• אלכסנדר זייד
• גן לאומי בית שערים
• טיול ברכב

עמק יזרעאל

ו' 18.5

30-14

ש' 19.5

26-14

על ראש גבעה הצופה על עמק יזרעאל מוצבת אנדרטה ובה פסלו של אלכסנדר זייד, מי שהיה שומר יערות מטעם קרן קימת לישראל באדמות שיח' אבריק וסביבותיה. האיש, שדהר בשדות העמק רכוב על גבי סוסתו הנאמנה, הוא למעשה תמצית סיפור ההתיישבות בעמק: שמירות, אהבות, מאבקים ועבודת אדמה. על כך כתב המשורר אלכסנדר פן בשירו:
"על גבעות שיח' אבריק":

"אדמה, אדמתי,
רחומה עד מותי,
רוח רב חרבוניך הרתיח,
ארשתיך לי בדם
שאדם ונדם
על גבעות שיך אבריק
וחרתיה!"

כיצד מגיעים?

מצומת יוקנעם נמשיך בכביש מס' 70 עד צומת התשבי ומשם מזרחה וצפונה בכביש 722, אל אתר הפסל "הרוכב על הסוס" לזכרו של השומר אלכסנדר זייד. יש לפנות שמאלה לכיוון הגן הלאומי בית שערים (בין צומת השומרים לצומת התשבי). מעט לפני הכניסה לאתר העתיקות יש רחבה קטנה עם שלט המציין את כיוון הפסל ואל קבר שיח' אבריק בדרך עפר.
העלייה לרחבת הפסל בדרך זו מוגבלת להולכי רגל בלבד. בראש גבעה קטנה מוצבת האנדרטה על פסלו של אלכסנדר זייד.

המסלול:

פסלו של אלכסנדר זייד, השומר הרכוב על סוסו העשוי ברונזה, נבנה על ידי הפסל דוד פולוס בשנת 1940, שנתיים לאחר הירצחו של זייד (1938). הפסל מסמל את האיש, ממייסדי ארגון השומר, איש השמירה והעבודה העברית, השומר על סוס, חקלאי על ההר ואיש נערץ. כיוון שהיה איש נעים והתחבב על סביבתו, הפך ביתו לאכסניה של אמנים, רועים ומתיישבים אחרים מהסביבה. הגבעה נמצאת בסמוך להר הכרמל, עד כדי כך שרק עמק צר של הקישון מפריד ביניהם ממערב ומדרום מערב. במזרח מצוי עמק יזרעאל, הפורה והחקלאי. קשה להאמין בקיום השממה אי אלה עשרות שנים קודם לכן. מהגבעה רואים היטב את מאגר המים הגדול של הקישון ליד כפר ברוך.

מי היה האיש?

אלכסנדר זייד עלה מסיביר הרחוקה בשנת 1904. כמו רבים מחבריו לעלייה השנייה עבר את המסלול הנהוג באותם הימים ועבד כפועל פשוט במושבות. הוא היה שותף פעיל בהקמת תל חי וכפר גלעדי, וממקימי ארגון השמירה העברי הראשון "בר גיורא", ולאחר מכן ממייסדי ארגון "השומר". בשנת 1926 השתקע בגבעות שיח' אבריק ובנה כאן את ביתו עם ציפורה אשתו. הוא הצטרף לקבוצת הרועים שישבה במקום וקיבל מקרן קימת לישראל מינוי של שומר היערות בסביבה לאחר שזו קנתה את אדמות האזור. הוא שמר על אדמות חירבג', חרתייה, שיח' אבריק וקוסקוס – כל הגבעות והעמקים שעליהם צמחו ועלו במשך הזמן היישובים: שדה יעקב, שער העמקים, אלרואי, קריית חרושת, קריית עמל, אלונים ועוד.

מותו בא במפתיע. אלכסנדר זייד נרצח ב-10 ביולי 1938 (ימי המרד הערבי הגדול) כשהיה בדרכו לפגישה עם חברי אלונים, ממארב שטמן לו קאסם טאבאש, רוצח שהרג יהודים בתשלום. לימים נקמו חברי "ההגנה" את הרצח. הם זיהו את הרוצח והוציאוהו להורג. בזירת הרצח ישנה אנדרטה. האנדרטה נמצאת ברחוב השומרים בקריית טבעון. ממול לאנדרטה בית הקברות של אגודת השומרים ובו קברו של אלכסנדר זייד ו"אנשי בראשית".

בסמוך לפסל נמצא קבר שיח' אבריק המקודש למוסלמים. האגדה מספרת שהקרקע הייתה שייכת לאפנדי עשיר שהעסיק אריסים ערבים בעיבודה. אחד העובדים היה דרוויש אדוק שנהג להתפלל חמש פעמים, ביום ולפני התפילה היה מתרחץ במים מתוך כד שעמד לידו. באחד הימים הגיע האפנדי רכוב על סוסו, לבדוק כיצד מתבצעת העבודה בשדותיו. הוא ראה את הדרוויש מתפלל באריכות, צעק עליו שהוא עצלן ומבזבז את זמן העבודה. משהמשיך הדרוויש בתפילתו ולא ענה לו ירד האפנדי מסוסו, הצליף בו בשוט שבידו ובעט בכד המים, אבריק בערבית. למרבה הפלא, רגלו של האפנדי קפאה והוא לא יכול היה להחזירה. המים שנשפכו מהכד חשפו מעיין נסתר וזה מקור השם שיח' אבריק.

ביציאה אל הכביש הראשי (כביש 75) לכיוון אלונים נפקוד אתר נוסף הוא בית הקברות של "אגודת השומרים". זהו בית קברות קטן. עצי אורן וגושי סלע מקומי עוטפים את המצבות הישנות. בבית קברות זה קבור בועז פרסוב, אחד מרועי הסביבה. במרכז בית הקברות קבורים בני הזוג זייד, ולא רחוק מהם קבור גם בנם גיורא. בשבוע האחרון (דצמבר 2006) נפטר בשיבה טובה בנם יפתח, שהובא אף הוא לקבורה במקום.

המצבה הבולטת בבית הקברות היא ה"אוהל" שמעל קברו של בועז פרסוב, רועה צאן מחבורת הרועים שישבה בשיח' אבריק. בבית הקברות טמון גם חתן פרס ישראל לספרות ילדים, אליעזר שמאלי כתב את הספר "אנשי בראשית", המתאר את ימי ראשית ההתיישבות המחודשת בארץ ישראל דרך סיפורו של השומר חרמוני – בן דמותו של אלכסנדר זייד.

כדאי לבקר בגן לאומי בית שערים (הכניסה בתשלום) הנמצא בסמוך לפסל בו פזורות עשרות מערות קבורה של יהודים שפעלו כאן. מומלץ לבקר במערת הארונות ובמערת רבי יהודה הנשיא.
בית שערים הייתה מרכז רוחני במאות הראשונות לספירה. רבי יהודה הנשיא, "חותם המשנה" התגורר בה בבית שניתן לו על ידי השלטונות הרומים. בתקופתו הוא העביר את הסנהדרין, שאותו הנהיג, רעם לבית שערים, ולאחר מכן לציפורי. כשנפטר, בשנת 220 לספירה, הובא לקבורה בבית שערים. מערות הקבורה של בית שערים נתגלו על ידי אלכסנדר זייד באחד ממסעותיו באזור. האתר שימש בית קברות מרכזי של היהודים בתקופת המשנה, כי לאחר שרבי יהודה הנשיא נקבר בו רצו יהודים רבים להיקבר לידו.

כתיבה: חוה בראון
צילומים: ארכיון הצילומים של קק"ל

פורסם ב 08/01/2007

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל