
קק"ל חנכה בימים אלה שביל מעגלי באורך של 700 מטר לציון ראשית ההתיישבות הציונית-דתית ביער לנדוי בסמוך לקריית טבעון, לזכרו של שמואל חיים לנדוי ז"ל, מראשי תנועת "הפועל המזרחי", וכהוקרה לפועלם של חלוצי תנועת הפועל המזרחי בארץ.
חנוכת השביל נעשתה במלאת 80 לפטירתו של אחד ממנהיגיה הבולטים של הציונות הדתית.
רחבת החנייה של חורשת השומרים, נמצאת ברחוב השומרים בקריית טבעון. הבאים ממרכז הארץ ייסעו לצומת יוקנעם (כביש 70). כאן יש לנסוע צפונה כחצי קילומטר ולפנות ימינה לעבר צומת השומרים (כביש מס' 722). מיד לאחר הכניסה לשדה יעקב יש לפנות שמאלה ולעלות לכיוון שיכון אלה שבקריית טבעון ולהמשיך לרחוב השומרים.
הבאים מחיפה ייסעו לקריית טבעון (כביש 75). צומת השומרים נמצא ממזרח ליישוב. בצומת פונים ימינה (כביש מס' 722) ומגיעים לאחר כ-1 ק"מ לפניה ימינה ולעלייה לכיוון שיכון אלה שבקריית טבעון ומשם ממשיכים לרחוב השומרים.
הבאים מצפון הארץ יגיעו לצומת אלונים (כביש 75 מנצרת, או כביש 77 מצומת הסוללים). מצומת אלונים יש להמשיך כ-1 ק"מ לצומת השומרים. כאן יש לפנות שמאלה ואחרי כ-1 ק"מ מגיעים לפניה ימינה ולעלייה לכיוון שיכון אלה שבקריית טבעון ומשם ממשיכים לרחוב השומרים.
אנו נצא לטייל בנתיב "שביל ראשית ההתיישבות הציונית הדתית". בשנת תשס"ח הכשירה קק"ל את השביל ביער, כהוקרה לפועלם של חלוצי תנועת הפועל המזרחי. השביל הינו מעגלי ואורכו כ-700 מטר.
תחילה נספר מעט על תולדות המקום: יער לנדוי, השוכן בפאתי קריית טבעון, מנציח את זכרו של שמואל חיים לנדוי (1892-1928), הוגה דעות ומראשי תנועת הפועל המזרחי. חברי מושב שדה יעקב, נטעו את היער בשנת 1931, ביוזמתה של קק"ל, "כדי להבריא את אוויר הארץ".
הגבעה שבה צומח יער לנדוי נושאת שרידים מבית שערים הקדומה, בעיקר חציבות של מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית. בית שערים הגיעה לשיא תפארתה בימיו של רבי יהודה הנשיא, שהעביר אליה את מושב הסנהדרין (170 לספירה בקירוב). מאוחר יותר אמנם רבי יהודה עבר לציפורי, אך לאחר מותו הובא לקבורה בבית שערים ובעקבות כך הפך בית הקברות של העיירה לאתר קבורה יהודי ענק.
לאחר שקק"ל רכשה את אדמות בית שערים, התיישבו בה בשנת 1924 חסידי יבלונה, קוז'ניץ ואחרים שעלו ארצה מפולין. הם הקימו את היישוב נחלת יעקב וזכרון אברהם, אך לא עמדו בתלאות הקדחת ובקשיי הסביבה. בסופו של דבר עזבו את המקום והקימו את כפר חסידים.
בשנת תרפ"ו (1926) עלתה למקום "קבוצת הרועים". חבריה ביקשו להקים כפר של רועים. הניסיון הרומנטי משך אליהם גם אנשים מתל אביב, ביניהם המשורר אלכסנדר פן, שכתב כאן אחדים משיריו היפים. לאחר מספר ניסיונות התיישבות כושלים, עזבו הרועים את גבעות בית שערים. מי שנשאר במקום היה השומר אלכסנדר זייד, שהתגורר במקום עד שנרצח בשנת 1938.
בשנת תרפ"ז (1927) נוסד מושב שדה יעקב, המושב הראשון של הפועל המזרחי בעמק יזרעאל. מייסדיו, חלוצים עובדי אדמה, חדורי אמונה באהבת הארץ ואהבת התורה, התיישבו תחילה בגבעת בית שערים ורק אחר כך עברו להתיישבות קבע בעמק יזרעאל, למרגלות המקום מושבם הנוכחי. שם היישוב מנציח את הרב יצחק יעקב ריינס, מייסד הפועל המזרחי.
מרחבת החנייה של חורשת השומרים השביל יורד במדרון. לאחר שנחלוף על פני גרם המדרגות היורד למטה, נפנה ימינה בשביל, לטייל בין עצי אורן ירושלים ועצי חרוב שניטעו בידי קק"ל, לבין עצי אלון תבור הצומחים כאן בר. מלווים אותם עוזרר קוצני, לבנה רפואי, אלה ארצישראלית ואשחר ארצישראלי. בין הסלעים בולטים במיוחד אזוב מצוי וזוטה לבנה ובחורף מתכסה המדרון בפריחה עונתית של כלניות ורקפות. השביל כולו זרוע במתקנים חקלאיים קדומים, חצובים בסלע.
השביל מגיע לאחר כ-200 מטרים לדרך עפר. צועדים בדרך ימינה, במורד המדרון, ולאחר כ-100 מטרים השביל שוב פונה ימינה במורד בתוככי היער. זהו יער מעורב של עצים נטועים עם עצי בר.
השביל מגיע לאלון גדול שברחבת החנייה של בית הקברות של קריית טבעון, משם הוא אוגף את בית הקברות ועולה בגרם מדרגות חזרה לכיוון חורשת השומרים.
מומלץ להמשיך היישר לפנים, קק"ל הקימה כאן חניון ובו מתקני שעשועים המתאימים גם לנכים. בקצה המזרחי של היער נמצא מצפור לזכרם של חיים שמעון ופעשא אלפרט. זוהי תצפית מקסימה, המשקיפה על קריית טבעון, הרי נצרת, גבעת המורה, הגלבוע ועמק יזרעאל. למרגלות המצפור נראים היטב בתי מושב שדה יעקב.
כמו כן, כדאי לצאת מהחורשה לרחוב השומרים. במפגש רחוב השומרים עם רחוב יזרעאל בתוך גן, נמצאת אנדרטה המציינת את המקום שבו נרצח השומר אלכסנדר זייד (1938-1886). זייד נרצח כאן כאשר היה בדרכו לאתר ההתיישבות הזמני של קיבוץ אלונים, הנמצא סמוך לכאן. בסמוך לאנדרטה לזכרו נמצא שלט נוסף המציין את המקום בו ארבו לו רוצחיו.
בצדו השני של רחוב השומרים נמצא פתח בית הקברות המיוחד, שבו קבורים חברי קבוצת השומרים, ביניהם גם אלכסנדר זייד. מצבות הקברים בנויות מאבנים בלתי מסותתות והמקום כולו משרה אווירה מיוחדת.
כתיבה: יעקב שקולניק ונפתלי שושני, מיזם בניין קהילה "טבע טבעון".
עריכת טקסטים: חוה בראון.
מפה: נפתלי שושני. עיצוב – איקון מס מדיה.
צילומים: יגאל אורן וארכיון צילומי קק"ל.
פורסם ב 2/07/2008
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550
שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 4 (הכרמל, גבעות אלונים, הר הכרמל, רמת מנשה)
חורשת השומרים מותאמת למוגבלי תנועה.