• בנימינה
• גבעת עדה
• משפחות
• נקבת אלונה
• פארק אלונה

השרון

ו' 18.5

27-16

ש' 19.5

24-16

בנימינה- מושבה ירוקה, שלווה ונינוחה, שופעת ניחוחות של כרמים ויין, פרחי יסמין, בשמים ופרדסים, נוסדה על ידי הנדיב הידוע, הברון אדמונד (בנימין) דה רוטשילד, פטרון העלייה הראשונה.

הבתים הקטנים והישנים, הדקלים הגבוהים, השקט שמופר בצפירות קטר הנשמעות מתחנת הרכבת ושיריו של אהוד מנור ז"ל, שנופי ילדותו בבנימינה מונצחים בשיריו, מלווים אותנו בטיולנו ביישוב ובסביבתו. משם נבקר בפארק אלונה המציע הליכה בתוך ניקבת מים- חוויה מרעננת.

כיצד מגיעים?

לבנימינה: נוסעים בכביש 4 (הכביש הישן ת"א-חיפה) ובצומת בנימינה פונים לכביש 653. נוסעים כ- 1.3 ק"מ בשדרת העלייה (היא שדרת קק"ל) ונכנסים למושבה.
לאחו בנימינה: השמורה נמצאת בין השדות המעובדים ממערב לכביש מספר 652 (פרדס חנה – בנימינה). כ- 300 מטר בסמוך לצומת עדה פונים מערבה לדרך עפר בהתאם לשילוט. בחודשי הקיץ האזור מגודר בגדר חשמלית לרעיית בקר ובחודשי החורף ניתן להיכנס לשמורה.
ליער אלונה: נוסעים בכביש 653 מצומת עדה לכיוון גבעת עדה, ואחרי כ- 3 ק"מ פונים צפונה (שמאלה) אל הכביש המוליך למושב עמיקם. אחרי כ- 2 ק"מ פונים ימינה (צפון מזרח) לכיוון עמיקם. מכאן ממשיכים בדרך עפר ונוסעים כקילומטר בין כרמים, לאחר כ- 300 מטר מגיעים אל היער.
לפארק אלונה- "מי קדם": מצומת עדה (קילומטר מדרום לבנימינה) ממשיכים מזרחה לכיוון גבעת עדה (כביש מס' 653). לפני גבעת עדה פונים צפונה (שמאלה) למושב עמיקם (כביש מס' 654). חולפים על פני הכניסה הראשונה לאביאל, פונים עם הכביש ימינה, עוברים על פני הכניסה השנייה למושב אביאל ולאחר כקילומטר וחצי מגיעים לאתר "מי קדם" (פארק אלונה) השוכן משמאל לכביש.

המסלול:

ניסע בכביש 653 אל המושבה בנימינה בדרך העלייה היא שדרת קק"ל. לאורך הכביש נטעה קק"ל שדרת עצי זית בוגרים שהועתקו מאזור הגליל, עצי דקל וושינגטוניה תמירים ושיחי בוגנוויליה בשלל הצבעים: אדום, כתום, ורוד ולבן.

לא ניתן להגיע למושבה מבלי לשמוע את קולות צפירת הקטר המפר את שלוות המקום. אנו נפנה תחילה לתחנת הרכבת- הקשר המהיר והנוח לערים הגדולות המושך רבים להתגורר במקום. שימו לב- הכניסה עם רכב לאחרונה שונתה ויש לנסוע מסוף דרך העלייה שמאלה ברחובות ההגנה ודרך ניל"י, לחצות את המנהרה מתחת לפסי הרכבת, ולפנות שמאלה לדרך המסילה.

מסילת הברזל הונחה ע"י הבריטים בשנת 1918, עוד לפני שבנימינה נוסדה (1922). בשנות ה- 30 של המאה הקודמת שימשה התחנה נקודת משלוח לאבטיחים שנשלחו בעיקר למצרים. ערביי עזה ריכזו סביב התחנה משלוחי כדי חמר ששווקו לכפרי האזור. איכרי בנימינה שיווקו בעזרת הרכבת את תוצרתם לרבות כדי חלב לירושלים. פרי ההדר נארז ונשלח לנמלי הים. הרחבה הסלולה ליד הרכבת שימשה מקום מפגש לילדי המושבה ולראשוני בעלי האופניים למשך שנים רבות עד לסלילת הכבישים הראשונים.

נמשיך אל בית המייסדים אשר נבנה בשנות ה- 20 של המאה הקודמת ע"י פיק"א במקביל למסילת הברזל. כמו שאר בתיה הוותיקים של המושבה, גם זה מכוסה גג רעפים אדומים. הבית בנוי לבנים קטנות ובצידו צריף- דוגמא אותנטית לבתיה הראשונים של המושבה. משני צידי הרחוב מיתמרים עצי וושינגטוניה שניטעו ע"י פיק"א. כדאי לשים לב לעץ איקליפטוס ענק שניטע בשנת 1924 על ידי מאיר גולדשטיין, ממייסדי המושבה ונמצא בסמוך לתחנת הרכבת, ברחוב המסילה.

בית נוסף ואותנטי הוא בית הראשונים. נצעד ברחוב המורה שמול גשר הולכי הרגל, ונחצה את הכיכר. במקום מוזיאון קטן ובו תצוגה של מסמכים, תמונות וחפצים מראשית המאה ה- 20. זהו ביתה של משפחת צ'ודקוב, שעלתה ארצה עם הצהרת בלפור והתיישבה בבנימינה כמשפחת איכרים מייסדים. העמותה לשימור ושיחזור עבר המושבה שחזרה ושיפצה את הבית, והקימה בו מוזיאון שבו מוצגים אוספי כלים וציוד חקלאי המבטאים את אופייה החקלאי של המושבה, תמונות מייסדים, חפצים אופייניים לתקופה ותיעוד היסטורי. בין החפצים המוצגים: בקבוק עם תמצית בושם יסמין מקורי, בקבוק להנקת עגלים, מטבח משוחזר ועוד. ממול למבנה סייעה קק"ל למועצה המקומית בהקמת גן עירוני ובו שפע של מתקני משחק לילדים, ובמרכזו יד לבנים, לנופלי המושבה, וכן תחנת הנוטרים ובה תיעוד פעולות הנוטרים בבנימינה וסביבתה בתמונות ובכלי נשק, ובה גם שיחזור תחנת השידור החשאית של ההגנה. במתחם הגן קיים גם בית כנסת "תפארת בנימין" שהוקם בשעתו מכספי הברון ונחנך בשנת 1927 במעמד הרב הראשי הרב אברהם קוק, והרב הראשי של מצרים, הרב חיים נחום.

מכאן נגיע (ברכב או ברגל) אל רחוב החרות, אל נחלת ז'בוטינסקי, (ע"ש ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי). בשנת 1939 הוקמה בתל צור התיישבות חומה ומיגדל ע"י קבוצת חלוצים, רובם בוגרי פלוגות הגיוס של בית"ר בגליל. בשנת 1942 עברה הקבוצה להתגורר במבצר שוני, ששימש גם כמחנה אימונים של האצ"ל בפעולותיו נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1942 קבעה הקבוצה את נחלתה בבנימינה.

קרן קימת לישראל הכשירה טיילת נוף המובילה מבנימינה לזיכרון יעקב – טיילת שוני. אפשר לצעוד לאורך הטיילת שמגיעה עד צומת הכניסה לפארק ז'בוטינסקי ולהגיע לפינת חמד אמיתית המציעה שילוב של עניין, יופי וירוק בעיניים. המרחק הכולל מתחנת הרכבת הוא כ- 2.5 ק"מ. כשעה של הליכה נינוחה.

מצפון למושבה, סמוך לפארק ז'בוטינסקי, אפשר לסור לראות קטע מאמת המים הרומית לקיסריה. האמה נחשפה בשנת 1950 ע"י ד"ר המבורגר, רופא המושבה וארכיאולוג חובב ואשתו, שניהלה את החפירות במקום. הרומאים התחילו לבנות אמת מים ולא סיימו לבנותה, כנראה בניסיון לשנות את תוואי האמה לקיסריה. אורך האמה הוא כ- 200 מטר, ובמקום גן ציבורי יפיפה, ובו מדשאות ומתקני משחק.

ממערב- ח'אן זערקניה (זרעוניה). מבנה שהוקם כבית חווה, הנקרא על שמו של נחל זרקא (שמו הערבי של נחל תנינים) – הנחל הכחול. המקום ניבנה בשנות ה- 80 של המאה ה- 19 בידי משפחת סאדק פאשה, הנכבד מבין הבוסנים בקיסריה, נרכש ע"י יק"א בראשית המאה ושימש את ראשוני הקבוצה הקליפורנית והקבוצה ההולנדית עד להתיישבותם בבנימינה. פיק"א הפכה את החווה לתחנה ניסיונית. לידה חורבת באר אנטילית ובריכת מים להשקיית פרדסים שהופעלה בשבתות כבריכת שחייה לצעירי המושבה. כיום משמש המקום למגורים.

שמורת אחו בנימינה- שריד אחרון של הביצות שכיסו בעבר חלקים ניכרים ממישור החוף. שמורת הטבע נמצאת בין פרדס חנה לבנימינה. זהו גם המעוז האחרון של סחלב הביצות, פרח ייחודי הפורח בחודשים מרץ-אפריל, ונחשב לגדול בסחלבי הארץ. הביצה, שנעלמה למספר שנים כתוצאה ממערכת ניקוז שנחפרה בסביבתה, חזרה והופיעה עם הקמת אגמי מנשה שהעלו את מפלס מי התהום באזור. סחלב הביצות מגיע לשיא פריחתו בחודש מרס וממלא את השמורה בצבע ארגמן סגול.

אנו ממליצים לכם לנסוע לא רחוק מבנימינה, ממזרח לכביש המחבר בינה לבין פרדס חנה, ליישוב נוסף- גבעת עדה. המושבה הפסטורלית, הקרויה ע"ש רעייתו של הברון רוטשילד, ממוקמת בין כרמים, מטעים ושדות. היא גובלת, בדרומה, ביער האלונים העתיק והגדול ביותר בארץ, שהפך לשמורת טבע. בליבו של היער מסלול טיול מעגלי ומשולט להולכי רגל. המסלול הוסדר ע"י בני המשפחה והחברים לזכרם של רביטל, מתן ונועם אוחיון שנרצחו בקיבוץ מצר בנובמבר 2002. ניתן לראות בו מאפייני צומח של חורש טבעי, פעילות רבה של בעלי חיים, מחשוף סלע גירי אופייני לאזור וגת עתיקה שבה דרכו ענבים להפקת יין. מהכניסה למושבה ישנו שילוט הכוונה אל שמורת האלונים. אורך המסלול כ- 1 ק"מ.

יער אלונה: יער ושמורת טבע בצפון מערב רמות מנשה, שריד ליער אלונים שכיסה לפני כמאה שנה את צפון השרון ואת רמות מנשה. בשמורה יש יער-פארק של אלון התבור ואלון מצוי, ובו שפע של פריחות בעונת החורף והאביב. זהו יער מקסים. יש בו את כל מה שצריך ביער, חוץ מדובים כמובן. שבילי היער מתאימים גם לרכיבה על אופניים. יש דרכי עפר רחבות ומישוריות.

בכניסה לפארק אלונה ישנו זכר קטן לחורשת עצים - "חורשת שירי היובל" (במקום נותר רק שלט!), שהוקדשה בשנת 1998 לזמר העברי. החורשה ניטעה ע"י אומנים, מלחינים וכותבי שירים ישראליים, ע"י מאזיני רשת ג' של "קול ישראל" וקוראי העיתון "ידיעות אחרונות" לרגל בחירת השירים האהובים ביותר במהלך יובל שנות המדינה. היום החורשה סבוכה ומוזנחת אבל מתחת לעץ החרוב הגדול נותרו חקוקות בשלט המילים של "הרעות"/חיים גורי ו"ירושלים של זהב"/נעמי שמר שנבחרו כאהובים ביותר.

פארק "מי קדם" (כניסה בתשלום – הנחה ניתנת לחברי חוג ידידי קק"ל):
מי קדם הינו אתר ארכיאולוגי מיוחד במינו הממוקם בפארק אלונה. פארק טבעי של חורש ים תיכוני ירוק ויפיפה המשתרע ממושב עמיקם ועד בת שלמה באזור רמות מנשה- לא רחוק מזיכרון יעקב ובנימינה. באתר שיחזור של נקבה באורך של כ- 280 מ' מתוך 6 ק"מ. הנקבה הינה חלק ממפעל מים קדום שפעל באזור בתקופה הרומית- ביזנטית על מנת לתת מענה הולם לצורך ההולך וגובר במי שתייה ובמים לחקלאות, כתוצאה מגידול משמעותי באוכלוסיית העיר קיסריה. מפעל המים- רשת תעלות, מנהרות, צינורות חרס ואמות למעבר מים – משתרע על פני 23 ק"מ. ממעיינות צברין הממוקמים צפונית מזרחית לקיסריה ועד לעיר עצמה. מתכנני המפעל לקחו בחשבון את הפרשי הגובה, את אילוצי פני השטח ואת הגיאולוגיה של האזור. הם שלטו בטופוגרפיה המקומית וניצלו באופן מקסימאלי את כמויות המים, זרימתם התת-קרקעית ואיכותם. על מנת לנצל במלואן את כל האפשרויות שסיפק האזור, חדרו המהנדסים הקדומים אל ההר וחפרו בו פירים במרחקים של כ- 50 מ' זה מזה. ניקבה שחיברה ביניהם אפשרה את הולכת המים. כיום מציע האתר מסע מרתק בתוך הנקבה המוארת- הליכה במים בעומק של כחצי מטר, בקומה זקופה ובליווי הדרכה. מומלץ להצטייד בנעליים ובבגדים נוחים להליכה במים וכן בפנסים.

כתיבה: חוה בראון
צילומים: ארכיון הצילומים של קק"ל

פורסם ב 13.09.2006

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל