• בית אשל
• נגב
• פארק גולדה

הנגב התיכון

ו' 18.5

30-18

ש' 19.5

26-18

ב-1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התקבלה במוסדות היישוב העברי בארץ ההחלטה להקים שלוש נקודות מצפה על אדמות קק"ל בנגב, כהתרסה נגד מדיניות הספר הלבן וכדי לבחון היתכנות התיישבות חקלאית בנגב. ממזרח לבאר שבע הוקמו רביבים, גבולות ובית אשל. מרגע שעלו על הקרקע, שימשו שלוש הנקודות גם תחנות יציאה לאכלוסו של הנגב, זאת חרף הקשיים, החום העז ביום והקור המקפיא בלילות.

כיצד מגיעים?

לבית אשל – בתחום פארק נחל באר שבע, בגדה הדרומית של נחל באר שבע. נוסעים בכביש עוקף באר שבע (כביש מס' 40) ובצומת שרה פונים מערבה (כביש מס' 25). נוסעים כשני ק"מ ומגיעים לפנייה צפונה לבית אשל.
למצפה גבולות – נוסעים בכביש צומת מעון-צומת צאלים (כביש מס' 222) ופונים לקיבוץ גבולות. המצפה נמצא כ-1.5 ק"מ מדרום לקיבוץ.
למצפה רביבים – נוסעים בכביש צומת משאבים-צומת צאלים (כביש מס' 222). פונים לעבר קיבוץ רביבים וממשיכים עד לאתר בהתאם לשילוט.

