• יער בלפור
• מגדל העמק
• עמק יזרעאל

עמק יזרעאל

ו' 18.5

30-14

ש' 19.5

26-14

"כשמצב הרוח ירוד, כשהיום מתקדר, כשהעבודה משעממת, כשנדמה שכמעט אין ערך לתקווה–קח אופניים וצא לסיבוב מבלי לחשוב דבר מלבד הרכיבה". כך כתב ארתור קונן דויל, סופר בריטי הידוע בעיקר בשל סיפוריו על הבלש הבדיוני שרלוק הולמס.

המסלול המעגלי באורך של 15 ק"מ ובדרגת קושי קלה עד בינונית הוכשר לרוכבי אופניים ע"י קרן קימת לישראל בשיתוף עיריית מגדל העמק, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות. הוא עובר בין נופים ירוקים של יערות ושטחים פתוחים. יש בו עליות מאתגרות וירידות המשחררות קריאת התלהבות. הוא מתחיל מהפארק ע"ש יצחק רבין, עובר דרך יער בלפור המשמש "ריאה ירוקה" לתושבי העיר, חוצה את שכונת נחל צבי וחוזר לפארק ע"ש רבין ממנו יצאנו.

כיצד מגיעים?

אל הפארק ע"ש יצחק רבין במגדל העמק מגיעים מכביש 75 (חיפה-נצרת). לאחר צומת נהלל יש לפנות לכביש 7555, אל מגדל העמק. בכיכר הראשונה שמאלה, בכיכר השנייה ימינה ובכיכר השלישית שמאלה עד לפארק. שם יש להחנות את הרכב.

המסלול:

שביל האופניים המעגלי עוטף את העיר מגדל העמק על שלוחה של הרי נצרת בגבול עמק יזרעאל. העיר הוקמה בשנת 1952 כמושבת עולים ובשנת 1988 הוכרזה כעיר בישראל. מקור שמה מהשפה הערבית "המבצר הקטן" (אל מוג'דיל). להיווסדה לא התלוותה הקמת תשתית כלכלית ובשנים הראשונות סבלה מאבטלה חריפה, ששיאה ארע בשנת 1959 בהפגנות מובטלים והצתת מבנים של ההסתדרות. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הוחלט להפוך את העיירה למרכז של תעשייה עתירת כוח אדם. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות.

את מסלול הרכיבה נתחיל כאמור מהפארק העירוני ע"ש יצחק רבין. הפארק ששטחו 35 דונם הוקם ע"י קק"ל בשנת 2006 ביחד עם עיריית מגדל העמק ומשרד השיכון לרווחת תושבי העיר. הפארק הינו חלק ממערך שטחים פתוחים ויערות הסמוכים לאזורי המגורים שנוקו מזבל, הוכשרו וטופחו למען פעילות הפנאי של תושבי המקום. הפארק שוכן ביער שניטע ע"י קק"ל ובו עצי חורש ארצישראלי ושיחי תבלין וריח. הפארק מאפשר מגוון פעילויות ספורט ופיקניק. אנו כאמור נחנה כאן את הרכב ונצא לרכוב.
בכניסה למסלול הרכיבה על אופניים יש שלט עץ ועליו מוטבעת מפת המסלול. כדאי לשים לב לשפע הקוצים היבשים של שלהי הקיץ.

אנו נחלוף על פני בית העלמין של העיר (רוב המסלול כאן בירידה!) ובהמשך הדרך נחלוף לצד יובל קטן וצר שנקרא נחל צבי (הנחל המלוח – וואדי אל חלבי) הזורם אל הקישון. ראשיתו של הנחל בצפון-מערב העיר והוא נקרא ע"ש צבי הרשל פינסקי ז"ל, מבני תנועת "החלוץ" וממייסדי קיבוץ גבת, שטבע בנחל הקישון. משם יורד הנחל בערוץ רדוד לכיוון דרום-מערב, עובר בין הקיבוצים גבת ורמת דוד ונשפך אל הקישון כ-2 ק"מ ממערב למושב כפר ברוך. נחלוף על פני חורשת עצים נטועה, שכונת מגדל אור, שהייתה בעבר משכן המזבלה והחצר האחורית של העיר ושוקמה אף היא. נגלוש במדרון ההר ונחלוף על פני אזור התעשייה שבסמוך לשכונת אשכול עד שנגיע ליער בלפור. בעונת החורף האזור שופע בצמחי חורף: כלניות, רקפות ועוד.

