• בוסתנים
• הרי ירושלים
• טיולי מים
• מטעים
• סטף

הרי ירושלים

ו' 18.5

32-17

ש' 19.5

28-17

בהרי ירושלים באתר סטף, ישנו עולם קסום שבו נובעים שני מעיינות ניקבה: עין סטף ועין ביכורה, ולידם ברכות אגירה שמרוות בוסתנים וערוגות ירקות שגדלים בעזרת שיטות חקלאיות עתיקות. שביל הטיול עובר בשטחי חקלאות בעל המושקים במי גשמים

מקור השם באל "בעל", אל השמש והכוח של הכנענים הקדמונים, המפרה את האדמה (מלכים א' ט"ז, פסוק 31). מכאן נגזר הכינוי לאדמה שאינה זקוקה להשקיה, כלומר אדמה ש"האל בעל" מרווה אותה גשם. חקלאות מסוג זה היא במידה רבה אילוץ בשל מיעוט הגשמים ומיעוט מקורות מים.

אפשר ליהנות ממראה המעיינות, המטעים והבוסתנים השונים הפזורים על פני מאות דונמים של טרסות המעובדות בחקלאות בעל מסביב לאזור המעיינות, וכן לטייל במערכת שבילים המסומנת בעמודי עץ ובסימון שבילים. "שביל הבעל" הוא אחד מהם. חקלאות הבעל הייתה החקלאות העיקרית בארץ ישראל הקדומה, והיא השתרעה על פני אלפי דונמים.

כיצד מגיעים?

אל אתר סטף אפשר להגיע בשלוש דרכים:

א. פונים דרומה מן הכביש הראשי לירושלים (כביש מס' 1) במחלף הראל וממשיכים דרומה דרך מעוז ציון ומבשרת ציון עד לכיכר הסטף. בכיכר ממשיכים ישר (כביש מס' 3965).

ב. מירושלים נוסעים בכביש מס' 395 היוצא מעין כרם, בדרום-מערב העיר.

ג. הבאים ממישור החוף יכולים להגיע מכביש מס' 395 מצומת אשתאול דרך כסלון, רמת רזיאל וצובה.

הכניסה לאתר היא מצומת סטף, במפגש הכבישים המגיעים ממבשרת ציון, מצובה ומעין כרם. בסמוך לצומת נמצא מגרש החנייה העליון, ובו תחנת מידע, מזנון ושירותים. תחילת המסלול במוקד המידע. תחילה יש ללכת בשביל הירוק, הוא שביל הכפר. לאחר כ-100 מ' מתפצל ממנו שביל הבעל המסומן בכחול.

המסלול:

תחילת המסלול במוקד המידע של סטף (1), משם נפנה לכיוון צפון-מזרח אל שביל הכפר הירוק. לאחר כ-100 מ' מתפצל ממנו לימין (דרום-מערב) שביל הבעל המסומן בצבע כחול (2). המסלול משולט ויש לאורכו כמה תחנות.

בוסתן השלום שוקם ומטופל על ידי תלמידים יהודים וערבים מהסביבה, ויש בו מגוון עצי פרי ושומרה (מגדל בנוי אבנים לשמירה על היבול). בבוסתן מצוי גם בור מים (3). בעבר שימש בור המים ומשטח הסלע לידו גת לדריכת ענבים ליין, ומאוחר יותר הפך להיות לבור מים.

הבור נחצב בסלע הטבעי בתוך האדמה וטויח בסיד כדי למנוע חלחול מים. בסמוך לו נמצאת מערה (4) ששימשה למגורים עונתיים לאיכר או להחזקת עדר. מכאן נמשיך דרך חורשת אורנים לבוסתן נוסף המטופל על ידי מתנדבים של קק"ל, ולידו שרידי מבנים ומערות (5). יש כאן תצפית נפלאה לעבר שטחי הבעל והשלחין ושרידי מבנים של אתר סטף. נמשיך בשביל הכחול בתוך היער והחניון, ונחצה כביש ליד מכל המים. נרד לעבר מטע התאנים והכרמים על פי הסימון הכחול. בחלק זה של המסלול מתגלה עולם ומלואו: החיים של תושבי הכפר סביב חקלאות הבעל הנסמכת על מי הגשמים.

הגידול הראשון שאנו נתקלים בו הוא הגפן (6). הגפנים גזומות והטרסות חרושות בהקפדה, כחלק מהעיבוד הקפדני הדרוש במטע בעל למניעת עשבייה שתתחרה בגפנים על מעט המים שבקרקע. הכרם בנוי על המדרגות (טרסות) ויש בו גדר ושומרה שנבנו מהאבנים שנאספו ונסקלו בשטח הנטיעה. ככתוב ב"משל הכרם" – "כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ" (ישעיהו ה, א-ב).

מעל הכרם מטע תאנים (6א) שנטעה קק"ל כחלק מפרויקט שימור זני עצי פרי עתיקים הגדלים בארץ ישראל. בנוסף לו ניטעו גם 19 מינים אחרים של עצים, ובהם זיתים, רימונים, בוטנה ועוד. שביל הטיול עולה מהשומרה ההרוסה שבקצה הכרם וממטע התאנים לעבר קטע רחב ובנוי של שביל עתיק שנבנה בתקופה הרומית, ושימש למעבר בין היישובים החקלאיים שעל הר איתן (7). על פי גודל האבנים וההשקעה בבנייה ניתן לשער שהשביל הותאם למעבר שיירות משא. לאחר כמה עשרות מטרים נבחין בשומרה מעל השביל ונעלה אליה (8). השומרה בנויה מאבן, גודלה 2×3 מ' ואין לה חלל פנימי – היא שימשה לשמירה בעיקר בשלהי הקיץ, בשעה שנאספו פירות המטעים. מערה סמוכה לה שימשה למגורים ולאחסון. מן השומרה נחזור לשביל הסלול בין שתי גדרות אבן. תיאור יפה של דרך הררית מצוי בסיפורו של בלעם: "וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה[...] וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְהוָה, בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה, וְגָדֵר מִזֶּה." (במדבר כב, כג-כד). קטע הדרך מגודר כאמור משני צדדיו כמסופר בסיפור התנ"כי.

בפרשת דרכים (9) נעזוב את השביל ונרד על פי הסימון דרך מטע זיתים (10).

הזית הוא גידול הבעל העיקרי בהרי ירושלים. נמשיך לאורך מדרגת הזיתים, כשמתחתינו חורש ים תיכוני סבוך שהשתלט על קטע לא מטופל במטע, עד לגת עתיקה חצובה בסלע (11). הגת נחצבה בתקופה הביזנטית. החלק הגדול המכוסה פסיפס לבן (אין לדרוך על המשטח כדי לא להרוס את הפסיפס) הוא המשטח שעליו דרכו את הענבים. במשטח יש גם חריצים שבהם זרם התירוש, וקיים גם בור קטן יותר הנקרא "תפוח הגת", ששימש לדריכת הענבים לצורך מיצוי נוסף. הסחיטה הנוספת נעשתה בדרך כלל בעזרת קורה או בורג.

התחנה הבאה במורד השביל היא חורשת אלונים (12). זוהי פינה נפלאה למנוחה בצל עצי העצים הגדולים. באזור יש שרידים כנראה של כנסייה וברכת מים מהתקופה הביזנטית. עצי האלון הם יוצאי דופן בגודלם בהרי יהודה. תושבי ישראל בעבר, נוצרים כמוסלמים, מייחסים להם קדושה, וזו הסיבה כנראה להישרדותם, שכן המקום מקודש אף למוסלמים ונקרא בשם "שיח' עובייד".

מדרום לחורשה מצויה מערת אגירה (13). במערה יש מדרגות ואפשר להבחין בקירות שטויחו למניעת חלחול המים. ייתכן שהמתקן שימש כמקווה טהרה. הקרבה לגת מחזקת את ההשערה. מכאן נחזור אל השביל ונמשיך במטע הזיתים. בהמשך השביל עובר בחלקות של עצי פרי נשירים (שקד, תפוח, אגס, שזיף ומשמש). לאחר כ-150 מ' נעצור לתצפית על מנזר יוחנן במדבר (14), הנמצא על צלע ההר ממול. המנזר שייך למסדר הפרנציסקני ונבנה בסוף המאה ה-19. לפי המסורת הנוצרית הסתתר במערה סמוכה יוחנן המטביל מפני חייליו של הורדוס. מכאן נמשיך ונעבור בחלקות עצי בוטנה וחרוב. מתחתינו משתרע בוסתן עצי ארץ ישראל. הבוסתן מכיל עשרות מינים של עצי פרי, ובמרכזו – סוכת עץ. בימים אלה קק"ל מכשירה את הבוסתן למבקרים, ואף תבנה במקום שומרה מאבן בבנייה המסורתית. לאחר כ-200 מ' נוספים נגיע למדרגות העולות לעין סטף (15). כאן גם מסתיים מסלול הטיול ב"שביל הבעל".

כתיבה וצילומים: גידי בשן, רכז קהילה ויער אזור ההר, וארכיון צילומי קק"ל

פורסם ב-15.8.2007

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל