• יער גבעת המורה
• נצרת
• עמק יזרעאל

עמק יזרעאל

ו' 18.5

30-14

ש' 19.5

26-14

גבעת המורה, שפירוש שמה "ההר הנשקף למרחוק" הוא רכס הררי קצר ומבודד בגליל התחתון, הנישא מעל עמק יזרעאל ועמק חרוד המקיפים אותו מכל עבריו. מפסגתו תצפיות נוף מרהיבות עין אל העמקים, המושבים, הקיבוצים, השדות החקלאיים ומאגרי מים הנראים כמו אבני חן כחולות. בשלהי החורף פורחים ביער גבעת המורה שפע של אירוסים- (האירוס הנצרתי) ותורמוסים מהיפים שבפרחי ארצנו. ביער דרכי נוף מסומנות, שבילי הליכה וחניוני פיקניק ההופכים את הבילוי במקום להנאה צרופה.

כיצד מגיעים?

נוסעים בכביש 65 עד עפולה, משם ממשיכים צפונה לכיוון כפר תבור וצומת גולני. אחרי שעוברים (לבאים מדרום) את בית החולים "העמק" מגיעים לרמזור, פונים ימינה לכיוון גבעת המורה. למגיעים דרך שכונת גבעת המורה, המסתעפת מכביש 65, כ- 200 מטרים ממזרח לבית החולים "העמק". עולים ברחוב ז'בוטינסקי, שמשנה את שמו לקונטיקט, עד לכפר דחי. הכביש עולה בהר ויוצא מהעיר. מעט לפני כפר דחי פונה הכביש חדות שמאלה. כאן יורדים מהכביש ופונים ימינה (דרומה) אל דרך עפר מסומנת בכחול העולה אל ראש ההר.

המסלול

לפני שנתחיל במסלול הטיול שייקח אותנו לשמורת האירוס הנצרתי נפתח את ספר התנ"ך בשופטים ונקרא קצת על אזכור גבעת המורה בתנ"ך. בפסגת גבעת המורה, ניצח גדעון את המדיינים. בניגוד לסיפורי קרבות רבים במקרא, שם נמנע בדרך כלל הסופר המקראי לתאר את פרטי המערכה, ואילו בסיפור זה, יש פירוט רב של מהלך התכנון, ההתארגנות והקרב עצמו, המעיד על דרך חשיבותו הצבאית של גדעון. מול אויב בעל עדיפות מספרית מעמיד גדעון קבוצה מובחרת של 300 לוחמים בלבד. הוא מנטרל את היתרון המספרי הזה ואת כושר הניידות של המדיינים במתקפת לילה שתנצל את גורם ההפתעה. מחנה ישראל יוצא למסע לילי ממעיין חרוד, ומתארגן כנראה ממרומי גבעת המורה, מעל למחנה המדייני, שבבקעת כסולות. "ומחנה מדין היה לו מתחת לעמק…" (שופטים ז' 8). ערב הקרב גדעון מסייר בשטח ודואג לאיסוף מודיעיני. הוא מנצל את מומנט ההפתעה ויוצר בשטח מהומה ככתוב: "וישם ה' את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה…" ( שופטים פרק ז').

ועכשיו – נצא לטייל. נתחיל את מסלולנו מהחניון שבסמוך לכפר דחי. לאחר בילוי בחניון נוכל לצעוד רגלית לכפר הערבי הקטן. במרכז הכפר, לא הרחק מן המסגד, שוכן גרעין היישוב הישן. במיוחד מרשימים שרידי מבנה האבן הגדול, בעל הקשתות. נשוב אל הרכב וניסע אל מגדל התצפית, בדרך העפר המסתעפת ימינה, כ- 200 מטרים לפני הכפר דחי, על פי השילוט.

ניסע כ- 2 ק"מ עד לקטע כביש סלול, שבו פונים שמאלה וממשיכים לנסוע עוד כ- 300 מטרים, עד לחניון ולמגדל התצפית של יער גבעת המורה (יש שילוט מכוון). ממרומי הגבעה נערוך תצפית. נוכל לראות בצפון את הר תבור והרי נצרת וביניהם בקעת כסולות. ביום בהיר נראה מרחוק גם את החרמון- אולי מכאן צפה המשורר בתהילים: "תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים פ"ט 13). זהו גם מקור המסורת הנוצרית, שגבעת המורה היא החרמון הקטן. לרגלי התבור נראה את דבוריה, ומערבה- את עין מהיל, הר דבורה והר הקפיצה. משם נראים יפיע ומגדל העמק, ומתחתנו הכפר נין (נעים- מתקופת התלמוד), מערבה משם נראה את עמק יזרעאל והכרמל ובקצהו את אגם כפר ברוך. ביום בהיר אפשר לעלות למגדל רק כאשר הוא מאוייש בתצפיתן ולראות את הר אום אל פאחם ומגידו. מדרום- רכס הגלבוע, עין חרוד ותל יזרעאל, ולרגלנו- כפר סולם. ממזרח- רמות יששכר לכיוון בית שאן והגלעד. מגדל התצפית שקירותיו מצופים אבני בזלת, ואבנים טבעיות, משמש את תצפיתני האש של קק"ל. המגדל מאוייש בחודשי הקיץ בלבד. גרם מדרגות מוליך למרפסת תצפית.

למרגלות מגדל התצפית, ברום גובה של 515 מטר מעל פני הים, ישנו חניון הפסגה המזרחית, שעשוי מאבן טבעית. בסמוך קבר השיח' נבי דחי- מבנה בעל כיפה ירוקה למרגלות מגדל התצפית. על פי המסורת המוסלמית, כאן נקבר נבי דחי אבן חליפה, המכונה אל כלבי. נבי דחי, על פי אותה המסורת, נמנה על מצביאיו של הנביא מוחמד, והוא נהרג ליד מעיין חרוד בקרב עם הביזנטים. כלבו הנאמן גרר את גופתו עד הפסגה, נפח את נשמתו, ושם נקבר על יד אדונו. תושבי הכפר א-דחי הסמוך, כמו תושבי שאר הכפרים הערביים באזור גבעת המורה שייכים למשפחת הזועבייה המיוחסת, מצאצאי מוחמד. הם הגיעו לארץ במחצית המאה ה- 18 והתיישבו בשולי עמק יזרעאל. הנביא התפרסם כמרפא חולים, ולכן נהגו תושבי הכפרים הערביים להביא לכאן את ילדיהם החולים ולשבת "אצל הנביא" עד שיחלימו. תושבי הכפר הסמוך- א-דהי- עולים לתפילה אל הקבר העתיק ונוהגים לקבור את מתיהם בקרבתו.

הגדר המקיפה את בית הקברות אינה מאפשרת ביקור במבנה. ממגדל התצפית נראית היטב אנטנה גבוהה, השוכנת בפסגה הנמוכה, ממזרח למגדל. דרך עפר טובה מוליכה לשם. (יש לנסוע עם הרכב). למרגלות האנטנה נמצאת שמורת האירוסים של גבעת המורה, שבה צומח האירוס הנצרתי, המצמיח פרחים מרשימים. שמורת הטבע נמצאת בחלקו המזרחי של הר גבעת המורה, החשוף כאן כמעט לחלוטין מעצים, והשטח הטרשי הפתוח מאפשר להמון צמחים לפרוח. מהחנייה הולכים מזרחה בשביל המסומן באדום המתפתל בין טרשים גירניים שנראים כמפוסלים. לאורך השביל נראה גת חצובה המזכירה כמובן את גדעון החובט חיטים בגת. נחזור בשביל הכחול למקום שבו נשארה המכונית (מיטיבי הלכת יכולים להמשיך בשביל האדום ולהתחבר לשביל הכחול שיוביל אותם לכפר נין, לשם צריך יהיה להעביר את המכונית).
ריכוז מרשים של תורמוס ניתן למצוא ביער האקליפטוס שמעל לתחנת הדלק של הכפר הערבי נאעורה.

כתיבה: חווה בראון
צילומים: מיכאל חורי וארכיון הצילומים של קק"ל

פורסם ב- 22/02/2007

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל