שעה שאנו מטיילים בעקבות אישים אשר חרצו גורלות, אנו משחזרים בדמיוננו מתי נחה עליהם ההשראה, היכן אחזה בהם ההתלהבות, ויותר מכל, נדמה כי אנו הולכים בעקבות האדם שהיה להיסטוריה

נצא בעקבות דוד בן גוריון אל לב הנגב במלאת 122 שנה להולדתו ו-35 שנה לפטירתו. נבקר בצריף המגורים של דוד ופולה בן גוריון בשדה בוקר, נשקיף אל נוף המדבר באחוזת הקבר שלהם, ננוח בחניון הרועה ונפקוד את הפארק לזכרו בעיר דימונה.

כיצד מגיעים?

לצריף בן גוריון: מדרימים על כביש 40 (באר שבע-מצפה רמון) לעבר צומת חלוקים ופונים על פי השילוט לקיבוץ שדה בוקר (ליד סימן הק"מ 134). מול הכניסה לצריף על הכביש הראשי מצוי חניון הרועה.
לגן הלאומי ולאחוזת הקבר: ממשיכים משדה בוקר בכביש 40 ונוסעים כ- 3 ק"מ משדה בוקר אל מדרשת בן גוריון (בין הק"מ 130-129). מחנים את הרכב במגרש החנייה והולכים ברגל לגן יפהפה אל שפת המצוק של נחל צין ולקבריהם של פולה ודוד.
לפארק בן גוריון בדימונה: נכנסים לעיר ונוסעים דרך שדרות הרצל עד לשדרות גולדה מאיר. כאן יש לפנות צפונה (שמאלה) ולהמשיך עד שמגיעים למרכז הספורט של העיר, שמעבר לו נמצא היער.

המסלול:

לפני שנצא לטייל בעקבות "הזקן" (הכינוי שניתן לדוד בן גוריון) נבקר תחילה בחניון הרועה, חניון שהוקם על ידי קק"ל בשנת 1957, המהווה בסיס יציאה לטיולים ומקום לפיקניק באתרים הרבים שבסביבה. יש בחניון שולחנות לפיקניק וברזי מים והוא ממוקם בתוך חורשת אשלים מצלה על הכביש הראשי (כביש 40) מול הכניסה לשדה בוקר. החניון נקרא על שמה של ברברה פרופר, הרועה, מראשוני שדה בוקר, שנרצחה על ידי בדווים סמוך לחורשת העצים ב- 23/9/1952 (ראה מאמר שפורסם במגזין "טבע הדברים"/ הרועה ברברה משדה בוקר/ נילי גרייצר, אוקטובר 2003).

המשורר נתן אלתרמן כתב את השיר "הרועה משדה בוקר" על גבורתה של ברברה פרופר- הרועה בו נכתב:
" … ואחר כך גלעד לציון שם קמים
לאות ולזיכרון עלי עפר.
ובני העם הזה, אם עוד אינם סומים,
רואים את המסד והעיקר"…

על שמה של הרועה נקראו כמה אתרים נוספים בסביבת שדה בוקר: גבעת ברברה, הגבעה שלמרגלותיה נרצחה, בה נמצא גם הגלעד לזכרה. נחל הרועה (ואדי חליקום), חורבת הרועה, ממערב לנחל לצד כביש שדה בוקר-ירוחם, סכר הרועה, סכר לאגירת מי שיטפונות שנבנה על ידי קק"ל.

פרסום רב היה לקיבוץ שדה בוקר כשפרש ראש הממשלה דוד בן גוריון מתפקידיו הממלכתיים בתחום הפוליטי ובא להתיישב בנגב. הוא ורעייתו פולה, התגוררו בצריף צנוע. כמועמד לחברות במשק הוא עבד תחילה כרועה צאן. בשעות הבוקר המוקדמות נהג לערוך צעדה יומית ברגל לאורך הכביש הראשי. שדה בוקר הפך למקום עלייה לרגל. יש שנהגו בהלצה כמובן לשנות את שם הקיבוץ משדה בוקר ל"שדה ביקור" או ל"שדה הבוחר".

"רציתי להיות שותף מלא לעשייה מבראשית" כתב, "זה היה האידיאל שמשך אותי לארץ- להתחיל הכל מחדש". בחייו הגה בן גוריון את הרעיון ליישב את הנגב. חזון שקק"ל הפכה אותו עם השנים למציאות.

סיפור שדה בוקר מתחיל במאי 1952, עת התיישבו במקום 14 צעירים, ללא עזרה ולמורת רוחם של המוסדות המתיישבים. הם הקימו קואופרטיב חקלאי והועידו עצמם לגידול צאן ובקר. בשל המחסור בפרנסה הם עסקו גם בכריית מחצבים, ואף דגו דגי קרפיון, שהוכנסו על ידם לאגם ירוחם. הצריף בו התגוררו נשמר כפי שהיה באחרית ימיו (1/12/1973). במרוצת השנים הורחב הצריף כדי להתאימו לתנאי העבודה של בן גוריון ולצורכי אירוח. אורח חייו הצנוע ואהבתו לספר, משתקפים היטב בעת הסיור במקום. הספרייה כוללת כ- 5,000 ספרים ממגוון רחב של נושאים ושפות. בהתאם לצוואתו, נותר הצריף כפי שהיה במותו. מסביב לצריף הורחב וטופח השטח הירוק, נסללו שבילי גישה לנוחות המבקרים ונבנו רחבות הסבר. בצריף הסמוך, שבעבר שימש את שומרי הראש, נבנתה תצוגה המתארת את הקשר המיוחד ורב הפנים של בן גוריון לנגב.

ניסע דרומה בכביש 40 כ- 3 ק"מ אל מדרשת בן גוריון ולגן הלאומי אחוזת הקבר (כניסה ללא תשלום)- על רחבה מטופחת במדרשת שדה בוקר מצויים קבריהם של דוד ופולה. מרחבת התצפית ניתן לצפות אל אפיקו של נחל צין, רמת עבדת, קרן עקב, חומות המכתש והרבה נוף מדברי. הגן פותח ע"י קק"ל ורשות הטבע הגנים. הוא נפתח למבקרים בשנת 1982 ומהווה חלק מטיילת מדברית המתחילה כאן ונמשכת מזרחה לאורך המצוק. בגן שפע של צמחיית מדבר. הנוף המדברי המשגע מרשים מאוד בשעות אחר הצהריים. למעוניינים, ניתן לרדת עם הכביש לעין עבדת וממגרש החנייה לטייל ברגל ולהגיע לבריכה התחתונה של עין עבדת ולמפל. אפשר להמשיך עד חורשת צפצפות הפרת במעלה נחל צין. מכאן חוזרים אל מגרש החנייה. משך הטיול נע בין 2-1 שעות. בכניסה למדרשה ולאחוזת הקבר ישנו מכון למורשת בן גוריון. בו נאסף חומר הרב הקשור בבן גוריון ומאות אלפי מסמכים ששמר: פרטיים, יומנים ואחרים. במקום ישנם גם המכון לחקר המדבור, בית ספר שדה ובית ספר תיכון לחינוך סביבתי.

למי שמעוניין להמשיך בעקבות "הזקן" ניתן לסטות מהדרך ולהצפין בכביש 40 (לבאר שבע) עד לצומת חלוקים, להיכנס לכביש 204 לכיוון ירוחם ולעיר דימונה.
פארק ע"ש דוד בן גוריון בדימונה- משתרע על פני 250 דונם. הוא ניטע על ידי קק"ל בשנת 1968.העצים צומחים בו בתנאים סביבתיים מיוחדים, שכן האזור יבש, האדמה היא אדמת לס ולעיתים נושבות בו רוחות חזקות הגורמות לסופות חול ואבק. היער מושקה במי קולחין מטוהרים. קק"ל בשיתוף עיריית דימונה הכשירו את חלקת העצים לפארק עירוני לרווחת תושבי העיר, ובו מתקני משחק, אזורי פיקניק, שבילי הליכה ושבילי רכיבה לאופניים.
במרכז הפארק מתוכנן אגם מים ששיטחו יהיה כ- 5 דונם שישמש לדיג ולנופש.
הפארק הוא דוגמא לפרויקט מתוך סידרת פרויקטים בנגב, שקק"ל תבעה בעבורם את המונח "פרויקטים מחוללי מפנה". הרעיון המרכזי העומד מאחורי הפרויקט הוא השקעה בפיתוח פארק עירוני שמסביבו יתפתח מרכז עירוני שישדרג את הערך הכלכלי של סביבתו.

בתקופה זו של השנה ובזמן הקרוב בחודשים דצמבר-פברואר תוכלו לפגוש במלך הביצה במדבר- הוא נרקיס ההר, שריכוז מרשים שלו קיים בנחל דימונה. הימצאותם של נרקיסים במקום עשויה כמובן לעורר את השאלה מה למלך הביצה ולמדבר. התשובה היא שהנרקיס בנחל דימונה אינו נרקיס הביצה הקלאסי אלא זן אקולוגי אחר. הנרקיס הוא נרקיס ההר והוא מופיע במשטחי סלע ובסדקים שמי נגר מגיעים אליהם.

כתיבה: חוה בראון
צילומים: ארכיון הצילומים של קק"ל
מפה: טלילה ליבשיץ, מחלקת קהילה ויער, מרחב דרום קק"ל
צילום אחוזת קבר בן גוריון באדיבות מדרשת שדה בוקר

פורסם ב-29.11.2006

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל