• הרי ירושלים
• ואדי בני עקיבא
• מיטיבי לכת
• מעלה אדומים

הרי ירושלים

ו' 18.5

32-17

ש' 19.5

28-17

כבשים ועיזים רועות במעלה ההר, צבי המדבר מדלג על הגבעות המעוגלות, אדמה חולית וטרשית ואוהלי בדואים ביניהם – כך נצפה השטח הפתוח הסובב את היישוב כפר אדומים ומעלה אדומים בצפון מדבר יהודה.

עם בואו של החורף אנו מזמינים אתכם לחזות בעוצמת אתני הטבע בשעה שהם קולחים וזורמים להם בשצף קצף ופולשים אל המדבר. אנו נבקר בכפר אדומים ובעיר מעלה אדומים שבצפון מדבר יהודה. נביט ממרום ההר כיצד המדבר מתמלא מים וצובע את האזור ירוק. חלק מהמים ניקוים וניכרים היטב בקרקע ובחלקם נותרים על פני השטח, רובם זורמים לעבר ים המלח. אנו נחזה בפעולות שימור קרקע ונטיעות מיוחדות שקק"ל מבצעת במקום, זאת כדי להשתמש באותם מים יקרים לטובת נטיעת העצים ומניעת נזקים לסביבה.

כיצד מגיעים?

אל דרך נוף אגן צבאי כפר אדומים: לבאים מירושלים – נוסעים בכביש מס' 1 מהר הצופים מזרחה לכיוון מעלה אדומים. במחלף אדומים ממשיכים לנסוע בכביש מס' 1 עד לאזור התעשייה של כפר אדומים. פונים בצומת שמאלה (צפונה) לתחנת הדלק "סונול", מבצעים פניית פרסה וחוזרים בחזרה אל כביש מס' 1, לכיוון מעלה אדומים. לאחר כ-400 מטר פונים ימינה (צפונה) לשביל עפר המטפס לכיוון אזור התעשייה של כפר אדומים. השביל נמצא בסמוך למקבץ עצים (יש להגיע מכיוון זה בגלל איסור חציית קו הפרדה לבן בכביש מס' 1). רכבי שטח יכולים להיכנס משביל העפר מול תחנת הדלק. דרך נוספת להיכנס אל דרך הנוף היא לנסוע צפונה מתחנת הדלק "סונול" בכביש המוביל אל כפר אדומים ולבצע פניית פרסה בסמוך ליישוב (אסור לחצות את קו ההפרדה הלבן המסומן על הכביש). לאחר מכן לחזור אל שביל עפר המתחיל לפני הכניסה לאזור התעשייה.

אל העיר מעלה אדומים: לבאים מירושלים – נוסעים בכביש מס' 1 מהר הצופים מזרחה לכיוון מעלה אדומים. במחלף אדומים פונים לכביש 417 לכיוון אבו דיס, ובהתאם לשילוט נכנסים אל העיר. כדי להגיע לנחל עקיבא ואל חניוני הנופש ובוסתני קק"ל נוסעים בעיר כ-2 ק"מ. בכיכר השלישית פונים שמאלה לרח' מדבר יהודה, וממשיכים ישר ועוברים עוד ארבע כיכרות. פונים שמאלה לרחוב מבוא הגבים, ונוסעים לכיוון המרכז הרוחני "בני עקיבא" (מרכז יצחקי). מאחורי המבנה יש מרכז הנצחה ודרך עפר המובילה לוואדי – אל חניוני הנופש והבוסתנים.

המסלול:

נצא לבקר בדרך נוף אגן צבאי כפר אדומים העוברת על קו פרשת המים של הרכס הסמוך לאזור התעשייה של כפר אדומים. נפגוש ביחידות נוף ומסלע ייחודי המאפיין את מדבר יהודה.

במקום נחשפות שתי חבורות גיאולוגיות עיקריות: הקדומה שבהן מכונה חבורת יהודה, והצעירה שבהן – חבורת הר הצופים. שתי יחידות גיאולוגיות אלו נבדלות זו מזו במרכיבי הסלעים, בביטוי המורפולוגי בשטח, בגווני הצבע של הסלעים ועוד.

בנוף מדבר יהודה, בגבעות המעוגלות של אזור מעלה אדומים, שולטות שתי תצורות מסלע ייחודיות: "תצורת חתרורים ותצורת מישאש" - תצורת החתרורים מכילה מגוון רחב מאוד של גווני צבע, וזאת בשל החומרים ותנאי ההיווצרות המיוחדים של הסלע "השמנוני" (ביטומן) הקיים בה. למסלע זה יש פוטנציאל להפקת שמנים לאנרגיה שעשויים להחליף את הדלק שמחירו בעולם רק הולך ומאמיר. תצורה נוספת של מסלע היא "המישאש"- המכילה שכבות של צור וקירטון ובה גם צורה גלית המכונה "הצור המשתולל". תצורות אלה מתגלות לעיני כל. כאשר מבצעים עבודות פיתוח ופריצת דרכים ולצורך כך חוצבים בהר נחשפות תצורות אלו ועוד במיטבן.

כדאי לשים לב לפסים דמויי ה"איקס" המעטרים את הגבעות העגולות אלה הם "מרעולים" (מלשון מרעה + משעול). שבילים אלה נוצרים מרעיית הצאן (עיזים וכבשים). בכדי למנוע הידרדרות בשעת טיפוס או ירידה מההר העז או הכבשה יורדת ועולה באלכסון, דבר המותיר שבילים (משעולים) בצורת איקסים על הגבעות.

נמשיך בנסיעה איטית ונרד מהרכב לצפייה באגן הניקוז שנפרש מתחתינו. שטח האגן כ- 300 דונם. קק"ל נטעה בו עצים כחלק מפעולות שימור קרקע והגנה על ערוצי הנחלים בפני התחתרות וסחיפת קרקע. שיטת הנטיעות מכונה "קציר נגר". במורדות ההרים ניטעים בעיקר עצי שיטים למיניהם ואיקליפטוסים בשיטה של בניית שיחים, תלמים ולימאנים "הקוצרים את מי הנגר ואוגמים את המים לתועלת השתיל". נטיעת העצים השיבה למקום את בעלי החיים, שועלים, דרבנים ובעיקר את עדר הצבאים (צבי המדבר). בעונת נדידת הציפורים פוקדות את המקום חסידות רבות. בחודשי הסתיו מתמלא המקום בפריחת החצב ובחודשי החורף, ינואר-פברואר, מתמלא המקום במרבדים אדומים של כלניות ופרגים ומרבד סגול של בן שלח קיפח.

נסיים את מסלול הטיול ונשוב לכביש מס' 1 וניסע לכיוון העיר מעלה אדומים. אתר נוסף שנמצא על אם הדרך שנתעכב בו, נמצא מעט לפני המחלף המרכזי העולה אל העיר. לצד הדרך, על ואדיון צפון-מערבי לוואדי אום ריחן, ישנו מפרץ קטן שניתן להחנות בו את הרכב (בסמוך למקבץ עצים של ערוץ נחל). במקום מכלול של כבשני סיד. כבשן סיד הינו בור חפור באדמה המדופן באבנים, שבו שרפו אבני גיר כדי להופכן לסיד ולתעשיית המלט. בקומפלקס הזה יש ריכוז גדול של בורות מים, מערות מגורים ואחסון, המשמשים את הבדואים עד היום להשקיית העדרים שלהם. עצי זית בוגרים ניטעו בתחתית הערוץ כדי לפתח פינה ירוקה בנוף המדברי ולעצור מי נגר עיליים טרם הריסתם את המדרונות והדרכים באזור. כמו כן נבנו מדרגים לאורך הערוץ כדי למתן את מי השיטפונות בגלישתם בערוץ. כבשני הסיד היו בשימוש עד לפני כ-30 שנה.

מכאן נשוב אל הרכב וניסע אל העיר מעלה אדומים השוכנת בלב נוף בראשית קסום. מקור השם הוא בספר יהושע, פרק ט"ו פסוק 18. כוונת השם היא לגוון האדמדם של נוף הסלעים בדרך העולה מאזור גבול שבט יהודה לשבט בנימין.

בעקבות התפתחותה המואצת של העיר, נרתמה קק"ל לסייע בפיתוח "חגורה ירוקה" מסביב לעיר ובכך לתת מענה לצרכי הנופש והתיירות של תושביה. עיקר פעילות קק"ל במקום מתבטאת בשמירת הקרקע תוך ניצול מי הנגר העירוני (מי הניקוז) להשקיית הצמחייה, להקמת פינות חמד וכדומה. מיעוט המשקעים, שאינו עולה על 320 מ"מ גשם בממוצע הרב שנתי, וקרקע סלעית רדודה מאוד שאינה חדירה למים, גורמת לתופעת ערוץ וסחף קרקע במדרונות ההרים עליהם יושבת העיר. הדבר גורם למפגע בטיחותי, אסתטי ומיעוט בצומח.

בוואדיות מסביב לעיר נטעה קק"ל בשנות התשעים עצי בוסתן ועצים רחבי עלים כמו: זיתים, רימונים, תאנים, שיזפים, אלות, קזוארינות, חרובים, דקלים, שקדים אשלים ושיטות, זאת כדי ליצור פינות ירוקות וחניוני פיקניק מצלים בנוף המדבר.

בעונת נדידת הציפורים מגיעות למקום חסידות רבות. ריבוי העצים וניקוז המים השיב לכאן גם את חיות המדבר, בעיקר את צבי המדבר, דרבנים, שועלים ועוד.

אנו נרד אל הוואדי – המכונה גם ואדי בני עקיבא. זמן נפלא לעשות פיקניק בשקט, בשלוות המדבר. מדי פעם נביט בצמרות העצים ונאזין לשירת הציפורים. בין עצי הבוסתן עשויים להגיח צבאים. לאחר רדת גשמים והופעת שיטפונות, המקום מתמלא בשפע מים הנאגרים בבריכות איגום הגולשים לכדי מפלונים זעירים – גן עדן של ממש!

למעונינים להמשיך (מומלץ ברכבי שטח) אפשר להמשיך לנסוע בוואדי. ליד מחסום הברזל ושלט ההסברה החום, יש לפנות ימינה ולהמשיך בנסיעה בערוץ הוואדי. שם ניתן לפגוש בתופעה גיאולוגית נוספת המכונה- "הבולבוסים" (תפוחי האדמה). אלה הם סלעים הדומים לתפוחי אדמה, הבנויים מצור חלק ונראים כאילו היו חלוקי נחל ענקיים. סלעים אלה עוצבו למעשה במעמקי הים, ולא על ידי המים הזורמים לעיתים קרובות במקום.

בימים אלה הולכת וקורמת עור וגידים תכנית להקמת "פארק קק"ל". הפארק הינו פרויקט משותף לקק"ל ולעיריית מעלה אדומים. הוא עתיד להשתרע בסמוך למחלף אדומים בכניסה המחודשת של העיר – הכניסה המרכזית בין המחלף על כביש מס' 1 לבין השכונות המערביות של העיר. הפארק עתיד להיבנות בשלבים. בשלב הראשון, בתרומת ידידת קק"ל – ממשלת צרפת, ייבנה אגם שיט על שטח של 800 מטר ויכיל אי, שני מזחים, שבילי הליכה ועוד.

לרוכבי אופניים: קטע אחד (מתוך כ-40 ק"מ מתוכננים) בעיר מומלץ לרוכבי אופניים והוא באורך של 6.4 ק"מ. הנתיב מתחיל מפארק השעשועים "פארק המשפחה ופינת החי" (נמצאת בסמוך לתחנת האוטובוס המרכזית של העיר) לכיוון דרום-מערב. נתיב הרכיבה מקיף מספר שכונות של העיר ובו שפע של תצפיות נוף אל המדבר ואל הוואדיות שלמרגלות העיר. מפארק המשפחה יש לרכוב כ-400 מטר, לחצות מנהרה, ובנקודת הפיצול שלאחריה מומלץ לפנות מערבה (ימינה) ולרכוב לכיוון דרום-מערב העיר. הנתיב מחזיר אותנו לכניסה הראשית של העיר.

כתיבה: חוה בראון
מידע באדיבותו של: חיים סהר – מתכנן שימור קרקע במרחב מרכז
צילומים: חיים סהר וארכיון הצילומים של קק"ל

פורסם ב- 19.12.2007

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל