e-ירוק

קברות המכבים, צילום ארכיון

אזור יהודה והשפלה, בשוליו הדרומיים של יער בן שמן, הוא האזור שבו נערכו הקרבות בין המכבים (החשמונאים) לבין היוונים (הסלווקים) בשנת 167 לפנה”ס. מרד שהוביל יהודה המכבי, ושבעקבותיו טוהר בית המקדש והוחזרה החירות הדתית ושלזכרו נחוג חג החנוכה. אנו נבקר בקברות המכבים ובחרבת הגרדי ונצפה לעבר בית חורון בשוליו המזרחיים של יער בן שמן. זו גם הזדמנות לעשות פיקניק חורפי במעמקי היער.

כיצד מגיעים?
אל קברות המכבים: נגיע מכביש בן שמן-מודיעין כביש 443 (ליד סימן ק”מ 12) אל שער המכבים (ראה במפה המצורפת) ואל רחבת החנייה של קברות המכבים, משם נלך ברגל בשביל הכורכר. לאחר כעשרה מ’ נפנה ימינה לאזור המסולע.

המסלול
על גבעה קטנה, בגובה של 239 מ’ מעל פני הים, ישנן שתי שורות של קברים בגודל אדם ומערת קבורה קטנה. תשעה קברים חצובים בסלע ולכל אחד מהם עוד שני פירים בתחתיתו. המסורת קושרת את האתר עם בני משפחת חשמונאי. בספר המכבים (א, פרק י”ג, 30-27) מתאר יוסף בן מתתיהו את קברי המכבים: “שמעון בנה קבר אביו ואחיו וירימהו למראה באבן גזית מאחור ומפנים. ויקם עליו שבע פירמידות זו לעומת זו לאביו ולאמו ולארבעת אחיו, ולהן עשה חשבונות, הציב מסביב עמודים גדולים ועשה על העמודים מערכת כלי זין לשם עולם וליד המערכת אניות חקוקות לראווה לכל הבאים בים. זה הקבר אשר עשה במודיעין עד היום הזה”. האם אכן אלו קברות המכבים? על כך חלוקות הדעות. כלל לא בטוח שהמקום הוא אומנם המקום האמיתי. אדריכלות הקבורה (קברים מקומרים) והממצאים הארכאולוגיים שנמצאו בתוכם, לא תואמים את תקופת החשמונאים אלא משערים שהקברים הם מתקופה מאוחרת יותר למרד, מאות שנים אחרי תקופת החשמונאים, מהתקופה הרומית-ביזנטית. אנו לא ניכנס לפירוט הדעות השונות, אבל נספר כיצד התגלגל המיתוס. ב-1909 הגיעו למקום תלמידי הגימנסיה “הרצליה” מתל אביב. הם הדליקו במקום לפידים לרגל חג החנוכה וכינו את המקום “קברות המכבים”, זאת על סמך השם אל-מדיה (שמה העתיק של מודיעין, העיר שבה פרץ מרד החשמונאים) והכינוי שניתן בערבית למקום “קובור אל-יהוד” (קבר הסולטן אל יהוד - קבר מלך היהודים). משנת 1945 קבעה תנועת מכבי העולמית את האתר כנקודת זינוק למרוץ לפיד החנוכה, מנהג שנמשך עד היום. עם הזמן קיבל המקום גם משמעות נוספת של סמל הגבורה של לוחמים. במתחם הוצבה אנדרטה לזכרם של הנופלים במלחמת השחרור. האנדרטה היא בצורת שמונה משולשים המסמלים להבות.
נחזור לרחבת החנייה ונלך מערבה (לכיוון תל אביב) כ-200 מ’ נוספים בציר המקביל לכביש 443. ממש לצד הכביש נמצאת מערת קבורה נוספת מימי בית שני שהתגלתה במהלך הרחבת הכביש. במערה יש שלושה חדרי קבורה ובהם גומחות חצובות, שהונחו בהן ארונות הקבורה (גלוסקמאות). על חלקם נכתבו השמות באותיות עבריות ויווניות: שמעון, שרה, מרים ומנלאוס. נשוב לכיוון קברי המכבים, אל הדרך הראשית, כ-800 מ’ ונלך בשביל הכורכר (מתאים גם לנסיעת כלי רכב פרטיים) לכיוון צפון מערב לכיוון נאות קדומים (השביל מסומן בירוק) אל חורבת הגרדי. מבנה אבן בעל אולם אחד מקורה בכיפה. המבנה כפי הנראה מהתקופה הביזנטית מהמאות הרביעית עד השביעית לספירה, ובמרכזו נמצא קבר שיח’ (שיח’ אל-ע’רבאווי - השיח’ המערבי). שרידי המקום נחקרו כבר ב-1870 ע”י ויקטור גרן, ובשנת 1874 ע”י שארל קלרמון-גאנו (1874), שסבר שזהו המבנה המסומן במפת מידבא כמודיעים, עיר הולדתם של החשמונאים, שעליהם כתב אוזביוס באונומסטיקון במאה הרביעית: “את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום”. באתר התגלו שרידים מהתקופה החשמונאית, מה שהביא חלק מהחוקרים לחשוב דווקא שכאן קבורים אבות משפחת חשמונאי. המקום קיבל את הכינוי “הגרדי”, כשמו של יוחנן, בכור בניו של מתתיהו. הכפר הקטן שמצפון הוא הכפר הערבי “מדיה”, ושם על פי ההשערה המקובלת התגוררו בני חשמונאי. למתאמצים ניתן לראות את אפיק נחל מודיעין המשמש כמעט גבול טבעי, ואת גדר ההפרדה המוקמת בימים אלה. כיום התפתחו מסורות שבמקום קבור מתתיהו החשמונאי. במלחמת העצמאות שכן כאן משלט 219, אנדרטה הסמוכה למבנה קבר השיח’ מנציחה את זכרם של 23 החללים שנהרגו בקרבות באזור.
מכאן נשוב אל הרכב שהשארנו בחנייה. ניסע דרך שער המכבים שדרכו נכנסנו ליער וניסע מזרחה בכביש פנימי המקביל לכביש 443 (כביש 4466 ) אל חניון ייחודי - מוקד ספורט יערני (ראו שלט מעץ בכניסה!). נעבור לצד שולחנות הפיקניק, מתקני הכושר מעץ ומגרש הכדורגל והקט-סל, ולאחר כ-70 מ’ נעלה לתצפית אל מעלה בית חורון, שהיא גם אתר הנצחה לזכר 11 ספורטאי ישראל שנרצחו באולימפיאדת מינכן ב-1972. האנדרטה הוצבה במקום בסיוע ידידי קק”ל בסידני שבאוסטרליה. הנקודה גבוהה ושולטת על המישור ועל הדרך אל הרי ירושלים עד מעלה בית חורון. זה היה גם הגבול בין ממלכת יהודה והעמים הזרים שלאורך מישור החוף. במעלה חורון התרחש גם אחד הניצחונות הגדולים של יהודה המכבי. מורדות ההרים מסבירים כיצד צבא קטן הביס כאן צבא גדול. בתום הביקור במקום אנו ממליצים לנסוע בדרך הנוף מודיעים–נטוף, ששימשה את כוחות הצבא כדרך פטרולים בשנים 1967-1948, שעה שעבר הגבול בנחל מודיעים, או לטייל בנתיבי יער בן שמן.

כתיבה: חוה בראון
הצילומים: באדיבותו של יגאל צור וארכיון הצילומים של קק”ל

פורסם ב-13.12.2006