• הרי ירושלים
• יער קהילתי
• שביל הליכה

שפלת יהודה

ו' 18.5

36-18

ש' 19.5

33-21

פיסת יער קטנה הנמצאת ממש מאחורי הבית ונושקת לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב שבצפון ירושלים, מזמינה אותנו ביום של שמש חורפית לצאת ולטייל ביער קהילתי-עירוני. היער שרד לאחר שהתושבים, קק"ל וגופים ירוקים נוספים פעלו להצלתו מתכניות בנייה בשטחו. בסופו של דבר, בשנת 2006 קיבל היער מעמד חוקי כשטח נוף פתוח המיועד לנופש וטיילות. שפע פרחי בר ושרידי אתרים ארכיאולוגיים מחכים לנו בין שביליו בואו נשמור עליו מכל משמר!

כיצד מגיעים?

שער כניסה מזרחי – בקצה המזרחי של רחוב יעקב יהושע מתחילה דרך כבושה הצמודה לבתים של שכונת בנה ביתך, בחלק המזרחי של פסגת זאב מרכז. בדרך זו ניתן לנסוע כ-1 ק"מ מערבה עד למפגש השבילים המרכזי ביער.
שער כניסה מערבי – למעוניינים להגיע ממערב יש להגיע לשמורת פרחי הבר הנמצאת בחלק המערבי של רחוב מזל טלה בנווה יעקב. יש צורך להשאיר את הרכב בצד הכביש ומכאן להתחיל את קטע ההליכה ביער. יש לרדת לכיוון דרום-מזרח במערכת מדרגות נוחות המובילות לאנדרטת הצנחנים.
שער כניסה דרומי - בסמוך למפגש הרחובות משה דיין עם נתיב המזלות קיימת אפשרות נוספת, לרדת אל היער בסמוך לגדר של הישיבה התיכונית שבמקום.

המסלול:

יער קהילתי פסגת זאב-נווה יעקב (ידוע בשמו גם כיער מיר) ניטע על ידי קרן קימת לישראל בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, והוא משתרע על פני כ- 1,000 דונם. הוא ניטע טרם בנייתן של השכונות פסגת זאב ונווה יעקב. בניית שכונת פסגת זאב החלה בשנת 1982 ואוכלסה החל משנת 1985. שכונת נווה יעקב הוקמה בשנת 1970, לאחר מלחמת ששת הימים, במסגרת בניית שכונות הטבעת, סובב ירושלים. היער, שלנטיעתו יש חשיבות משמעותית בעצירת התפשטות חולות מדבר יהודה, ניטע על ידי תלמידי בתי הספר מירושלים.

יער פסגת זאב-נווה יעקב המשתרע על פני כ-1,000 דונם, עובר בערוץ נחל אל ח'אפי, המהווה את אחד מיובליו העליונים של נחל פרת. היער קרוי גם יער מיר (פירוש המלה מיר בשפה הרוסית "שלום"), זאת על שם קהילת יהודי מיר ממחוז גרודנו בבלרוסיה (רוסיה הלבנה), שנספו בשואה. נטיעת היער נתאפשרה בתרומת הגב' רוזה צביק, יוצאת קהילת מיר ששרדה את השואה. במרכז היער ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה ואנדרטה נוספת לזכרם של חנה סנש וחבריה הצנחנים שלא שבו משליחותם במלחמת העולם השנייה .

חובבי טבע ישמחו בוודאי למצוא ביער עולם מגוון ועשיר של צומח וחי. ביער מגוון עשיר של עצים: אורנים, (ירושלים והגלעין), ברושים, איקליפטוסים (7 מינים), אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית וחרוב. בסתיו, בחורף ובאביב פורחים כאן שפע של צמחי בר: סתווניות, בן חצב סתווני, עיריות, כלניות, רקפות, צבעונים ועוד. היער רוחש גם פעילות של בעלי חיים. ניתן לפגוש, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ולעת שקיעה, בצבאים, דורבנים, קיפודים, שועלים ושפני סלע האופייניים לאוכלוסיית ספר המדבר. זהו המקום היחידי באזור ירושלים שבו ניתן לצפות בשפני סלע. לאלה שמביטים גם ברקיע מעל – ניתן להבחין במעופם של בעלי כנף רבים : עורבים, נחליאלים, בולבול, נקר, חוגלות וציפורי שיר.

חובבי גיאולוגיה ימצאו ריכוז של מאובנים בחלקו המזרחי של היער, המעידים על פעילות ימית שהתרחשה כאן בעידנים גיאולוגיים קדומים.

חובבי ארכיאולוגיה ימצאו בשטח שפע של שרידים ארכיאולוגיים. ביער נחשפו שמונה גתות לדריכת ענבים ליין, דבר שמעיד כי באזור זה היו שפע של כרמים, כמו גם ארבעה כבשני סיד שבהם שרפו אבני גיר לסיד. במקום נמצאו גם שרידי דרכים קדומות שחיברו את אזור קו פרשת המים עם אזור המדבר. בסמוך לאותה דרך נמצאו שני בורות מים שייתכן ושימשו את העוברים והשבים כחלק משירותי הדרכים שהיו מקובלים בתקופות הקדומות, שרידי מחצבה קדומה שבה נמצאת כיום האנדרטה לזכר הצנחנים וגם מערכות קבורה. שתי מערות הקבורה שנתגלו בתחום היער נמצאו ריקות. רשות העתיקות ביצעה באתר חפירות בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת כחלק מסקר ארכיאולוגי מקיף של אזור ירושלים. החפירה נוהלה ע"י פרופ' עמוס קלונר וצוותו, ש' גיבסון וג' מזור.

אתר הצנחנים – סמוך לערוץ הנחל באתר שבו הייתה בעבר מחצבת אבן, נבנתה אנדרטה לזכר 37 לוחמי הצנחנים שגויסו במלחמת העולם השנייה (1942) מתוך יחידות הפלמ"ח לצורך לחימה בגרמניה הנאצית באירופה. בשנת 1944 הם הוצנחו באירופה לשם הצלת יהודים. שבעה מהם נהרגו במשימתם: אנציו סירנו, חנה סנש, חביבה רייך, רפאל רייס, פאול גולדשטיין, צבי בן יעקב ואבא ברדיצ'ב. שבעת הצנחנים קבורים בהר הרצל. כאן ביער הקימה קרן קימת לישראל אנדרטה לזכרם.

מסלולי טיול מוצעים להליכה ברגל:

מסלול קצר (מסומן באדום) – מסלול שמתחיל בשמורת פרחי הבר הירושלמית (ראו בהמשך). השמורה נמצאת בקצה רח' מזל טלה בנווה יעקב ובצמוד ליער הקהילתי. היא נחנכה בשנת 2005 ויש בה מינים רבים של צמחים האופייניים לאזור, וכן חיות בר כגון שפני סלע, קיפודים, חוגלות ופרפרים. הרעיון הוא פרי יוזמה משותפת של תושבי השכונה והחברה להגנת הטבע להצלת צמחי בר, וביניהם צמחים מוגנים שגדלו בגבעה הצרפתית, לפני שבנייה מסיבית הרסה את בית גידולם הטבעי. משאיות העבירו את שכבת הקרקע העליונה המכילה זרעים, פקעות ובצלים, מאתר הבנייה לכאן. הפעילות החינוכית והקהילתית במקום מרוכזת על ידי קבוצה של מתנדבים שעיקרם דוברי רוסית. מכאן אפשר לרדת במערכת מדרגות ושביל נוח. הירידה נעשית בינות לעצי אורן צעירים. במידה ויתמזל מזלנו נוכל להבחין בין גושי הסלעים בשפני סלע. השביל מוביל לעבר אנדרטת הצנחנים שבה נמצא חניון מסודר עם שולחנות (ללא מים). את הדרך חזרה ניתן לעשות באותו מסלול או לעלות דרומה לעבר רחוב משה דיין, עליה של כ-500 מטר במעלה הנחל בתוך יער מוצל.

מסלול בינוני (מסומן בשחור) – כניסה דרך שער הכניסה המזרחי, הליכה על דרך הרכב עד למפגש עם 'שביל שפן הסלע' שמסומן בשחור. בירידה נבחין בעצי יער צעירים שניטעו ב – 2004 בשיתוף הקהילה ובהם עצי אלה ארץ ישראלית, חרוב מצוי, אורן הגלעין וברוש מצוי. כשנגיע שוב לדרך עפר רחבה בערוץ הנחל, המסומנת בירוק וקרויה "דרך היער", נפנה בה מערבה (שמאלה) ונצעד לעבר חניון קק"ל באנדרטת הצנחנים. בעונת הפריחה נבחין בצדי הדרך בצבעים מגוונים של סביונים, רקפות ועיריות. לאחר כעשרים דקות נגיע למפגש שבילים נפנה ימינה לעבר חניון הצנחנים. משם ישנה עליה בשביל מסודר המסומן באדום המוביל לשמורת פרחי הבר.

מסלול ארוך (מסומן בירוק) – המסלול הקרוי "דרך היער" מגיע לחלקו המזרחי של היער במקביל לערוץ הנחל (ואדי אל חפי). במהלך ההליכה ניתן להתרשם ממגוון עצי היער, מהחורשה שמדרום לדרך שבה צומחים עצי אלה אטלנטית, ומהצבאים המשוטטים להנאתם בחלק זה של היער. נבחין בהשתנות הנוף ההולך ונפתח עם ההתקדמות מזרחה. אורך המסלול כקילומטר עד לנקודה המזרחית ביותר. משם נפנה בדרך המתפצלת לצפון – מערב (שמאלה), נמשיך כ-300 מ' בהתאם לסימון הירוק, עד למפגש עם דרך אספלט. כאן נפנה דרומה בדרך העפר היורדת חזרה לעבר הערוץ המרכזי ונמשיך מערבה "בדרך היער" עד לנקודת ההתחלה באזור אנדרטת הצנחנים. לבעלי המוטיבציה שביננו ניתן לחפש בדרך חזרה משטח של סלע ובו שרידי פעילות של בעלי חיים שהתרחשה באזור בעבר הרחוק, בדמות מאובנים הפזורים על גבי הסלעים.

כתיבה: ד"ר יוסי שפנייר – תושב פסגת זאב
עריכה: חוה בראון
צילומים: ד"ר יוסי שפנייר ומשה שלר

פורסם ב 30/1/2008

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל