
קרן קימת לישראל בסיוע קרן לב"י, מפקדת קצין חינוך ראשי בצה"ל ועמותת חטיבת גבעתי, נרתמה להכשרת מסלולי סיור ומרחבי לימוד בנושא מורשת קרב באתרים שלחמה בהם חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות. בכל חניון יש שלטים ומפות המתארים את סיפורי הקרבות והלוחמים שנלחמו בפולש המצרי.
נוסעים בכביש מס' 4 (אשקלון-אשדוד) לכניסה הדרומית של העיר אשדוד. חוצים את מסילת הרכבת. ברמזור הראשון פונים ימינה ושוב ימינה לפי השילוט אל פארק עד הלום, השוכן בגדת נחל לכיש. מחנים את הרכב ברחבה שלפני האנדרטה המנציחה את חללי צבא מצרים שנלחמו במקום, וממשיכים ברגל כ-500 מ' לכיוון אנדרטת הזיכרון לחיילי גבעתי וגשר הרכבת.
במרחב הלחימה של גבעתי נקבעו 11 אתרי מורשת קרב: צומת הודיה (ג'וליס), גבעה 69, משלט 123 (חוליקת) עבדיס, גבעה 105, תל א-צפי, גבעה 113 (גבעת ארנון), עיינות, כרתיה, בית עפה, בית דראס ומצודת יואב.
הפארק מספר את סיפור הגבורה והעוז של לוחמי חטיבת גבעתי בימי מלחמת השחרור. נפקוד את הרחבה המרוצפת בשושנת הרוחות. שמונה חצים מצביעים על אתרים ועל המרחק מהם. ניגש אל הפילבוקס – מצדית עגולה נקובת כדורים, שהיתה עמדת שמירה בימי השלטון הבריטי והֵגנה על גשרים ועל מסילות ברזל. הכינוי שלה נובע מצורתה הגלילית, כקופסת כדורים. מולה – לוח זיכרון ללוחמי חטיבת גבעתי שנפלו בקרבות באזור.
כדאי להביט על גדות הנחל ששיקמה קק”ל במסגרת פרויקט שיקום נחלים. 11 ק"מ של מפגע אקולוגי הפכו לנחל זורם עם בוסתנים לגדותיו, המוביל מפארק עד הלום לשפך הנחל בפארק לכיש-אשדוד (פל”א).
הפארק כולו משולט בשלטי הסבר המספרים את מורשת הקרב במלחמת העצמאות. ותיקי חטיבת גבעתי נאספים מדי שנה באנדרטה. כדאי לסור לאמפיתאטרון הקטן (רחבת כינוס) הנמצא בסמוך לגשר. את הגשר הישן בנו העות'מאנים בסוף המאה ה-19 על יסודות גשר מהתקופה הרומית. שמו הערבי של הגשר היה ג’סר איסדוד (גשר אשדוד) או ג'יסר סוכריר, כשמו של קטע זה של נחל לכיש. הגשר זכה לאחרונה לשיפוץ מרשים. הגשר בן ימינו נבנה ב-1949 על שרידי הגשר שפוצץ במלחמת העצמאות והיום עובר עליו כביש מס' 4.
נחזור אל הרכב וניסע בכביש מס' 4 לצומת אשכולות. בצומת נפנה שמאלה (דרום מזרח) ונמשיך עד לפנייה הראשונה שמאלה (מזרחה), אל גבעה 69. הגבעה מתנשאת 69 מ' מעל פני הים ומכאן שמה. היא ניכרת בשלושת מגדלי הבטון שעליה. הגבעה היתה משלט חשוב במלחמת העצמאות, ויש בה אנדרטה לחיילי גדוד 51 של חטיבת גבעתי שנפלו בקרבות.
מגבעה 69 נחזור אל הכביש המקשר את צומת אשכולות לצומת הודיה (כביש 232). נפנה ימינה ואחר כך שמאלה (מזרחה). נעשה זאת בזהירות. כדאי להיכנס לחניון קק"ל ובו באר ג'וליס, מבנה קבר שיח' משולב בבאר וכן שביל בוטני לצדו ובו עצי בוסתן, פינת ישיבה ואתר הנצחה לחיילי גבעתי (שילוט הסבר במקום).
החוקר הצרפתי ויקטור גרן כתב על הביקור שערך בכפר ג'וליס בספרו "תיאור ארץ ישראל" (1868): "בשעה שש וחמש עשרה דקות הגענו אל גני ג'וליס. בין גן לגן חוצצות משוכות צבר. בשעה שש ועשרים וחמש דקות עלינו אל הכפר בשם זה. הוא יושב על גבעה ובו אולי חמש מאות תושב. בתוך מבנה מוקדש לשיח' מוחמד ראיתי אבני גזית שעשו רושם של עתיקות. כמה ניצבים של עמודי שיש מונחים על פי הבאר וסביב רהטים". גרן הפליא לתאר את מה שעינינו רואות. מבנה קבר שיח' מוחמד משולב בבאר. מסביב לבור הקבר ישנם רהט, שבר אבן רכב ועמודי שיש על פי הבאר.
כאן עומדות לפנינו שתי אפשרויות: האחת – מחניון קק"ל בהודיה לפנות דרומה בכביש 232 אל גבעה 113, היא גבעת ארנון, כחצי קילומטר מצפון לצומת גבעתי. האפשרות השנייה היא לפנות שמאלה (מזרחה) בצומת הודיה אל נגבה. להלן פירוט שתי האפשרויות:
גבעת ארנון (גבעה 113) – אתר הנצחה של גדוד 51 וסיפורו של יעקב ארנון. בסמוך לאתר גת ביזנטית ענקית (מאות 7-5 לספירה), שממנה נצפה אל מצודת יואב (משטרת עיראק סווידאן) ובה מוזאון מורשת גבעתי. הגת נתגלתה בחפירות שערכו רשות העתיקות וקק"ל. היא מצוידת בחמישה תאים מרוצפי פסיפס מסביב למשטח דריכה מרכזי. התאים קורו בגג דמוי קמרון חבית שמעליו משטח דריכה נוסף. בכל משטח הותקנו שני נקבים שדרכם זרם התירוש היישר לרצפת התא. כדי למנוע פגיעה באבני הפסיפס נקבעו שתי מרצפות אבן שספגו את עוצמת הנוזל. בתאים תסס התירוש.
קיבוץ נגבה – בצומת הודיה נפנה שמאלה (מזרחה) בכביש 232 ואחר כך ימינה לכיוון הקיבוץ. ניכנס אל הקיבוץ ונחנה במגרש החנייה שמשמאל לכביש. במלחמת העצמאות הותקף הקיבוץ על ידי הצבא המצרי ונהרס כליל, אך מגיניו החזיקו מעמד ועמידת המופת שלהם הפכה לסמל. בקיבוץ המשוקם נמצאים מגדל המים הפגוע ובית העלמין הצבאי, ובו אנדרטה מברונזה לזכר המגנים והנופלים, פרי יצירתו של הפסל נתן רפופורט. כדאי לבקר בדגם המשוחזר של יישוב חומה ומגדל הנמצא מצפון לבית העלמין הצבאי.
נחצה את קיבוץ נגבה ברכב, נעבור ליד מגדל המים המנוקב ונמשיך דרומה בכביש המוביל אל מצודת יואב, היא משטרת עיראק סווידאן. נחנה את רכבנו בחניה, ממערב לבניין המצודה. זהו מבנה משטרה בריטי שנבנה ב-1938 והיה אחד מאתרי הקרבות הקשים נגד הצבא המצרי. המצודה נקראת על שם יצחק דובנו, מפקד נגבה, שכינויו ב"הגנה" היה יואב. הוא נהרג בהפצצה מצרית על הקיבוץ. במצודת המשטרה נחנך ב-1990 בית חטיבת גבעתי, הכולל מוזאון המתאר את קורות החטיבה, חדר הנצחה, תצוגת נשק ומרכז חינוך (הכניסה בתשלום).
מעבר למצודה, בצדה הצפוני, הכשירה קק"ל לאחרונה את "מסלול הכפר". זהו מסלול מעגלי משולט בן ארבעה ק"מ, העובר בשטח מיוער ובשטח פתוח. בדרכו השביל עובר בבאר הכפר, במחצבה עתיקה ובין עצי בוסתן.
נשוב אל כביש 232. לאחר נסיעה של חמישה ק"מ דרומה מצומת גבעתי נגיע אל משלטי חוליקאת. במלחמת השחרור התבצר כאן הצבא המצרי וניתק את יישובי הנגב ממרכז הארץ. המשלטים נכבשו במבצע יואב תוך קרבות קשים.
מכאן נמשיך לקיבוץ יד מרדכי. ניסע בכביש מס' 35 מערבה, לעבר אשקלון, עד לצומת ברכיה. בצומת זה נפנה שמאלה (דרומה) לכביש מס' 4. ניסע על פי השילוט עד לרחבת חניה לצד אתר שחזור הקרב. נעלה אל אתר השחזור וכאן נסיים את הטיול.
כתיבה: חוה בראון
תחקיר ומידע: באדיבות טלילה ליבשיץ
צילומים: ארכיון הצילומים של קק”ל
פורסם ב-22.4.2007
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550
שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות
כל המשפחה
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 10 (גוש דן וחוף פלשת)
אין
המפה לא תואמת את המסלול------חבל
עזרא שלום, לפי בדיקה שעשינו מפת ה PDF שנמצאת בקישור "להדפסת מפת המסלול" היא תקינה ותואמת את המסלול. תוכל למצוא אותה גם כאן. לפרטים ועזרה נוספת ניתן לפנות ל"חוג הידידים" של קק"ל בטלפון 03-5261119. תודה וסופ"ש נעים
טיול במרחב הלחימה של חטיבת גבעתי בנגב אינו שלם ללא ביקור בניצנים הישנה, ולימוד סיפור הגבורה של מירה בן-ארי ואברהם שוורצשטין הי"ד