יער בלפור ניטע בשנת 1928 ע"י חברי קיבוץ גניגר השוכן דרומית-מערבית לעיר נצרת. היער ששטחו 4,300 דונם ניטע לכבודו של הלורד בלפור, מי שהיה שר החוץ הבריטי בשנת 1917, מחבר "הצהרת בלפור". חברי הקיבוץ ראו כי אדמת הטרשים בהר לא תצלח ורק יער הוא שעשוי לשרוד. בתחילה ניטעו 200 דונם. בשנת 1929 ניטעו עצים נוספים במקום ביוזמת התאחדות ציוני אנגליה שביקשו לנטוע יער בקרבת המושב בלפוריה, אף הוא לכבודו של הלורד בלפור. היער היה למפעל הייעור הגדול הראשון של קק"ל אחרי מלחמת העולם הראשונה ונערכו בו ניסויים ומחקרים.

"עבודת הייעור קסמה לכולנו. היה לנו סיפוק רב לראות בתוצאות עבודתנו. מפתיחת הבורות ועד היקלטותם וצמיחתם בתוך השטח… העבודה בצוותא יצרה קרבה בין החברים וזו הייתה גם ההזדמנות לשיחה, לקביעת עמדות פוליטיות, וגם סתם רכילות… היות והעבודה הייתה בקבלנות וכל אחד צריך היה למנות את הבורות שפתח, את מספר העצים שעדר, ידע כל אחד מה הספיק…"
(כך נכתב ע"י מתיישביה הראשונים של קיבוץ רמת יוחנן הסמוך שעבדו אף הם בנטיעת היער לפני עלייתם להתיישבות).

בשנת 1935, ביקר במקום יוסף וויץ, ראש הייעור בקק"ל ורשמיו ביומנו: "נסעתי לגניגר, שם ראיתי את אוסף עצי היער אשר היה צריך לשמש כמעין מוזיאון לייעור… יש בו מינים רבים מחוץ לארץ ואני מתכוון ליצור פה פנינת יער שתשמש לידיעת היער הישראלי… ותעורר את חיבת האנשים לעץ". (26/2/1935 – יומנים ואיגרות
לבנים א-ה, בהוצאת מסדה תשכ"ה). היער ניפגע לא אחת ממזיקים ומשרפות. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936) ניצת היער ועצים רבים בו נשרפו. קרן קימת לישראל בשנים האחרונות ביצעה במקום נטיעות חדשות במטרה להבריא את היער ולחדשו.

מיער בלפור יש שפע של תצפיות מרהיבות אל יישובי עמק יזרעאל. כדאי לעצור כאן ולהתרענן. מכאן נמשיך ברכיבה. כאן כבר מתרבות העליות והמורדות והמסלול שהינו דרך עפר קשה כבר יותר. נחצה בזהירות את כביש מס' 9555 ונמשיך לרכוב עד לפארק ע"ש רבין בו התחלנו את מסלולנו.

לחובבי ארכיאולוגיה ולמעוניינים בכך, אנו ממליצים להיכנס (ללא תשלום!) לפארק העתיקות שנמצא במרכז העיר (בין פארק ראשונים לשכונת פנינת העמק). בימים אלה מושלם פרויקט משותף של רשות העתיקות, עיריית מגדל העמק, קק"ל ומשרד השיכון – שביל הליכה במדרון שבין שני אתרי יישוב קדומים שעל פי הממצאים, כאן גידלו התושבים את מזונם ועיבדו תוצרת חקלאית. בפארק עצמו נמצאו עם החפירות 15 גתות ששמשו לייצור תירוש. באתרים ניתן לראות מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית וכן מערכות קבורה.

כתיבה: חוה בראון
צילומים: באדיבות מירה זר וארכיון הצילומים של קק"ל

פורסם ב- 08/08/2007

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל