היא הייתה בתו היפה של אגריפס הראשון (מבית הורדוס) שהומלך על ישראל – קראו לה ברניקי. היא חיה במאה הראשונה לספירת הנוצרים. טיטוס המצביא הרומאי, שלימים נעשה קיסר רומא, לא עמד בפני קסמה ויופיה, התאהב בה ולקח אותה לרומא. כאשר נבחר להיות קיסר רומי, נאלץ להחזירה ליהודה, משום שהעם הרומאי לא רצה לראות בממלכתו מלכה יהודיה. טיטוס בחר בתהילת השלטון על פני האהבה. ברניקי שבה לארץ וסיימה את חייה באזור הבניאס.

סיפור האהבה הזה כלל לא התרחש בהר, אולם תושבי המקום נתנו לו את הכינוי "ארמון בת המלכה" (קסר בנת-אל-מלכ בשפה הערבית), שמאוחר יותר קיבל את הכינוי – "הר ברניקי" או ברוניקה.

אנו נבקר בהר שממנו נשקף נוף מרהיב של הכנרת ובו גם שוכנים שרידי כנסייה קדומה וחומה ביזנטית שהקיפה את טבריה.

כיצד מגיעים?

הר ברניקי - דרך עפר עולה למצפור הר ברניקי מהקצה הדרומי-מערבי של שיכון א' בטבריה. הדרך עולה דרך מחצבה נטושה עד לראש ההר.

דרך הנוף של יער שוויץ - מסתעפת מכביש הגישה לאכסניית פורייה. הכביש יורד בתלילות מפורייה הישנה לכנרת (כביש 7677). מגיעים אליו מהכביש הפונה צפונה מצומת אלומות לפורייה (כביש 768), או מכיוון הכנרת, ליד חוף ברניקי. בסמוך לאכסניית פורייה פונים לפי השלט המכוון ליער שוויץ. אפשר להגיע ליער שוויץ גם מכיוון טבריה, בכביש שנפרץ כחלק מדרך הנוף מבית הספר "הר נוף" (הכניסה מכביש צומת פוריה לטבריה ליד תחנת כיבוי אש).

המסלול:

בפינות חבויות ביערות ובאתרי קק"ל ברחבי הארץ, מבצבצים לצד שורשי העצים, גם שורשים אחרים, היסטוריים, המספרים את סיפורה של ארץ ישראל מאז ימי קדם. בשנים האחרונות פיתחה ושדרגה קק"ל בסיוע רשות העתיקות עשרות אתרים ארכיאולוגיים והכשירה אותם לביקורי הקהל הרחב. אחד המקומות הוא הר ברניקי שמעל הכנרת. כאמור, ברניקי, הייתה יהודיה מבית הורדוס ומאהבתו של הקיסר של טיטוס לעתיד, ותודות לכך הפכה לאחת הנשים המשפיעות ביותר ברומא העתיקה.

המיקום הנהדר של הר ברניקי חולש על האתרים שבהם עבר ישו באזור הכנרת: כפר נחום, בית ציידה, כורזים, שפך הירדן, כורסי ועוד.

במאה ה-6 לספירת הנוצרים החליט הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס, מהבנאים הגדולים בהיסטוריה, לעשות מעשה גם בטבריה. הוא ציווה להקיף את העיר בחומה. החומה האדירה שבנה לא רק הקיפה את בתי המגורים של טבריה, אלא גם טיפסה במדרון ההר התלול וכללה בתחומיה גם את הפסגה של הר ברניקי, המתנוססת ברום של כ-190 מטרים מעל הכנרת. החומה הזו שאורכה היה כמעט שלושה מטרים, גוננה על העיר במשך מאות שנים, עד הגעת הצלבנים.

מדוע השקיעו בוני חומת טבריה הביזנטית מאמצים כה אדירים בבניית חומה שכזו? ברור שלתוספת זו הייתה משמעות הגנתית מיוחדת על העיר. הסיבה לכך היא כנראה המנזר והכנסייה המיוחדים שניצבו בפסגה המזרחית שבראש ההר. מהכנסייה ניתן היה להשקיף על "ארצו של ישו" – האזור שבו פעל ישו הנוצרי, הטיף את תורתו וביצע ניסים רבים המתוארים בברית החדשה. המבנים שבנה יוסטיניאנוס חרבו ברעש אדמה שהתחולל במקום בשנת 749 לספירה. נותרו מהם רק בור מים ממערב למבנה ויסודות של קיר מתחת למבנה מאוחר יותר.

הכנסייה זכתה לשם "כנסיית העוגן", משום שמתחת למזבח הכנסייה התגלתה אבן בזלת בדמות עוגן, שמשקלה כחצי טון. נראה כי האבן נחשבה בתקופה הביזנטית לחפץ מקודש, שנקשר בפעילותו של ישו בכנרת.

מבנה הכנסייה שנראה כיום במקום, נבנה במחצית השנייה של המאה השמינית, תחת שלטון האיסלם. זו הייתה כנסייה גדולה, שאורכה עמד על 28 מטרים. הכנסייה נבנתה במתכונת של בסיליקה, כלומר, בעלת אולם תווך ושתי סיטראות משני צדדיו. התקרה נתמכה בשני טורים של עמודים, שבעה זוגות עמודים בכל טור, ששרדו באתר יחד עם הכותרות שלהם.

רצפת הכנסייה הייתה עשויה טיח לבן, שבו שולבו קטעי פסיפס. גם החצר, ממערב לפתח, הייתה מעוטרת ברצפת פסיפס בצבעים שחור ולבן. במרכז החצר נחצב בור מים ריבועי, שאסף מים מגגות המבנה.

הכנסייה פעלה עד סוף התקופה הצלבנית (המאה ה- 13), או בראשית המאה ה- 14.

מכאן מומלץ לבקר ביער שוויץ, שמצפורי הנוף הרבים שבו צופים אל הכנרת. היער, שנקרא כך על שום תרומת ידידי קק"ל בשוויץ, משתרע על פני כ-5 ק"מ, בין טבריה עילית בצפון לאכסניית "פורייה" בדרום.

מומלץ להגיע גם לעין פורייה הנמצא במתלול המזרחי של הר פורייה, כקילומטר ממזרח לפורייה עילית.

כתיבה: יעקב שקולניק.
עריכת טקסט: חוה בראון.
צילומים: יעקב שקולניק ומיכאל חורי

פורסם ב- 23/04/2008

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל