (הכניסה כרוכה בתשלום).
בחלקו האחורי של הגן ובמבנה בית הפקידות הסתתר עולה הגרדום הראשון - שלמה בן יוסף. אנו נבקר גם במערה, שבה הסתתרו שלושה מחברי פלוגת העבודה של בית”ר שישבה בראש פינה לאחר שירו באפריל 1938 על אוטובוס ערבי ליד המושבה. שלמה בן יוסף היה הראשון שנידון למוות בידי הבריטים בארץ. חיזיון אור קולי המוקרן במערה מספר על תקופת המנדט (יש לתאם מראש בבית הפקידות).
ליד בית הפקידות ניצב בית נוסף הוא בית מר (רחוב הבולוואר). בשנת 1981 נסתיימה בנייתו של בית פקידות נוסף. בבית זה התגורר תחילה סגנו של פקיד הברון, אולם בשנת 1927 הקים ד”ר גדעון מר בבית זה תחנה לחקר המלריה. המעבדות לחקר המלריה נמצאו בביתו שלו, ולצורך המחקר הוא אף הדביק במודע את עצמו ואת אישתו במחלה. לבסוף, נמצאה התרופה המיוחלת. במאורעות תרפ”ט שימש הדוקטור כמפקד ההגנה במקום, ובמאורעות תרצ”ו היה למפקד הרחוב העליון של המושבה, כאשר בביתו ובגן היה סליק. ד”ר מר קיבל תואר פרופסור לאחר שגילה את תהליך העברת הקדחת “הרביעונית”. הוא נתמנה על ידי הבריטים כאחראי לפעולה האנטי מלרית במזרח התיכון וניתנה לו דרגת קולונל. כיום בכניסה למבנה ישנה תצוגה קטנה על תולדות ראש פינה והיא משמשת את העמותה לשחזור מושבות ראשונים.
ליד בית הפקידות ובית מר נמצא גן הברון. הגן ניטע בשנת 1886 בהשראת גני ורסאי ושימש את פקידי הברון ואת בני משפחתו. הוא נבנה על ידי אדריכל הגנים ג’ל דה הא מצרפת ביוזמת יהושע אוסובייצקי, מהבולטים שבפקידי הברון. ממבט ציפור הגן נראה כמנורת שבעת קנים. בגן פסעו עובדי פקידות הברון בשבתות ובחגים כשהם מקושטים בבגדי חג, מזינים את עיניהם בנוף וביפי הגן ועצי הברושים והתות שניטעו על הטרסות בצלע ההר.
בתקופה מאוחרת יותר היה הגן אתר לימוד לילדי בית הספר שבו נלמדו נושאים כמו: עבודת האיכר, תעשיית היין והמשי. בהפסקות היו הילדים נחים מעמלם הרוחני בעבודה גופנית. במלחמת העולם הראשונה נהרס הגן והוזנח. בשל ערכו ההיסטורי והנופי קק”ל שיקמה ושחזרה את הגן. הגן שוחזר על ידי האדריכלית חנה יפה, בסיוע מפות ותרשימים שנמצאו בארכיון הציוני בירושלים. החומה והטרסות בגן שוקמו, כמו גם הבאר ובין השבילים ניטעו שיחי ריח שכפי הנראה היו גם באותה תקופה. כמו כן, חודשו מזרקות המים והמדשאה באזור הבאר התחתונה, והוצבה פרגולה מצלה בסגנון העתיק של אז. פרגולה אשר שעריה מלווים את הפוסע במדרגות לכיוון בית פקידות הברון. בלילה הגן מואר בצורה ייחודית המשרה עליו אווירה קסומה של פעם.
במעלה רחוב הראשונים נבחין במבנה בית הכנסת הישן, אשר נבנה מכספי תרומתו של הברון, שביקר במושבה בשנת 1887. בבית הכנסת מצויים פיתוחי עץ יפים מעשי ידיו של תושב המושבה, הנגר האומן דרקסלר. מבית הכנסת יוצא שביל מדרגות, שחוצה את דרך החלמוניות ומוליך מערבה אל בית הקברות הישן. בבית הקברות המשקיף על נחל ראש פינה ועל בתי המושבה קבורים מייסדי המושבה. מכאן נמשיך בטיול ברחוב העליון, הוא רחוב הראשונים, וניהנה מהאווירה המיוחדת של הרחוב הראשון של המושבה.
למעוניינים לטייל בנחל ראש פינה:
כיצד מגיעים?
המסלול בדרגת קושי קלה ומתאים לכל המשפחה בכל ימות השנה. ההליכה היא
כ- 3-2.5 שעות במסלול שאורכו כ- 4 ק”מ. המסלול משלב הליכה לאורך אפיקו האכזב של הנחל על שלושת מעיינותיו וחוצה את השמורה ובו תצפית מרהיבה על הכנרת, עמק החולה, הגולן והחרמון.
תחילת המסלול בשכונת קריית שרה בהר כנען שבצפת. נחלוף על פני בתי השכונה, עד שנגיע לסימון דרך הנחל בצבע שחור. המסלול פונה דרומה וגולש בתלילות אל נחל ראש פינה. לאחר כ- 300 מטר ירידה דרומה ומזרחה נפגוש בתצפית אל המושבה ראש פינה. נמשיך בדרך מזרחה כקילומטר ונגיע אל שלושה מעיינות שכבה: עין גיא-אוני, עין פינה ועין כדן. בקטע שבו נובעים המעיינות זורם בנחל פלג איתן, שאורכו כמה מאות מטרים ולאורכו צמחייה עשירה בעצי תאנה, זית, שיחי פטל קדוש ונענע משובלת. בראשית הסתיו יש כאן ריכוז גדול של פרחי החלמונית הגדולה. בהמשך המסלול, במרחק של כחצי קילומטר נוסף, ניפגש עם דרך עפר לבנה שבסופה נגיע למרפסת תצפית עם שילוט פנורמי ונוף מרהיב אל הכנרת, הגולן והחרמון. המסלול מסתיים בחנייה של אתר השחזור במושבה ראש פינה.
כתיבה: חוה בראון
צילומים: ארכיון הצילומים של קק”ל
פורסם ב 19/06/2007
| x סגור חלון | מתוך האנציקלופדיה | אינדקס המונחים |
ראש פינה - "אם המושבות" בגליל, הוקמה בשנת 1878 על אדמות ג’עוני ונקראה בתחילה "גיא אוני". מייסדיה היו חברי "אגודת עובדי האדמה" מצפת בראשות אליעזר רוקח. שנים של בצורת קשה עברו על המושבה בתחילת דרכה ובשנת 1882 הגיעו חברי אגודת "למען ציון" ורכשו את נחלת ג’עוני וקראו למקום ראש פינה, וזאת על שום הפסוק: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה" (תהילים קי"ח, 22). בשנת 1884 נטל הברון רוטשילד את המושבה תחת חסותו והקים בה מפעל לטווית חוטי משי. פקידי הברון התנשאו על המתיישבים בבתיהם המפוארים ובהתנהגותם, ובשנת 1900 הופסקה תמיכת הברון במושבות היהודיות בארץ וראש פינה עברה לחסות יק"א.
פרנסת האיכרים התבססה על הפלחה, ובראש פינה נוסדו בה בית ספר, אכסניה, בית כנסת, בית מרחץ, יקב, תחנות קמח ובתי בד. בשנת 1927 יסד פרופסור מר בראש פינה בבית פקידות הברון הישן, מעבדה לחקר המלריה.