המסלול

קרן קימת לישראל יזמה את הקמת משולש המצפים באזורים בעלי סוגי קרקע שונים, כך שהם ישמשו לא רק עוד נקודות אחיזה יהודיות בנגב, אלא גם תחנות ללימוד תנאי הקרקע, המים והאקלים ולבחינת סוגי הגידולים שהקרקע יכולה להצמיח בכל אזור. "מכיוון שתנאי החקלאות בנגב, טיב אקלימו ומהות מימיו, לא היו ידועים במידה מספקת כדי לתכנן תוכניות משקיות", רשם בזיכרונותיו יוסף וייץ, האיש שיזם את הקמת המצפים, "הציעה קק"ל להקים מצפות בנגב, שיושביהן יהיו לומדים את גורמי הטבע ומעמיקים חקר בקרקע ובאקלים, בצומח ובמים".
המצפה הראשון שעלה היה גבולות. כעבור חודשיים עלה על הקרקע מצפה בית אשל, וחודש לאחר מכן הוקם מצפה רביבים, כ-30 ק"מ מדרום לבאר שבע, ליד ביר עסלוג'.
קק"ל הכשירה את דרכי העפר שאפשרו גישה למצפים. בעבודות המחקר החקלאי עסקו, לצד המתיישבים, גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה. אנשי המצפים חיו באזור לצד הבדווים, למדו להכיר את מנהגיהם וקשרו עמם קשרים. מהרגע שעלו על הקרקע, שימשו שלוש הנקודות גם תחנות יציאה לאכלוסו של הנגב.
במסלול זה אנו נבקר במצפים מצפון לדרום. ראשית נבקר בבית אשל הסמוך לבאר שבע, לאחר מכן בגבולות שליד אופקים ונסיים במצפה רביבים שבסמוך לפארק גולדה.
בית אשל – מקור השם בסיפור המקראי על עץ האשל שנטע אברהם אבינו בבאר שבע: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם' (בראשית כא, כג). במגילה שהוטמנה באבן הפינה של הבית הראשון נכתב: "נגב, פתח זרועות ערבותיך, מרחיבך הגדולים – לצמאי אדמה, כי היום עולים אנו אלייך, לכרות ברית חיים ויצירה עמך".
האדמה היא אדמת לס טיפוסית לנגב. הנקודה הוקמה בידי גרעין "היוגב", שכלל שלוש חבורות של עליית הנוער מגרמניה ואוסטריה. אליהן הצטרפה קבוצה של ילידי הארץ ועולי רומניה. גרעין המתיישבים, שמנה 40 חברים, השתייך לתנועת המושבים ומטרתו הייתה הקמת מושב עובדים. הם הקימו מבנים במבנה בן חמישה חדרים שכינוהו "הטירה". הם פיתחו פלחה, גן ירק, רפת ולול, נטעו שדרה מוריקה ושתלו דשא. בשלב מסוים צירפו את בני משפחותיהם והפכו ליישוב הראשון בנגב בו גדלו ילדים קטנים.
עם פלישת צבא מצרים, במאי 1948, היה היישוב נתון במצור ונהרס בהפגזות. לאחר קרבות ממושכים הוא חרב, אך לא נכנע. בתום המלחמה עברו אנשיו לעמק יזרעאל והניחו את היסוד למושב היוגב. כל שנותר במקום הוא תעלות הגנה חפורות בצל חורשת עצי אשל.
היום, כשפאתי באר שבע נושקים למקום, קשה אולי להבין עד כמה היה היישוב הזה מבודד בשעתו. שרידי המצפה – הטירה, עמדות, תעלות הקשר והלחימה ועצי האשל נותרו במקום כעדות למפעל החלוצי ולגבורת הלוחמים. קק"ל שיקמה את המצפה והוא עתיד להיות חלק בלתי נפרד מפארק באר שבע ואחד השערים הראשיים לפארק.
נשוב אל המכונית וניסע מערבה בכביש 222 אל מצפה גבולות (מאי 1943). המקום הוקם על ידי חברי השומר הצעיר. הוא הוחזק תחילה בידי פלוגות מתחלפות של "קיבוץ ג'". ב-1946 התיישבו בו אנשי גרעין אלמגור, שהיו חברי השומר הצעיר. במלחמת העצמאות ישבה במקום מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת פלמ"ח הנגב, ועם תום המלחמה עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי ושמו הוסב לגבולות, בגלל קרבתו לגבול מצרים. קק"ל והמועצה לשימור אתרי מורשת שיקמו את האתר ושחזרו מבני הבוץ, מגדל התצפית ובור המים. ניתן לקבל הסבר ולהתנסות בפעילות חינוכית-ערכית, הכוללת בין שאר סדנה להכנת לבני בוץ.
בימי חול יש לתאם את הביקור מראש. שעות הביקור בשבת הן 16:00-10:00. באתר מוצגת תערוכה ניידת של כלים חקלאיים ישנים ובהם כלים לעיבוד קרקע שנגררו על ידי בהמות עבודה. כן מוצגים מבני בוץ ייחודיים, מאגר המים הראשון בנגב ועוד.
נשוב אל המכונית, נחזור לכביש 222 וניסע דרומה אל מצפה רביבים שבקיבוץ רביבים. המצפה נוסד באוגוסט 1943, גם הוא על אדמת קק"ל. אנשי הקיבוץ גרו תחילה במערה, שאחר כך שימשה כבית מלאכה, מחסן לכלים, אכסניה לפלוגות נוער שבאו לבקר במקום וכמרפאה. סביב נקודת המצפה מצויים מישורים המשתרעים לאורך כשמונה ק"מ, הנושקים לחולות הנודדים של חלוצה. האדמה היא בעיקרה אדמת חול. הגרעין המתיישב כלל קבוצה של חניכי תנועת הנוער העובד מירושלים, שהתאחדו עם גרעין עולי גרמניה והקימו קבוצה מסונפת לקיבוץ המאוחד בשם "רביבים".
הביקור כולל סיור במבנה המבוצר וצפייה בחזיון אור קולי, המשחזר את ימיה הראשונים של הנקודה.
במצפה מוצגים גם שרידי מטוס האוסטר (פרימוס) מתקופת מלחמת העצמאות ומטוס דקוטה ישן שהביא את האספקה למתיישבים הנצורים. חוויה מיוחדת במינה היא הביקור במערת הראשונים, שבה משוחזר בונקר הלוחמים מימי מלחמת העצמאות.
ניתן לצעוד במסלול קצר אל מערכת אגירת מים של המתיישבים הראשונים. כדאי לבקר גם בקיבוץ רביבים ובמרכז גולדה מאיר לתרבות ובו אולם תצוגה לזכרה ותערוכה של הקריקטוריסט זאב.

כתיבה: חוה בראון
ייעוץ מקצועי: אמיר גנור – רשות העתיקות
צילומים: קק"ל מרחב דרום – מחלקת תכנון וארכיון הצילומים של קק"ל

פורסם ב-18.06.2008

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל