• דרך יערנית
• המנזר הפרנציסקיאני
• משפחות

עמק יזרעאל

ו' 18.5

30-14

ש' 19.5

26-14

אי אפשר שלא להבחין בו. צורתו עגולה, עטור מעטה ירוק, צופה אל הגליל וברום פסגתו כנסייה. זהו הר תבור. בתנ"ך נאמר עליו: "כתבור בהרים וככרמל בים יבוא" (ירמיהו מ"ו, 18), ו- "תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים פט 13).

ההליכה במשעולי ההר חושפת את המטייל לנופים מרהיבי עין. בזה אחר זה נפרשים שדות חרושים בעמק, בריכות מים ויישובים נחבאים בסבך צמחייה ירוקה. בחורף ובקיץ נושבת בהר רוח קלילה ועל כל צעד ושעל מסופרת ההיסטוריה ארוכת השנים, מברק בן אבינועם וסיסרא, דרך חומותיו של יוסף בן מתתיהו, ישוע הנוצרי שעל ההר ארע לו נס "ההשתנות", וגם הערבים הממלוכים היו כאן.

קק"ל פרצה דרך ליערנים המאפשרת גישה נוחה לרכבי כיבוי אש לממשק יערני ולשמירה על ההר. בשנים עברו פרצו בו שריפות יער ועצים רבים יבשו, בין השאר, גם בגלל מיעוט הגשמים. קק"ל שיקמה את היער וביצעה נטיעות חדשות לכיסוי "הקרחות" ובכך גם מנעה את סחיפת הקרקע אל המדרון המיושב.

כיצד מגיעים?

נוסעים צפונה בכביש עפולה-צומת גולני (כביש 65) מספר קילומטרים לפני כפר תבור, בין סימני הק"מ 57-56 פונים צפונה בכביש 7266 וחולפים על פני הכפר הערבי דבורייה. מגיעים למגרש חנייה. מכאן עולה הכביש הצר לפסגת ההר. חובבי הליכה ייחנו את הרכב במגרש החנייה מיד אחרי היציאה מכפר שיבלי ויחלו בהליכה רגלית בשביל המטפס אל ראש ההר ביינות עצי חורש. למעוניינים לקצר את הדרך, אפשר לעצור במזלג הכבישים ולהחנות במתחם החנייה הקרוב למנזר הפרנציסקני המכונה "שער הרוחות" (באב אל-הווא) בסמוך לחומה שנבנתה ע"י השליטים המקומיים בימי הביניים. מרחבת החנייה יש להמשיך ישר ברגל לכיוון הכנסייה. ניתן להיעזר כאמור גם בשרות מוניות העולות אל פסגת ההר.

המסלול

חובבי הליכה יחנו ברחבת החנייה ליד הכפר שיבלי וילכו ברגל אל פסגת ההר במסלול ארוך שאורכו כ- 5 ק"מ. ולאלה המבקשים לטייל במסלול קל יותר ימשיכו לנסוע כחצי קילומטר עד הצומת, יפנו שמאלה אל הכביש העולה אל ראש ההר ואל מזלג כבישים, יחנו ברחבת החנייה של "שער הרוחות" בסמוך לחומה ויחלו במסלול הליכה ברגל אל המנזר הפרנציסקאני כ- 2.5 ק"מ. כיום העלייה אל ההר עצמו אינה כרוכה במאמץ גדול, אבל מדהים לדעת שלפני כ- 1,600 שנה נדרשו לא פחות מאשר ארבעת אלפים מדרגות כדי להגיע אל פסגת ההר.

להר תבור ייחוס היסטורי במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. ניכנס מבעד לשער הצלבני ששוקם ומכונה "שער הרוחות" (נקרא גם "שער דמשק") לשטח המוחזק ע"י הכנסייה הפרנציסקאנית ("כנסיית ההשתנות"). מימין לדרך אכסניה לצליינים, מגדל שעון וסמוך לחנייה מוזיאון מקומי קטן. משמאל לחנייה שעון השמש ולידו העתיקות. המבנה המרשים של הכנסייה הוקם על שרידי כנסייה צלבנית, בשנת 1919 הונחה אבן הפינה לכנסייה שהושלמה בשנת 1924, לפי תכניתו של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי. בשני המגדלים נראות בחזית פינות תפילה לכבודם של משה (הקפלה הצפונית) ואליהו (הקפלה הדרומית). בפנים, שרידי הכנסיות העתיקות, פסיפסים וחדרים נוספים. ניכנס אל תוך הכנסייה ונבחין במרכזה בפסיפס יפה המתאר את "נס ההשתנות". מחוץ לכנסייה מצודות, לקירותיהן שתי מרפסות תצפית מהן נשקף נוף מקסים אל נופי עמק יזרעאל, הגליל התחתון ובקעת כסולות, הכרמל, הגלבוע ואל יישובי הסביבה.

על פי המסורת הנוצרית "נס ההשתנות" (הטרנספיגורציה) של ישוע, המוזכר בברית החדשה (מתי י"ז א'-ג'; מרקוס ט' 18-9, לוקס ט' 36-28), מספר כי ישוע עלה לכאן עם מלווים "וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו. והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים איתו". ברדתו מהשמים נשתנתה דמותו של ישוע והוא הפך מאדם ככל האדם, לאדם שקדושתו נראית למרחוק- עור פניו קרן אור, ובגדיו זרחו בלובן. מסורת זו הביאה לעליות לרגל נוצריות למקום כבר החל מהמאה ה- 4 ובמשך תקופות נבנו כאן מנזרים, בתי הארחה ומבנים נוספים. אלה נהרסו עם הכיבוש הממלוכי והחלו להתחדש עת חזרו הנוצרים אל ההר במאה ה- 19.

במסורת היהודית, הר תבור קשור לימי דבורה הנביאה וברק כאשר המקום שימש להתכנסות של שבטי ישראל לקראת מלחמתם בצבא סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען. (שופטים ד' 6,12,14). כפי הנראה, לרגלי ההר, אם כי לא כתוב במפורש, התנהלה גם מלחמת גדעון במדיינים (שופטים, ז'). בימי בית שני שימש ההר כאחת הנקודות להדלקת משואות המבשרות על ראש חודש. בימי הרומאים הוא בוצר על ידי יוסף בן מתתיהו ונכבש בזמן המרד הגדול. כאן, בראש ההר, בנה מעוז מבוצר ומוקף חומה עבה. בקרב שהתנהל במקום הערימו הרומאים על היהודים: כאשר אזלו מי השתייה הבטיח מצביאם ללוחמים היהודים שייכנעו ולא יאונה להם כל רע, ולאחר מכן הרגם. גם בימי הצלבנים ידע ההר מלחמות. בתחילה הוא בוצר והוקמה בו כנסייה, אך כאתרים אחרים באותה תקופה, עבר פעמים רבות מיד ליד עד שנכבש ונהרס בידי הממלוכים.

בתום הביקור במתחם הכנסייה אנו ממליצים לכם לחזור אל " שער הרוחות" אל דרך יערנית המשמשת את יערני קק"ל ומאפשרת גישה נוחה לרכבי כיבוי בשעת שריפה. הנסיעה ברכב אסורה ומומלץ לטייל ברגל, ברכיבה על סוסים או באופניים. לאורכה של הדרך מצפורי נוף מרהיבי עין ביינות עצי אורן נטועים ועצי אלון תבור ואלון מצוי. השביל נמצא בקו גובה של כ- 400 מטרים. אורכה של הדרך כ- 5 ק"מ.

למטיילים עם ילדים כדאי לבקר במושב שדמות דבורה ב"דבורת התבור", מרכז מבקרים ללמידה על חיי הדבורים והמשי וכן במוזיאון מורשת הבדווים בגליל שבשיבלי.

כתיבה: חוה בראון
צילומים: באדיבות מיכאל חורי וארכיון הצילומים של קק"ל
ציור: מיכאל קובנר

פורסם ב-26.12.2006

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל