
בחג החנוכה נטייל בעמק איילון. אזור שידע קרבות רבים מימי התנ"ך, יהודה המכבי ועד למלחמת העצמאות. העיר העתיקה והמפוארת אמאוס הותירה אחריה קברים, מערכות מים ושרידי מבצרים עתיקים. במקום גם מחילות ונקרות רבות שבהן הסתתרו תושבי האזור בעיתות מלחמה. וכן שפע מעיינות עטורים בעצי בוסתן. בימים אלה חלקם הגדול נמצא בשלכת. אנו נצא לטייל בנתיב "דרך התמר" אל חורבת תל עקד, תל איילון ומעיין בית הקשתות.
הגישה הנוחה ביותר לכניסה לפארק איילון-קנדה היא מכביש ירושלים-תל אביב (כביש מס' 1). יש לפנות בצומת לטרון לכיוון צפון מזרח לכביש המוליך למבוא חורון ורמאללה (כביש מס' 3).
אחרי חומת מנזר לטרון פונים ימינה לכביש המוליך לעבר בניין אבן דמוי שומרה, כאן הכניסה הראשית אל הפארק. פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו. אנו ניסע בדרך הראשית של הפארק המסומנת בצבע ירוק. נבקר תחילה בחורבת תל עקד, משם נרד ל"דרך התמר" (המסומנת בצבע כחול) ונבקר בתל איילון ולבסוף ניכנס ל"שביל הבוסתן" אל בית הקשתות.
אפשר להיכנס לפארק (מכיוון ירושלים בלבד) ממחלף שורש על כביש מס' 1, דרך דיפנבייקר שבפארק יצחק רבין, אל פארק איילון-קנדה. לרכבי 4X4 בלבד ניתן להיכנס אל הפארק מכיוון בית חורון. פונים לפני הכניסה ליישוב לדרך ג'יפים מס' 6134 ונוסעים דרומה בצמוד למאגר מי הקולחין אל "דרך התמר" לפי השילוט.
אנו ניכנס לפארק ברכב או באופניים (מכביש מס' 3) אל הדרך הראשית המסומנת בצבע ירוק. נחלוף על פני בוסתנים ועצי מחט וביניהם חניוני פיקניק רבים. בתקופה זו של השנה עצי הבוסתן נמצאים בשלכת. האזור נצבע בשלל גווני הצהוב, הכתום, האדום והחום. העצים משירים את עליהם כדי להתגונן מפני התנאים הקשים של החורף.
ניסע כקילומטר וחצי אל חורבת תל עקד (שביל בצבע חום מוביל אליו), גבעה המתנשאת לרום של 350 מ' וחולשת על כל סביבתה. מפסגתה יש תצפית טובה לכל הכיוונים. בסקר ארכיאולוגי שנערך כאן בשנת 1972, בניהולו של א. ברמן נמצאו שרידי יישוב מבוצר ששטחו כ-20 דונם. היישוב היה מוקף בחומת מגן רחבה התוחמת את הפסגה ולפניה שפוכה סוללה, הניכרת היטב בעיקר בפינה הדרומית-מזרחית. כאן נמצאו חרסים מן התקופה ההלניסטית ומן התקופה הרומית הקדומה. לרגלי הגבעה יש כמה גתות. בחפירות מאוחרות יותר נתגלו גם שרידי מבצר מן התקופה ההלניסטית, מימי המרד הגדול ומימי מרד בר כוכבא.
למעוניינים אפשר לרדת מכאן אל עמק המעיינות. אנו נשוב אל הדרך המסומנת בירוק ונתחבר לדרך נוספת המסומנת בשחור היא "דרך התמר". ניסע אל התל הקדום תל איילון. בסמוך לו שפע מקורות מים בתחומו של הכפר ובו שרידי מבצר צלבני. בתל מזהים את העיר איילון, שעל שמה נקרא כל העמק. בסקר שנערך במקום בשנת 1968 נמצאו בשוליים הצפוניים של הכפר חרסים מתקופת שונות. אילון נזכרה בשם ילון במכתבי אלעמארנה, ונכללה בתחום שבט דן (יהושע יט, מב). בתקופת המאבק של הישראלים בתושבי הארץ שלפני הכיבוש נדחקו בני שבט דן אל ההר (שופטים א, לה) והעיר נותרה בתחום נוכרי. העיר עברה לידי ישראל כנראה בימי בית דוד, והייתה לעיר של הלויים (יהושע כא, כד: דברי הימים א ו, נד). עם פילוג המלוכה נותרה איילון בתחום יהודה, ובוצרה בידי רחבעם במסגרת הקמת שרשרת ביצורי הגבול שלו (דברי הימים ב יא, י).
ניסע כקילומטר אחד ונרד אל "שביל הבוסתנים" (מסומן במפה בצבע ירוק מקווקו), אל עמק שופע בשיחי צבר, עצי דקל, מעיינות ובורות מים ונגיע אל מעיין בית הקשתות (עיינות איילון). הבית הוא מבנה גזית, בעל קשתות, כפי שמעיד עליו שמו, בגודל של 6X4 מ'. תקרתו עשויה לוחות אבן המונחים על שלוש קשתות. הבניין ממוקם בערוץ הנחל מעל נביעת מי תהום והוא נבנה בתקופה הרומית (שלהי המאה השלישית לספירה). הוא שימש כפי הנראה למקום מרפא. בצדו המערבי של הבניין אמת מים מהתקופה הביזנטית. הניקבה, באורך של 12 מ', מובילה את המים מן הנביעה אל הבריכה. אפשר ללכת לאורך הנקבה תוך כדי הליכה כפופה ובחושך. רצוי לגעת ביד ימין כל הזמן בדופן הימנית של הניקבה. כשמגיעים לאור מסתובבים וחוזרים תוך מגע עם הדופן השמאלית. בתקופה העות'מאנית נבנה מסגד על גג הבית.
כדאי לשים לב לעץ השיזף (עץ הדומים) הסמוך למבנה הנותן בימים אלה את פירותיו. למי שאוהב את הפרי הצהבהב חום – מותר לאכול את הפרי הטרי ישר מן העץ.
ניקבה נוספת מובילה לנביעה קטנה יותר שמחוברת לבאר ובה בריכה עגולה בקוטר של כחמישה מ'. עומק הבריכה הוא כשלושה מ' ומימיה צלולים. הבאר סגורה מלמעלה בבטון ובו שני פתחים.
כאן מסתיים מסלול הטיול שלנו. אנו נשוב בדרך שבאנו ממנה בחזרה אל שער הכניסה של הפארק. כדאי לנצל את מגוון חניוני הפיקניק לשהייה בחיק הטבע.
כתיבה: חוה בראון
צילומים: באדיבות יגאל צור וארכיון הצילומים של קק"ל
פורסם ב-28.12.2006
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550
שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות
הגישה הנוחה ביותר לכניסה לפארק איילון-קנדה היא מכביש ירושלים-תל אביב (כביש מס' 1). יש לפנות בצומת לטרון לכיוון צפון מזרח לכביש המוליך למבוא חורון ורמאללה (כביש מס' 3). אחרי חומת מנזר לטרון פונים ימינה לכביש המוליך לעבר בניין אבן דמוי שומרה, כאן הכניסה הראשית אל הפארק. פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו. אנו ניסע בדרך הראשית של הפארק המסומנת בצבע ירוק. נבקר תחילה בחורבת תל עקד, משם נרד ל"דרך התמר" (המסומנת בצבע כחול) ונבקר בתל איילון ולבסוף ניכנס ל"שביל הבוסתן" אל בית הקשתות. אפשר להיכנס לפארק (מכיוון ירושלים בלבד) ממחלף שורש על כביש מס' 1, דרך דיפנבייקר שבפארק יצחק רבין, אל פארק איילון-קנדה. לרכבי 4X4 בלבד ניתן להיכנס אל הפארק מכיוון בית חורון. פונים לפני הכניסה ליישוב לדרך ג'יפים מס' 6134 ונוסעים דרומה בצמוד למאגר מי הקולחין אל "דרך התמר" לפי השילוט
כשלושה ק"מ מהכניסה הראשית לפארק ועד לבית הקשתות
כל המשפחה - נסיעה וביקור באתרי הפארק, משולבים במסלולי הליכה קצרים. מתאים לכל סוגי הרכב ולאופניים
בפארק, ובמיוחד בחניונים הגדולים, פזורים שולחנות פיקניק מותאמים למוגבלי תנועה
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (מבואות ירושלים)
בפארק פזורים מתקני ספורט, מדשאות, ברזי מים, שירותים, משחקי ילדים ושבילי טיולים
פארק יצחק רבין: בדרך בורמה, בדרך הג'יפים ורכס השיירות, בנתיב נווה שלום-אשתאול, יער המכללות בנווה אילן ומנזר לטרון